מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
דרום-מערב הרי ירושלים
איתן רומם, עידן טלמון, בר שמש, עמית מנדלסון, מימי רון, ד"ר אמיר פרלברג, גל כגן ואורי רמון
יולי,2018

תאריך הפקה

יולי 2018 – אב התשע"ח



 
גבולות הסקר

בצפון: שלוחת בר גיורא – קו פרשת המים בין נחל זנוח לנחל המערה.

במזרח ובצפון-מזרח: נחל רפאים וגבול מחוז ירושלים של משרד הפנים ('הקו הירוק'), ושטחים קטנים הכלואים בין 'הקו הירוק' לגדר ההפרדה.

בדרום: גבול מחוז ירושלים של משרד הפנים ('הקו הירוק').

במערב: שולי עמק האלה/עמק התלם  וכביש 384.

גבולות אלה נקבעו כהמשך לגבולות סקר "ההרים ממערב לירושלים" (זוהר ועמיתיו 2009). בין גבולות הסקר הנוכחי לגבולו הדרומי של סקר "צפון הרי ירושלים" (ערד ועמיתיו 2016), נמצא אזור אגני נחל המערה, נחל דולב וחלק מנחל שורק, שרובו ייסקר בקרוב.


רקע ומטרות העבודה

רקע:

מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת בדרום-מערב הרי ירושלים. להרי ירושלים חשיבות רבה בקנה המידה הארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית.

הרי ירושלים גובלים באזור הספר הים-תיכוני ובכך מהווים אזור מעבר (אקוטון), ומייצגים את חלקו היובשני של אזור האקלים הים-תיכוני. לכן, ניתן למצוא בחלקם הדרומי-מערבי – תחום הסקר הנוכחי – מינים ים-תיכוניים אופייניים שאזור הסקר מהוה את קצה גבול התפוצה הדרומי שלהם מחד, כמו גם חדירות של מינים ערבתיים או מדבריים שאזור הסקר מהוה את קצה גבול התפוצה הצפוני שלהם מאידך. הרי ירושלים מהווים גם בית-גידול למיני צמחים נדירים רבים, שחלקם בסכנת הכחדה. תחום הסקר ייחודי גם בכך שמרביתו שטח פתוח גדול ורציף יחסית, התומך במגוון מינים של יונקים גדולים, ומהווה מסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין צפון הרי ירושלים לשפלת יהודה ממערב, ולחלקם המערבי של הרי חברון מדרום.

באזור הסקר קיימת מורכבות נופית גדולה הנוצרת על ידי מערכת שלוחות ונחלים, ובקנה מידה מקומי גם: טרשים, משטחי סלע, מדרגות רחבות או מצוקים – הנוצרים הודות למסלע המגוון. בחלקים גדולים מהשטח השאירה את חותמה החקלאות ההררית במהלך הדורות בדמות טרסות שחשיבותן נופית ואקולוגית. 

חשיבות הרי ירושלים בהיסטוריה של ארץ-ישראל חורגת מגבולות מרחב הסקר, בשל סמיכותם לעיר ירושלים – שבה קשורים חלקים נכבדים מההיסטוריה היהודית וראשית הנצרות, כמו גם קדושתה לאסלאם. המרחב כולו מתאפיין בצפיפות התיישבותית גבוהה ורצף התיישבותי הנמשך אלפי שנים.   

כל מרחב הסקר מוגדר כמרקם "שמור משולב" בתמ"א 35, כאשר בליבו נמצאת שמורת טבע מוכרזת – שמורת סנסן, הכוללת כרבע משטח הסקר (כ-14,600 מתוך 56,700 דונם). כ-2.5% משטח הסקר נכללים בגן הלאומי הרי יהודה. כ-55% משטחי הסקר הינם שטחים בניהול קק"ל (יער ביתר, יער מטע, חלק קטן מיער עדולם וחלק מיער עציון), ומתוכם כשלושה רבעים הם יערות נטועים – והיתר שטחי חורש טבעי, שיחיות ובתות. שטח אש 212 נמצא ברובו בחפיפה לחלק משמורת הטבע והשאר בחפיפה לשטחי קק"ל (שטחו כ-14% משטח הסקר). כ-8.5% משטח הסקר הם שטח בנוי או מפותח באופן אחר – רובם הגדול בתחום היישובים (צור הדסה, מבוא ביתר, מטע, אביעזר ונווה מיכאל) ושתי מחצבות גדולות (עציונה וזנוח). כ-3.4% משטח הסקר משמש לחקלאות. במקרים מסויימים, שולי השדות מאפשרים קיום מגוון מיני חי וצומח מקומי אותו יש לשמר, שחלקם משגשג ולעיתים תלוי בסביבה החקלאית.

