מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ

הגלבוע - עבר, הווה ועתיד

1/03/2015

גלבוע - עבר הווה ועתיד

יום העיון לכבודו של עזריה אלון ז"ל
התקיים בחודש פברואר 2014 בישיבת מעלה גלבוע

ההרצאות שהוצגו ביום העיון:

יאיר אלון - עזריה אלון והגלבוע

עוזי פז - זה הרים, הרים שבגלבוע

דותן רותן - מסדרונות אקולוגיים: הגלבוע והשטחים הפתוחים שסביבו
[תקציר]  [מצגת]

אחיה כהן-תבור - מורשת האדם בגלבוע
[תקציר]

יפתח סיני - הצבאים בגלבוע: ניטור, סקרים ותכניות
[תקציר[מצגת]

בעז שחם - זוחלים בגלבוע: מה מיוחד בהם?
[תקציר[מצגת]

אמיר פרלברג - הצגת סקר הטבע, הנוף ומורשת האדם בגלבוע
[תקציר[מצגת]

מרגרטה וולצ'אק - סקר האירוסים בלגבוע: תובנות ומשמעויות
[תקציר]  [מצגת]

בשמת סגל - ניטור האירוסים בגלבוע: מה נשתנה?
[תקציר[מצגת]

יובל ספיר - מחקר האירוסים בגלבוע: נתונים חדשים
[תקציר]

עמרי בונה - חידוש יערות הגלבוע: מתיאוריה למעשה
[תקציר[מצגת]


 

תקצירים:

מסדרונות אקולוגים: הגלבוע והשטחים הפתוחים שסביבו
דותן רותם – חטיבת המדע והממשק, רשות הטבע והגנים
 
dotanrotem@npa.org.il
רכס הגלבוע ממוקם באזור המעבר בין האקלים הים תיכוני לבין האזורים היובשניים למחצה של ישראל. מיקומו הגיאוגרפי וכן תופעות גיאולוגיות, גיאומורפולוגיות והידרולוגיות מיחדות את הרכס כמוקד למגוון מינים עשיר. מיקומו בקצה רכס שדרת ההר המרכזי מזמן אליו מינים דרומיים שזהו גבול תפוצתם הצפוני. המעבר צפונה נחסם במידת מה על ידי רצף העמקים חרוד ובית שאן שבעבר היוו מערכת אקולוגית טבעית השונה מאוד מזו של הגלבוע מדרום והרמות הבזלתיות של הגליל התחתון מצפון להם. גורמים אנתרופוגניים מובילים לכך שהגלבוע הופך לאי של טבע.  נסיבות ביטחוניות גרמו להקמת קו התפר שלאורך הגלבוע מופיע כחומת בטון ארוכה ולמעשה לניתוק כמעט מוחלט מחלקי השומרון שמדרום לו. עמק חרוד מהווה פסיפס של ישובים ושדות חקלאיים אינטנסיביים השונים מאוד מהסביבה הטבעית שאפיינה אותם בעבר, אך עדין יכולים לשמש למעבר בעלי חיים וצמחים בנתיבים צרים לאורך תעלות בשולי שדות ובערוצי נחלים. בשנים האחרונות נוספו שני מחסומים מהותיים בדמות רכבת העמק המזמנת מסילה דו נתיבית עם סוללות ביסוס והגבהה ובעיקר כביש 71 שעם הרחבתו ל ארבעה נתיבים ומחסום ביניהם, תחסם כמעט כליל אפשרות המעבר על ציר צפון דרום. חשוב לציין כי רשות הטבע והגנים וכן מוסדות תכנון הגדירו את המסדרון האקולוגי העובר מהגליל התחתון דרך הגלבוע כאחד המשמעותיים ביותר בחלקה המזרחי של מדינת ישראל. לפיכך יזמה רט"ג בחינה ותכנון ראשוני של המסדרון האקולוגי המקשר בין הגלבוע לרמת צבאים. תהליך התכנון כלל סקרים, ריכוז מידע מהספרות ומיפוי מפורט של שימושי שטח. תכנית זו סייע לנו בגיבוש המלצות וקידום תכניות במרחב של עמק חרוד וביניהן פתרונות לחציית רכבת העמק וכביש 71. רשות הטבע והגנים מכוונת לניהול נכון של השטחים הפתוחים בד בבד עם הפיתוח ושיפור תנאי החיים במרחב הגלבוע והסובב אותו. תהליך זה יצליח מתוך שיתוף פעולה והבנה של הצרכים ההדדים של כל בעלי העניין בשטח.

