סקרי טבע ונוף
אודות יחידת הסקרים
גידול האוכלוסייה בישראל, יחד עם העלייה ברמת החיים, מביאים לתהליך מתמיד של התמרת שטחים פתוחים לבנויים – עובדה המחייבת תכנון בר-קיימא, מושכל וקפדני של משאב הקרקע בהתבסס על מידע מהימן על ערכי השטח.
יחידת הסקרים נותנת מענה לצורך חשוב זה, תוך פיתוח שפה משותפת בין אנשי המדע: אקולוגים, בוטנאים, זואולוגים, גיאולוגים, ארכיאולוגים וכו' – המספקים את המידע מהשטח, לבין אנשי מערכת התכנון: מתכננים בגופים ציבוריים ופרטיים, חברי וועדות תכנון, עובדי מדינה וכד' – שנדרשים להשתמש במידע בצורה מושכלת בתהליכי קבלת ההחלטות.
הליך ביצוע הסקר וההערכה של השטחים הפתוחים, כולל איתור וסיווג של שטחים חשובים לשימור וזיהוי מאפיינים חשובים של ניהול וממשק בשטחים המיועדים להישאר פתוחים.
הסקרים יכולים להתבצע במספר רמות מרחביות: ברמת המחוז, ברמת האזור (למשל עבור מועצה אזורית), וכן סקרים פרטניים שנועדו לגבש דרכי ממשק לשטחים ספציפיים (כגון נחלים), או לטיפול בנושאים ממוקדים (דוגמת מיני צמחים אנדמיים בסכנת הכחדה). נערכו גם עבודות העוסקות בבתי-גידול ספציפיים (כמו סקר הכורכרים הדרומיים וסקר חולות מישור החוף). יחידת הסקרים אחראית כיום גם על ביצוע תכנית הניטור של הצומח במסגרת המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל.
יחידת הסקרים נותנת מענה לצורך חשוב זה, תוך פיתוח שפה משותפת בין אנשי המדע: אקולוגים, בוטנאים, זואולוגים, גיאולוגים, ארכיאולוגים וכו' – המספקים את המידע מהשטח, לבין אנשי מערכת התכנון: מתכננים בגופים ציבוריים ופרטיים, חברי וועדות תכנון, עובדי מדינה וכד' – שנדרשים להשתמש במידע בצורה מושכלת בתהליכי קבלת ההחלטות.
הליך ביצוע הסקר וההערכה של השטחים הפתוחים, כולל איתור וסיווג של שטחים חשובים לשימור וזיהוי מאפיינים חשובים של ניהול וממשק בשטחים המיועדים להישאר פתוחים.
הסקרים יכולים להתבצע במספר רמות מרחביות: ברמת המחוז, ברמת האזור (למשל עבור מועצה אזורית), וכן סקרים פרטניים שנועדו לגבש דרכי ממשק לשטחים ספציפיים (כגון נחלים), או לטיפול בנושאים ממוקדים (דוגמת מיני צמחים אנדמיים בסכנת הכחדה). נערכו גם עבודות העוסקות בבתי-גידול ספציפיים (כמו סקר הכורכרים הדרומיים וסקר חולות מישור החוף). יחידת הסקרים אחראית כיום גם על ביצוע תכנית הניטור של הצומח במסגרת המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל.
שיטות עבודה
מדריך למיפוי הצומח בישראל 2022שיטת העבודה בהכנת סקרי טבע ונוף כוללת את השלבים הבאים:
א. איסוף ואפיון המצאי של ערכי טבע, נוף ומורשת, וחלוקת מרחב הסקר ליחידות נוף
ב. הערכה נושאית של הערכיות הנופית, האקולוגית, והמרחבית – עבור כל מרכיב בפני עצמו. תוצרי שלב זה הם מפת ערכיות נופית, מפת ערכיות בוטנית המבוססת על מיפוי הצומח, מפת ערכיות זואולוגית, מפת רצף השטחים הפתוחים ו"צווארי בקבוק" אקולוגיים, ומפות נוספות ככל הנדרש.
ג. שילוב נתונים והערכות – הנתונים בתחומי הידע השונים משולבים למפה / מפות מסכמות, המציגות את הערכיות הכוללת של משאבי הטבע, הנוף והמורשת בתחום הסקר.
עקרונות העבודה:
משיקולי אופטימיזציה של עלות-תועלת, מתבסס אפיון המגוון הביולוגי בעיקר על המצאי הבוטני, בצירוף נתונים זואולוגיים חלקיים בהתאם לצרכים הספציפיים לכל סקר, וכן ניתוחים מרחביים של מסדרונות אקולוגיים, 'צווארי בקבוק' ורצף שטחים פתוחים.
האפיון מתבסס על הערכה כמותית ברורה ושקופה, המסתמכת על מידע שנאסף בצורה שיטתית, עקבית, בת-השוואה ופתוחה לביקורת.