מטרות:

מטרות הסקר היו לאפיין את ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור ולהעריך את חשיבותם. האפיון וההערכה בוצעו על ידי מיפוי רציף של כלל תצורות הצומח וטיפוסי הצומח שבתחום הסקר, תיאור דגמי תפוצתם ואומדן ערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; כמו גם איתור ומיפוי אתרי מורשת האדם ואפיון מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. הסקר מתייחס לדרום-מערב הרי ירושלים כרצף גיאוגרפי אחד – יערות, שמורות טבע ושטחים שאינם מוגנים, ומניח בסיס מידע לתכנון וניהול רב-תכליתיים של השטחים הפתוחים עבור כל הגופים המנהלים את השטח באזור. כך יוכלו התכנון והניהול להתבצע באופן שיתרום הן לשמירת איכותם האקולוגית והנופית של השטחים הפתוחים, והן לרווחת תושבי האזור והמבקרים.  


סיכום ועיקרי הממצאים


נוף ותרבות:
כמעט כל תחום הסקר נמצא בחטיבת הנוף של הרי ירושלים. חלק משוליו המערביים נכלל בתחום שפלת יהודה הצפונית. תחום הסקר חולק לשמונה יחידות נוף, ובהן חלוקה משנית ל-116 תת-יחידות. כל יחידת נוף אופיינה מבחינה גיאוגרפית, בוטנית, הידרולוגית ותכסית. כמו כן, תועדו ומופו 346 אתרים נקודתיים, מהם 29 אתרים שבהם תופעה גיאולוגית/גיאומורפולוגית, 47 אתרים הידרולוגיים, 233 אתרים ארכיאולוגיים, 16 אתרים היסטוריים, 7 אתרי הנצחה, 5 אתרי נוף ותצפית, ו-9 אתרים אחרים. 31 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 46 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית, ו- 269 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית. פרט לאתרים הללו, תועדו גם 38 אתרים בוטניים בעלי עניין לחובבי טבע, וכן כמה עשרות נקודות של מפגעים. בדירוג הערכיות הנופית-תרבותית של תת-יחידות הנוף, דורגו 23 תת-יחידות נוף בערכיות המירבית, 22 – בערכיות גבוהה מאד, 23 תת-יחידות – בערכיות גבוהה, 26 – בערכיות בינונית, 11 – בערכיות נמוכה, ו-11 תת-יחידות נוף סווגו כבנויות.

ארבעה מכלולי נוף זוהו כערכיים במיוחד: 1. מורדות רפאים – מורדות בעלי נוף תלול ומיוער העשיר במעיינות ניקבה וכמעט שאין בו פיתוח; 2. רכס סנסן – האזור השמור ביותר בהרי ירושלים המאופיין על ידי פסיפס של חורש ים-תיכוני ומעט יער; 3. נחל סנסן – הינו בין הנחלים השמורים ביותר בכל מרחב הרי יהודה ושומרון. בפרט, מרשים מראהו של המדרון הדרומי של נחל סנסן, המכוסה בחורש צפוף יחסית הדומה לחורשי הכרמל והגליל המערבי; 4. שלוחת מטע (אזור הר יערן בפרט) – השלוחה יורדת במתינות יחסית מערבה אך בתלילות לנחל סנסן. היא מיוערת ברובה ומשמרת נוף ללא פיתוח. בנוסף, היא אוצרת על גביה שלל ממצאים ארכיאולוגיים.

צומח: בסקר הבוטני, חולק שטח הסקר ל- 403 יחידות דיגום, מתוכן: 16 סווגו כשטח בנוי, 19 סווגו כמופר/מפותח, 26 סווגו כשטח חקלאי פעיל ו- 342 סווגו כשטח פתוח שאינו חקלאי פעיל. 63 יחידות דורגו בערכיות הבוטנית המירבית, 131 יחידות דורגו בערכיות גבוהה מאוד, 118 יחידות – בערכיות גבוהה, 30 יחידות – בערכיות בינונית, 26 יחידות (השטחים החקלאיים הפעילים) – בערכיות נמוכה ו- 35 יחידות כשטח בנוי/מופר (ללא ערכיות בוטנית). בתחום הסקר תועדו 10 מיני צמחים בסכנת הכחדה, 76 מינים נדירים ברמה ארצית, 79 מינים נדירים ברמה האזורית, 2 'מינים ירושלמיים' (אינם נדירים אך עיקר אוכלוסייתם בישראל מרוכזת באזור ירושלים), 28 מינים תת-אנדמיים ו-10 מינים פולשים. תצורות הצומח השולטות בתחום הסקר הן חורש פתוח (כ-26% משטח הסקר) ויער גבוה בצפיפות בינונית (כ-22% משטח הסקר). המינים השליטים הנפוצים ביותר הם אלון מצוי בחורשים, ואורן ירושלים ואורן קפריסאי ביערות. בשיחיות ובבתות המינים השליטים העיקריים היו אלת המסטיק, קידה שעירה וסירה קוצנית. תת-היער ביערות הנטועים מפותח למדי בדרך כלל.