חזרה לראש העמוד

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם  (?!) (שמ"ב א' 21)
אחיה כהן-תבור, ארכאולוג, האוניברסיטה העברית בירושלים
achiakohn@gmail.com

לנוכח הירוק הרענן האופף אותנו בימים אלו, אנו נדרשים לקללת דוד בראי הממצא הארכאולוגי. נסקור בקצרה את הממצא הארכאולוגי שאותר בסקרים הארכאולוגיים בגלבוע, ועל פיו נתאר את תולדות היישוב בחבל הארץ ההררי. היישוב האנושי והפעילויות סביבו מעידות על יחסי הגומלין בין האדם לנוף, בבחינת 'האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו' (טשרניחובסקי). את הממצאים של התרבות החומרית בגלבוע יש לבחון על רקע התרבויות הסמוכות בשומרון, בבקעת בית שאן, ובגליל התחתון המזרחי. מהסקר הארכאולוגי שערכתי בגלבוע ובדרום בקעת בית שאן במסגרת 'פרוייקט אזורי בקעת בית שאן' בראשות פרופ' ע. מזר, עולה תמונה מעניינת של אזור ספר.
היישוב ברוב שטח רכס הגלבוע מועט ביותר לאורך רוב תקופות ההיסטוריה. על רקע מיעוט היישוב בולטות פעילות של נוודים, רועים, חקלאות בעל, וחיילים אשר אינם מחויבים לקיום תנאי מחייה משמעותיים, כגון מקורות מים. יש להבין ממצאים אלו כעדות לאנשים הנסמכים אל ועל יישוב הקבע העשיר בבקעה ובהר מסביב. יוצא דופן הוא הקצה המערבי של הגלבוע, בו ניתן למצוא מקורות מים קבועים ויישובי קבע משמעותיים לאורך הדורות.
ולסיכום ניתן לשאול, האם קללת דוד היא רצון או תיאור מצב קיים?

חזרה לראש העמוד

ספירות צבאים בגלבוע – ממצאים ותובנות
יפתח סיני, רועי בן יוסף, אמיר טל, אמיר פרלברג, גיורא גיסיס, עמית דולב, דידי קפלן, יהושע שקדי
iftahs@npa.org.il
                                                                                                                                
הצבי הישראלי Gazella gazella gazella הוא ערך טבע מוגן על פי חוק. תפוצתו ההיסטורית השתרעה מחצי האי ערב, צפונה לסוריה ומערבה לסיני, אך הפצת הנשק החם במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה גרמה לצמצום דרסטי במספר הצבאים. כיום, בהיעדר הגנה חוקית בארצות ערב, מוגבלת למעשה תפוצת המין בפועל רק לגבולות ישראל. גם בארץ סובלת אוכלוסיית הצבאים מצייד בלתי חוקי, מקיטוע רצף שטחים פתוחים בשל גידור חוסם, מדריסות בכבישים ומשריפות בבית הגידול העשבוני.
בחוברת החברה להגנת הטבע משנת 1981 מוזכר שבגלבוע בשנת 70' היו כשלוש מאות צבאים, ושב- 1977 נותרו כמה עשרות בלבד. בהכנה לסקר האקולוגי של רשות שמורות הטבע בשמורת גלבוע מזרחי ב- 1987 נצפה עדר בן כחמישים פרטים בנחל אבנר, ובסקר עצמו נצפו מספר קבוצות קטנות.   
רכס הגלבוע הופך בשנים האחרונות ל"אי" בסביבתו, כאשר גדר ההפרדה וגדר המערכת מנתקות אותו לחלוטין מדרום וממזרח לאזור הירדן, ותשתיות כמו רכבת העמק והרחבת כביש 71 ינתקו  אותו מהאזור שבו האוכלוסייה הגדולה ביותר בארץ של הצבי הישראלי ברמות יששכר. בנוסף, בשטח רכס הגלבוע  מבוצעות ומתוכננות תוכניות פיתוח שונות כמו אזורי טורבינות רוח, הרחבות ישובים, מחצבות ותוכניות אגירה שאובה. 
בעקבות עליה במספר הזאבים הנצפים באזור הגלבוע החלטנו בשנת 2001 להתחיל לספור את אוכלוסיות הצבאים באזור זה. הספירות נערכו  מאז בשתי שיטות בשנים 2001-2013:  ספירה כוללת ואומדן מרחוק (Distance sampling). מטרת הספירות היא הערכת הדינאמיקה של אוכלוסיות הצבי הישראלי בגלבוע (גודל אוכלוסיות ודמוגרפיה) כבסיס לפעולות ממשק. הספירה הכוללת היא ספירה של חמישה צוותים קבועים בנתיבים מקבילים להקטנת שטחים "מתים". התיאום והקיזוז של פרטים חופפים נערך בקשר ועל גבי מפות.
ספירת האומדן מרחוק נערכת באזור הגלבוע המזרחי על ידי הפקח האזורי לאורך דרך מקורות באורך כ- 15 ק"מ, בציר קבוע בכ- 10 חזרות בשנה. הפקח רושם כל פרט או קבוצת הצבאים השונות לאורך המסלול, ומבצע הערכת מרחק של הפרט או הקבוצה מימין או משמאל לדרך. על ידי הכנסה למודל מתאים ניתן להעריך את גודל האוכלוסייה גם בשטח שלא נבדק בספירה. תוצאות הספירות בשיטות השונות מראות על מגמות שונות כאשר בעוד שבשיטת הספירה השנתית ניכרת עלייה בגודל אוכלוסיית הצבאים לאורך השנים, הספירות בשיטת הדיגום מרחוק מראות על עלייה בגודל האוכלוסייה עד שנת 2007 והיפוך המגמה מאז ועד 2012. ייתכן כי חלק מהשינוי הנצפה הוא מלאכותי, עקב התחלפות הפקחים החל משנת 2010. ייתכן גם כי העובדה שבשיטת הדיגום מרחוק נסקר רק חלקו המזרחי של הגלבוע – מטה את תוצאות התצפית כלפי מעלה כאשר מבצעים אקסטרפולציה לכל שטח הגלבוע, אך אין בזאת כדי להסביר את המספרים הנמוכים בשנים האחרונות.
בשנת 2013 התחלנו בספירה דמוגרפית בגלבוע. הספירה מומלצת באזורים של אוכלוסיות גדולות (מאות פרטים) והיא כלי חיוני וחשוב כתוספת לספירה הכללית, להבנה מוקדמת של  תהליכים ואוכלוסיות. הספירה נערכת מנקודת תצפית על ידי אדם בודד בשלושה אתרים במרחב הנבדק, ובשלוש חזרות בעונה. בתצפית המדויקת עם אמצעי אופטי משופר, מתקבל מידע על הגיוס באוכלוסייה על פי הקטגוריות הבאות: זכר, נקבה, בלתי מזוהה ועופר. העונה המומלצת היא מאמצע יולי כאשר יש הפרדה טובה בגודל בין עופר לאם.

על פי תוצאות הספירות, נראה שבעשור האחרון קיימת מגמת עלייה באוכלוסיות הצבאים בגלבוע, למרות (ואולי בזכות) הקמת גדר ההפרדה בשנת 2004, והאוכלוסייה מונה כחמש מאות פרטים. מומלץ להמשיך רק בספירת הצבאים הכוללת, וכן להמשיך בסקירות הדמוגרפיות. לטיפול באפשרות המעבר של צבאים מרמות יששכר לגלבוע המזרחי, יש לשפר את המסדרון האקולוגי על  פי תוכנית לתכנון המסדרון של מוטי קפלן לרשות הטבע והגנים בשטחים החקלאיים ובערוצים, ולהקים גשר כמעבר עילי לצבאים ובעלי חיים אחרים מעל תשתיות כביש 71 ורכבת העמק באזור נחל נחום. כמו כן, לצורך שמירה על האוכלוסייה, יש להפחית את קיטוע הגידור החוסם, ולמזער פיתוח נוסף ברכס הגלבוע עצמו.

תודות לכל עשרות המשתתפים לאורך השנים בספירות בגלבוע.

חזרה לראש העמוד

הזוחלים בגלבוע: מה מיוחד בהם?
ד"ר בעז שחם 3,2,1
1. אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים 91904
2. מרכז מידע על זוחלים ודוחיים, החברה להגנת הטבע, ד"נ אבטח 79287
3. המכללה האקדמית תל-חי, ד"נ גליל עליון 12208
boazshacham@mail.huji.ac.il
רכס הגלבוע מתאפיין במגוון נופי גבוה, אשר יוצר מגוון רחב של בתי גידול וגומחות אקולוגיות. צירופים שונים ומשונים של טופוגרפיה, מסלע וקרקעות יצרו סביבה אשר תומכת במגוון גדול של מיני צומח וחי. נציגי מחלקת הזוחלים (Reptilia) המאכלסים את הגלבוע, ממורדותיו ועד לפסגות הגבוהות, מדגימים זאת היטב. המיקום הגיאוגרפי הייחודי של הגלבוע, בצומת בין השומרון, העמקים, ובקעת הירדן, תורם אף הוא לעושר הגבוה של מיני הזוחלים במקום. על פי הנתונים המצויים בידינו, מתוך אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מתוך מאגר המידע של רשות הטבע והגנים ומתצפיות של סוקרים ומטיילים, בגלבוע תועדו לפחות 36 מינים שונים של זוחלים, קרי, כשליש מכלל מיני הזוחלים המוכרים כיום בשטח ישראל. חמישה מינים מתוך רשימה זו הם מינים "אדומים" לפי הספר האדום של החולייתנים בישראל, לדוגמה חומט נקוד (Ophiomorus latastii) שמעמדו "בסכנת הכחדה חמורה" (CR) וצב יבשה מצוי (Testudo graeca) שמעמדו "עתידו בסכנה" (VU). מרבית מיני הזוחלים בגלבוע הם מינים ים-תיכוניים מובהקים, אולם יש ביניהם גם מינים המאפיינים אזורי ספר-מדבר, דוגמת הלטאה עינחש (Ophisops elegans). התופעה המסקרנת ואולי המעניינת ביותר מבחינת הזוחלים של הגלבוע, היא הופעת מיני נחשים שתפוצתם מדברית, בדרום מזרח הגלבוע. מינים אלה, דוגמת עין חתול אדמדם (Telescopus dhara) שהוא מין תת-ארסי, ואפעה (Echis coloratus) שהוא מין ארסי, חודרים מכיוון דרום, דרך מדבר שומרון והחלק הצחיח של בקעת הירדן, והגלבוע מהווה עבורם גבול תפוצה צפוני בישראל. יש חשיבות גדולה בהמשך חקר, לימוד ומיפוי המצאי של זוחלי הגלבוע, במישורים של מדע, שמירת טבע ואף בריאות הציבור במקרה של מיני נחשים ארסיים. 

חזרה לראש העמוד 

הגלבוע – סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם
אמיר פרלברג, אוריה אורן, עמית מנדלסון, איתן רומם, מימי רון, מעיין מרמלשטיין ואורי רמון
יח' סקרי טבע ונוף, מכון דש"א (דמותה של ארץ)
amir.perelberg@mail.huji.ac.il

לגלבוע חשיבות רבה בקנה המידה הארצי: כגבול בין האזור הים-תיכוני לספר, שבו שילוב של חי וצומח ים-תיכוני, ערבתי ומדברי; כבית גידול ייחודי למינים נדירים ואנדמיים כמו אירוס הגלבוע; כשטח פתוח גדול יחסית וכמסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין השומרון לגליל התחתון. מראה ההר והתצפיות ממנו הם נוף ייחודי בארץ: המפגש החד עם עמק חרוד, המצוקים התלולים ופסיפס הבתות והיער. הפעילות הטקטונית לאורך העתק גלבוע-כרמל עיצבה את דמותו של ההר. כתוצאה מתזוזה צפונית של הבקע הסורי-אפריקני, מתרומם צידו המזרחי, התלול יותר מצידו המערבי. מבחינה היסטורית, זכור הגלבוע בעיקר מסיפור נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלישתים, וחלק מהפסגות ברכס נקראות כיום על שמם.
מטרת הסקר היא לגבש תמונת מצב כוללת אודות ערכי הטבע, הנוף והמורשת בגלבוע ובחבל תענך, על ידי מיפוי רציף של תצורות הצומח וטיפוסי הצומח, דגמי תפוצתם וערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן; ואיתור ומיפוי אתרי מורשת האדם, מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. הסקר מתייחס לגלבוע שבתחומי 'הקו הירוק' ולחבל תענך – כרצף אחד של יערות, שמורות ושטחים שאינם מוגנים, ומניח בסיס מידע לניהול רב-תכליתי של השטחים הפתוחים עבור הגופים מנהלי השטח, שיתרום לשמירת איכותם האקולוגית והנופית – לרווחת תושבי האזור והמבקרים.
שיטת העבודה כללה שלושה שלבים עיקריים: איסוף ואפיון המצאי וחלוקה ליחידות נוף; הערכת משאבי הטבע, הנוף ומורשת האדם; ושילוב נתונים והערכות. בסקר מופו 103 טיפוסי צומח, תועדו 655 מיני צמחים, מהם 32 מינים 'אדומים', ו-61 מינים פולשים/זרים. הערכיות הבוטנית הגבוהה ביותר הייתה בשיחייה (בצפיפות בינונית ופתוחה), ונטתה לרדת לשני הכיוונים – גם בתצורות הצומח הנמוכות יותר (בתה ועשבוניים) וגם בתצורות הגבוהות יותר (יער ויער גבוה). מבחינה זואולוגית, מתועדים בגלבוע ובחבל תענך 29 מיני יונקים – מהם 6 בסכנת הכחדה, ואחד – פולש; יותר ממאה מינים של עופות – רבים מהם בסכנת הכחדה מקומית או עולמית, ו-31 מיני זוחלים – מהם 8 בסכנת הכחדה, ו-3 מיני דוחיים – 2 מהם בסכנת הכחדה.
ברצף השטחים הפתוחים זוהו שלושה גושים עיקריים: גוש חבל תענך; גוש הגלבוע המרכזי מנורית ועד מחצבת רוויה, שיוצרת קיטוע גדול בשטח; וגוש דרום הגלבוע בין מחצבת רוויה לנחל בזק. הקיטוע המשמעותי ביותר לכל אורך הגלבוע הוא גדר ההפרדה. מסדרונות אקולוגיים חשובים: בין שדי תרומות לנחל בזק, בין נורית לחפציבה, בין מסילות לניר דוד, ובין נורית לגן-נר.
ממצאי הסקר תומכים היטב בהנחת היסוד שעמדה בבסיס הרעיון לקיומו: הן מבחינת ערכיו האקולוגיים, והן מבחינת ערכיו הנופיים וההיסטוריים, מהווה הגלבוע אזור בעל חשיבות רבה בקנה המידה הארצי – בפסיפס בתי הגידול השונים התומכים בעושר מיני חי וצומח, ברצף השטחים הפתוחים המשמשים כמסדרון אקולוגי חשוב, במראה הרכס מרחוק ובתצפיות הנוף הנשקפים ממנו.

חזרה לראש העמוד

סקר האירוסים בגלבוע: תובנות ומשמעויות
מרגרטה וולצ'אק, רשות הטבע והגנים
 
margareta@npa.org.il
בשנת 2005 יזמה רשות הטבע והגנים (יפתח סיני ורועי בן-יוסף) סקר אוכלוסיית אירוס הגלבוע בגלבוע. לסקר היו שתי מטרות: האחת מיידית –למפות את גושי האירוסים בתחום תוכנית הישוב האקולוגי מיכל בהר יצפור לקראת ההעתקה הצפויה, והשנייה כללית –להמשיך למפות ולעמוד על גודל אוכלוסיותיהם של אירוסי ההיכל בארץ. אימצנו שיטה אותה הציע יובל ספיר בסקר אירוס הארגמן שנערך כמה שנים לפני כן: גייסנו קבוצה גדולה של מתנדבים, חילקנו שטח למקטעים (פוליגונים), הכנו אורטו-פוטו וטופס דיגום. לכל פוליגון שלחנו זוג סוקרים עם משימה לסרוק באופן שיטתי את כל השטח,לרשום כל גוש אירוסים ואת מספר הפרחים שלו. בתחום תוכנית הישוב סימנו הצוותים כל גוש או ריכוז גושים הן על המפה והן בשטח.ישוב מיכל לא הוקם ואנחנו המשכנו בסקר עד שנת 2009. תוצאות הסקר הוצגו במפת אוכלוסייה של אירוס הגלבוע בה כל פוליגון מאופיין במספר הגושים, במספר הפרחים, ובצפיפות הגושים/הפרחים לדונם.
ההישגים העיקריים של הסקר הם:

• תמונה כוללת ואובייקטיבית (אך לא מושלמת) של אוכלוסיית אירוס הגלבוע בשנים 2005-2009, הכוללת:
             o מידע על תחום תפוצה ופיזור האוכלוסייה בשטח
             o הערכה של גודל האוכלוסייה
             o איתור הריכוזים העיקריים של האוכלוסייה
• בסיס לתכנון, שימור וממשק אוכלוסיית אירוס הגלבוע
• בסיס לתכנון שמורות טבע בגלבוע
• בסיס לניטור השינויים החלים באוכלוסיה ובחלקיה לאורך זמן
• בסיס להבנת הקשר בין מצב האוכלוסייה לבין מרכיבים אחרים של המערכת האקולוגית
• מידע חשוב בהתייחסות לתוכניות פיתוח וממשק עתידיות

חזרה לראש העמוד

איריס הגלבוע בהר ברקן-ניטור אוכלוסיה במשבר.
בשמת סגל, אקולוגית עצמאית.
bosemet@gmail.com
בשנת 2009 התעורר חשש לגורלה של אוכלוסיית איריס הגלבוע בהר ברקן שברכס הגלבוע.  בעקבות עדויות איכותיות מהשטח ובהשוואת הנתונים בסקרי רט"ג בחתכים מדגמיים בשטח לאורך שנים, הצטיירה תמונה עגומה של דלדול פתאומי באוכלוסיה המפוארת, שנראה כאילו נעלמה כמעט לחלוטין. לאחר בדיקה נוספת התגלה מצב עגום דומה בכל האוכלוסיות הצפוניות של הרכס. השוואות איכותיות בשטח לנתוני סקרים של הרט"ג משנים קודמות מצביעות על מגמת ירידה חדה במספרי פרטים במשך חמש השנים האחרונות בכל אוכלוסיות א. הגלבוע ברכס מלבד אוכלוסיית מלכישוע. ביוזמת יפתח סיני ומרגרטה וולצ'ק מרט"ג הוחלט להתחיל באביב 2010 ניטור כמותי של אוכלוסיית הר ברקן, וכבסיס להשוואה לנטר במקביל גם את אוכלוסיית מלכישוע הנחשבת ליציבה ופורייה.
באביב 2010 נבחרו וסומנו 19 חלקות ניטור בהם נמצאו גושי איריס בהר ברקן, ו-9 חלקות במלכישוע.
כל גוש בחלקות אלה מופה וקיבל נ.צ. אישי, וכן מעקב ותיעוד מספר הצמחים, הפרחים והפירות בגוש בכל שנה.
כל גוש חדש שהופיע בשטח חלקות הניטור בשנים העוקבות מופה ואופיין כנ"ל.
מהניטור ניתן להסיק מהם שיעורי השרידה, הגיוס, התמותה, הפריחה והפריה בכל אוכלוסיה, וכן מהם השינויים בגדלי הגושים ושיעורי הפריחה והפריה בגושים שורדים.
חלק מהמסקנות:
• שיעור הגיוס בהר ברקן הוא משמעותי ומספר הגושים במגמת עליה מתמדת לאורך כל 4 שנות הניטור.
• שיעור התמותה משמעותי בהר ברקן בכל שנות הניטור וזניח במלכישוע.
• מספר הפרחים בהר ברקן במגמת עליה.
• שיעור הפריה הפכפך ונמוך בהר ברקן לעומתו במלכישוע הוא גבוה ויציב.

כרגע לא ניתן להסיק מסקנה ברורה לגבי עתידה של אוכלוסית הר ברקן.

חזרה לראש העמוד

אירוס הגלבוע: מה חדש?
יובל ספיר, רננה לביא, גיל ירדני, ואביעד ספראי
הגן הבוטני, המחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים, אוניברסיטת תל אביב
sapiry@post.tau.ac.il

אירוס הגלבוע הוא אחד הסמלים המובהקים לשמירת טבע בישראל, ואף זכה להיות סמל החברה להגנת הטבע בעקבות המאבק ב-1962 נגד ייעור כל הגלבוע ונגד הרס בית הגידול של האירוסים. על אף הפופולריות של האירוסים ועל אף מאמצים ניכרים לשמירתם, לא הרבה ידוע על האקולוגיה, המבנה הגנטי, והתהליכים הדמוגרפיים של אוכלוסיות אירוס הגלבוע (יוצאת מהכלל העבודה שמוצגת קודם להרצאה זו ע"י בשמת סגל). בהרצאה אציג שלוש תוצאות מתוך המחקרים שנערכו באירוס הגלבוע בגלבוע וסביבותיו במהלך השנים 2009-2013.
  א. גורמים אקולוגיים רבים משפיעים על אחוז חנטת הפירות ומספר הזרעים. אירוס הגלבוע הוא צמח בעל אי-התאם עצמי מוחלט, ולכן זקוק למאביקים כדי שהאבקה תעבור בין פרטים שונים גנטית. כדי לבדוק האם קיים מחסור במאביקים באירוס הגלבוע נערך מזה חמש שנים מחקר המשווה אחוז חנטת פירות בין פרחים פתוחים להאבקה טבעית ופרחים שמקבלים תוספת אבקה מלאכותית. התוצאות מעידות כי קיים מחסור במאביקים בגלבוע, אך הוא יורד במהלך חמש השנים, ובארבע השנים האחרונות המחסור במאביקים נמוך יותר מהממוצע העולמי של מחסור במאביקים. תוצאות אלו מעידות כי אין בעיית מאביקים באירוס הגלבוע, וכי אם קיימת ירידה בקצב הגידול של האוכלוסיה, היא לא תוצאה של בעיה במאביקים. המשך המחקר בשנים הבאות יאפשר לחזות תנודות ברמת ההאבקה באירוס הגלבוע כתגובה לשינויים אקלימיים ותנודות במשטר הגשמים.
  ב. עבודות קודמות הציעו כי צבע הפרחים הכהה באירוסים מהווה תכונה בעלת חשיבות גבוהה למשיכת מאביקים. הצבע הכהה קולט את קרני האור בזריחה, פנים הפרח מתחמם, והמאביקים - זכרי דבורים הלנים בתוך הפרחים - נהנים מטמפרטורה גבוהה יותר בפרח לעומת האוויר הסובב בשעות הבוקר המוקדמות. מחקר שהשווה את השפעות גודל וצבע הפרחים על ההצלחה הרבייתית כתלות במאביקים מצא כי דוקא גודל הפרח נמצא תחת לחץ סלקטיבי מונע-מאביקים, וכי צבע הפרחים לא נתונים לסלקציה על ידי המאביקים. לתוצאות מפתיעות אלו מצטרפת עדות כי על תהליכי אבולוציה של תכונות פרח משפיעים גם תנאי התאורה. כלומר, פרחים הגדלים בצל יערות האורן הנטועים עוברים אבולוציה בכוון שונה מאלו שגדלים בבתה הטבעית שטופת השמש של הגלבוע.
  ג. המבנה הגנטי של האוכלוסיות - השונות הגנטית שבתוך האוכלוסיה וההבדלים שבינה ובין אוכלוסיות אחרות - משפיע על הסיכויים לחילופי גנים בין אוכלוסיות. הבנת המבנה הגנטי מאפשר לחזות מה יהיה הנזק שייגרם כתוצאה מקיטוע עתידי של בית הגידול. במחקר נבדק הקשר הגנטי בין אוכלוסיות בתוך הגלבוע, וביניהן ובין אוכלוסיות אירוס הגלבוע מחוץ לגלבוע. המחקר מעיד כי בתוך הגלבוע מבנה האוכלוסיות אחיד ומגוון מספיק כדי לאפשר חילופי גנים בין אוכלוסיות, וכדי להגן על האוכלוסיות במידה וחילופי גנים אלו ייחסמו. בין אוכלוסיות הגלבוע לאוכלוסיות דרום הגולן וצפון השומרון קיים מחסום רבייתי חלקי, שאולי מעיד על התמיינות האוכלוסיות בהתאמה לתנאי בית הגידול והאקלים.
מחקרים אלו מגלים טפח על השאלות הפתוחות בנוגע לגנטיקה, אקולוגיה ואבולוציה של אירוס הגלבוע, ומעידים כי עדיין אין באפשרותנו להבין באופן מלא מה השפעות פעולותינו על סיכויי ההשרדות של אירוס הגלבוע.

 חזרה לראש העמוד

חידוש היער הנטוע בגלבוע הלכה למעשה
ד"ר עמרי בונה – מדען ראשי קק"ל
OmriB@kkl.org.il
נטיעת יער החלוץ בגלבוע  ע"י קק"ל החלה עוד ב- 1946 באזור מעיין חרוד, אך רק לאחר קום המדינה, במשך שני עשורים, ניטע מרבית שטח היער. אורן ירושלים היה המין העיקרי בשנים אלה והיווה 80% מהשתילים שניטעו. צפיפות הנטיעה בעשור הראשון הייתה גבוהה, 330 שתילים\דונם והיא ירדה ל- 200 שתילים לדונם בעשור השני. כיום שטח היער הנטוע בגלבוע הוא 22,000 דונם המהווים כשליש משטח הרכס. מן הידוע הוא שאורך החיים של יערות חלוץ קצר יחסית במיוחד כאשר תנאי בית הגידול קשים וצפיפות היער במשך  השלבים הראשונים של התפתחות היער גבוהה. הגיל של כשני שלישים משטח היער בגלבוע עולה על 50 שנה, ובשלב הזה יש להתחיל בתהליך מסודר של חידוש היער, המורכב כאמור רובו ככולו מאורן ירושלים. השנה חודשו 276 דונם במורדות הצפוניים של הר גיבורים. באם קצב חידוש זה ישמר, יידרשו כ- 50 שנים לסיום התהליך של חידוש החלקות הותיקות של אורן ירושלים.
לשם תכנון נכון של הדור הבא של היער ניתן להיעזר בנתונים קבועים של בית הגידול הכוללים: כמות משקעים, סוג הקרקע/סלע ומפנה ונתונים על ההתפתחות עצי חורש טבעי בתת היער הנטוע. כמו כן ניתן לבחון את מידת ההצלחה של נטיעות מינים מחטניים ומיני חורש רחבי עלים בגלבוע. לגבי המינים המחטניים ניתן להשתמש בטבלות התפתחות (יבול) שפותחו לאורן ירושלים ומינים מחטניים אחרים לפיהן ניתן על סמך הגובה העילי של העצים והגיל לקבוע את איכות בית הגידול. נמצא מתאם טוב בין הגדרת איכות בית הגידול בהתבסס על הנתונים הקבועים של בית הגידול דלעיל והאיכות כפי שנקבעה ע"י טבלות היבול.
המודל שהתגבש בקק"ל בכל הקשור לחידוש ושיקום יערות במהלך השנים, ומוצא את ביטויו בתורת הייעור שפורסמה ב 2012, מתבסס על העקרונות הבאים:
  א. עידוד תהליכי חידוש טבעי של היער הנטוע כאשר מיגוון המינים המחטניים ושל עצי חורש רחבי עלים הקיים בהם בסוף מחזור הגידול הראשון של היער עשיר דיו. יחד עם זאת, חשוב לבצע נטיעה להעשרת מיגוון המינים בעצי חורש רחבי עלים ובמינים מחטניים כאשר היער המקורי היה חד-מיני בעיקרו, ונטוע עם אורן ירושלים והרכב תת היער של מיני החורש הטבעי דל.
  ב. השארת עצים בודדים מצטיינים וקבוצות של עצי אורן ירושלים ומינים מחטניים אחרים וכן עצי חורש רחבי עלים שהתפתחו במהלך הדור הראשון כבסיס לדור השני של היער.
  ג. יצירת יער מעורב בו מיני החורש נטועים בפיזור אחיד בינות לשתילי המחטניים או נטועים בקבוצות נפרדות בגדלים משתנים לשם יצירת יער כתמי בעל מספר שכבות ובו מיגוון מינים וגילים.
ביער הגלבוע יש התפתחות ואף התפשטות מרשימה של אירוס הגלבוע. ממשק היער צריך לעודד תהליך זה בהתבסס על מחקר מלווה. ביער הגלבוע מתקיימת מערכת של רעיית בקר אשר תורמת להפחתת סכנת השריפות. חידוש יערות הגלבוע צריך להתבצע תוך תיאום ושיתוף פעולה עם המגדלים.
בנוסף לשיקולים היערניים אקולוגיים, התכנית לשיקום וחידוש היער צריכה לקחת בחשבון גם היבטים של תכנון נופי ונופשי.   כבר ב- 1988 יצא מסמך משותף לקק"ל, רט"ג והמועצות האזוריות גלבוע ובקעת בית שאן בהנחיית האדריכלית דפנה גרינשטיין, ובו עקרונות לחידוש יערות הגלבוע. מבין עקרונות אלה ניתן לציין: פתיחת חלונות לנוף לצד דרך הגלבוע, טשטוש הגבול החד בגבול שבין השמורה והיער, הדגשת הטופוגרפיה ע"י נטיעת עצי חורש בואדיות וחישוף הפסגות, והוספת נטיעות סביב יישובים ומתקנים ולצידי דרכים כתשתית ירוקה ומצלה בה יוקמו חניונים עתידיים.
במרחב הצפון של קק"ל, הייתה בעשרים השנים האחרונות פעילות רבה של חידוש ושיקום יערות, לרבות ביערות הגלבוע. היקף השטח שחודש עולה על 30,000 דונם. הגורמים המרכזיים לחידוש היער היו שריפות יער, פגיעת המצקוקוס הא"י ונזקי שלגים. הניסיון הרב שנרכש בפעילות זו ייושם בתהליך הארוך של חידוש יער הגלבוע שלפנינו.
 

חזרה לראש העמוד

 


הדפסשלח לחבר
 
בניית אתרים