ההערכה מבוססת על סמנים שמייצגים עקרונות אקולוגיים כלליים (עושר מינים, הרכב החברה, מורכבות מבנית, נדירות, כושר השתקמות וכד'). תרגום עקרונות אלו לסמנים אקולוגיים, מהווה בסיס למדד ערכיות משוקלל.
ישנו דגש על הפרדה בין איסוף והצגת מידע, לבין הערכה ופרשנות המיועדות לתכנון. ניתן במקרה הצורך להשתמש בכל אחת משכבות המידע בנפרד, היות ולצרכים תכנוניים שונים – משמעויות שונות לכל שכבת מידע (אקולוגית, מרחבית, נופית, חינוכית, תיירותית וכד').
יחידת הסקרים עוסקת בפיתוח מתודולוגיות חדשות וקביעת סטנדרטים למיפוי והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת. דוגמת: השתתפות בגיבוש מדריך סטנדרטי למיפוי צומח בחלק הים-תיכוני של ישראל (סבר ועמיתיה, 2014); פיתוח מדדי הערכה לחישוב ערכיות בוטנית, זואולוגית ואקולוגית; פיתוח מודל להערכת רצף שטחים פתוחים (רומם ועמיתיו, 2012); גיבוש פרוטוקולים לניטור צומח ארצי במסגרת המארג; גיבוש פרוטוקולים לסקר מיני צמחים בסכנת הכחדה (לבל ועמיתיה, 2014; רון ועמיתיה, 2015); הערכת מהימנות מדדי כיסוי צומח בחישה מרחוק בחבל המדברי של ישראל (הופמן ועמיתיו, בהכנה); פיתוח סטנדרט אחיד לחוברת סקר טבע, נוף ומורשת (רומם, בהכנה) ועוד.
א. איסוף ואפיון המצאי של ערכי טבע, נוף ומורשת, וחלוקת מרחב הסקר ליחידות נוף
ב. הערכה נושאית של הערכיות הנופית, האקולוגית, והמרחבית – עבור כל מרכיב בפני עצמו. תוצרי שלב זה הם מפת ערכיות נופית, מפת ערכיות בוטנית המבוססת על מיפוי הצומח, מפת ערכיות זואולוגית, מפת רצף השטחים הפתוחים ו"צווארי בקבוק" אקולוגיים, ומפות נוספות ככל הנדרש.
ג. שילוב נתונים והערכות – הנתונים בתחומי הידע השונים משולבים למפה / מפות מסכמות, המציגות את הערכיות הכוללת של משאבי הטבע, הנוף והמורשת בתחום הסקר.
עקרונות העבודה:
משיקולי אופטימיזציה של עלות-תועלת, מתבסס אפיון המגוון הביולוגי בעיקר על המצאי הבוטני, בצירוף נתונים זואולוגיים חלקיים בהתאם לצרכים הספציפיים לכל סקר, וכן ניתוחים מרחביים של מסדרונות אקולוגיים, 'צווארי בקבוק' ורצף שטחים פתוחים.
האפיון מתבסס על הערכה כמותית ברורה ושקופה, המסתמכת על מידע שנאסף בצורה שיטתית, עקבית, בת-השוואה ופתוחה לביקורת.
ההערכה מבוססת על סמנים שמייצגים עקרונות אקולוגיים כלליים (עושר מינים, הרכב החברה, מורכבות מבנית, נדירות, כושר השתקמות וכד'). תרגום עקרונות אלו לסמנים אקולוגיים, מהווה בסיס למדד ערכיות משוקלל.
ישנו דגש על הפרדה בין איסוף והצגת מידע, לבין הערכה ופרשנות המיועדות לתכנון. ניתן במקרה הצורך להשתמש בכל אחת משכבות המידע בנפרד, היות ולצרכים תכנוניים שונים – משמעויות שונות לכל שכבת מידע (אקולוגית, מרחבית, נופית, חינוכית, תיירותית וכד').
יחידת הסקרים עוסקת בפיתוח מתודולוגיות חדשות וקביעת סטנדרטים למיפוי והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת. דוגמת: השתתפות בגיבוש מדריך סטנדרטי למיפוי צומח בחלק הים-תיכוני של ישראל (סבר ועמיתיה, 2014); פיתוח מדדי הערכה לחישוב ערכיות בוטנית, זואולוגית ואקולוגית; פיתוח מודל להערכת רצף שטחים פתוחים (רומם ועמיתיו, 2012); גיבוש פרוטוקולים לניטור צומח ארצי במסגרת המארג; גיבוש פרוטוקולים לסקר מיני צמחים בסכנת הכחדה (לבל ועמיתיה, 2014; רון ועמיתיה, 2015); הערכת מהימנות מדדי כיסוי צומח בחישה מרחוק בחבל המדברי של ישראל (הופמן ועמיתיו, בהכנה); פיתוח סטנדרט אחיד לחוברת סקר טבע, נוף ומורשת (רומם, בהכנה) ועוד.