בעלי חיים: בשטח הסקר תועדו 25 מיני יונקים – מהם 11 מינים הנתונים בסכנת הכחדה, מעל מאה מינים של עופות – מהם 43 מינים בסכנת הכחדה מקומית או עולמית, 24 מיני זוחלים – מהם 5 בסכנת הכחדה, ומין אחד של דו-חיים שנמצא בסכנת הכחדה.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: תוצאות חישוב רצף השטחים הפתוחים מדגישות את נוכחותו של שטח פתוח רצוף – שאינו מופר על ידי בינוי, תשתיות או מתקנים – בלב תחום הסקר, באזור רכס סנסן, נחל סנסן וחלקים משלוחת מטע. גוש זה גם מתחבר כרגע לשטח פתוח באגן נחל עציונה שמעבר לקו הירוק היות וטרם הוקמה גדר ההפרדה במקום. גושים עיקריים נוספים ומעט קטנים יותר של שטח פתוח ורציף הם: 1. אזור פארק בגין במזרח (בתחום הסקר, המתחבר לאזור יער עמינדב – הר שלמון – רכס שורק); 2. ממזרח וממערב למושב מטע נמצאים חלקים דרומיים משטח פתוח גדול, שרובו נמצא מצפון לאזור הסקר באזור אגני הנחלים אזן, המערה ודולב; 3. שטח גבעות הערקוב בדרום-מערב, שגם מתחבר חלקית למרחב גבעות משואה והר שוכה שבגבעות השפלה. כמעט כל שטחם של אזורים פתוחים רציפים אלה הוא טבעי או נטוע, והשטחים החקלאיים מעטים.

בתהליך יצירת מפת הערכיות האקולוגית הוגדרו חלקים גדולים של האזורים הללו כשטחי ליבה. הגושים הפתוחים הרציפים מופרדים זה מזה על ידי כבישים אזוריים ו/או נוכחות של יישובים או מחצבה. גדר ההפרדה יוצרת גם היא קיטוע משמעותי באזור בו היא קיימת. במקרים שבהם גורם הקיטוע הוא כביש, ניתן למזער את השפעתו על ידי מעבר מבונה, עילי או תחתי. במפת הערכיות האקולוגית-מרחבית סומנו מספר שטחים המקשרים בין שטחי הליבה והמהווים מעברים הכרחיים ('צווארי בקבוק') שחשוב לאפשר בהם חציית כבישים בטוחה על ידי בעלי-חיים. שטחים אלה סומנו במקומות הבאים: בין צור הדסה למטע, בין צומת המזלג לבר גיורא, בכביש 375 ממערב למטע, בין אביעזר למחצבת עציונה, ובין מחצבת עציונה לגדר המערכת המתוכננת. באזורים בהם הקישוריות אל מחוץ לתחום הסקר היא מוגבלת, הוצעו מעברים הכרחיים נוספים. במפת המסדרונות האקולוגיים הארצית של רט"ג, ניכר כי תחום הסקר הנוכחי כולו, למעט הישובים הקיימים והמחצבות, נמצא בתחום מסדרון אקולוגי ארצי. היישוב גבעות עדן מוקם בתחומי מסדרון אקולוגי ארצי, ולכן חשוב לפחות לשמר את המעברים ההכרחיים שעדיין נותרו – מצפון ומדרום לשטח הבנוי.

סיכום: נספח הסיכום וההמלצות של הסקר מדגיש את חשיבות הנושאים הבאים: שמירת הקישוריות של השטחים הפתוחים שהוזכרה לעיל, שימור האיכויות הנופיות במכלולי הנוף הבולטים,  שמירת ערכי הטבע הנמצאים בשולי שטחים חקלאיים (הכוללים כמה ממיני הצמחים בסכנת הכחדה) באמצעות שיתוף פעולה עם החקלאים, ניהול שטח האש באופן שימזער את הפגיעה בשמורת הסנסן, שמירה וטיפוח של המורכבות האקולוגית בשטחי היער (הגבוהה יחסית באזור זה), ממשק לשימור שטחי הבתות (הנדירים יחסית), שימור מכלולי אתרים ארכיאולוגיים, מעיינות ומערות, וטיפול במיני צמחים פולשים ובמפגעים.


חוברת הסקר  חוברת הסקר
שכבות הסקר  שכבות הסקר
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים