מטרת הפרויקט היא איתור, מיפוי וסיווג של אתרים ובתי גידול ערכיים שאינם מוגנים, תיאור מצבם והאיומים החלים עליהם במטרה להפנות את תשומת הלב והמשאבים של גופי תכנון וביצוע שונים לקיומם ולחשיבותם של אתרים אלה. איתור השטחים נעשה על פי מגוון המינים המצוי בהם.
כותבים: לירון אמדור, יואב שגיא, הילה גיל, גל כגן, אורי רמון
פרויקט בעבודה. מוצגים תוצרי ביניים.

מהו פרויקט ה-HOT SPOTS?

פרויקט ה-HOT SPOTS מתמקד בשימור אתרים ובתי גידול ערכיים שאינם מוגנים, ואשר ההגנה עליהם קריטית לצורך קיום המגוון הביולוגי ושירותי המערכת החיוניים שהם מספקים לבריאות הציבור ורווחתו. לרוב מדובר באתרים קטנים, שגודלם מדונמים בודדים ועד מאות דונמים, החיוניים לשימור המגוון הביולוגי בישראל.
מטרת הפרויקט היא איתור, מיפוי וסיווג של אתרים מסוג זה, תיאור מצבם והאיומים החלים עליהם במטרה להפנות את תשומת הלב והמשאבים של גופי תכנון וביצוע שונים לקיומם ולחשיבותם של אתרים אלה. איתור השטחים נעשה על פי מגוון המינים המצוי בהם.

איך אפשר להשתמש במידע שנאסף ולתרום מידע חדש לפרויקט?
הפרויקט כולל מפה ארצית אינטראקטיבית של האתרים, חשיבותם וערכיותם, בצירוף מידע על דחיפות השמירה עליהם ומעמדם הסטטוטורי.

רקע

המגוון הביולוגי מהווה בסיס לכל תהליכי החיים ולשירותי המערכות האקולוגיות החיוניים לקיומו של האדם, לבריאותו ולרווחתו. המגוון הביולוגי כולל את ערכי הטבע והנוף ואת כלל המערכות האקולוגיות, וקיומו מחייב שמירה על היקף ראוי של שטחים פתוחים והבטחת הרציפות ביניהם וכן איתור של אתרים ערכיים שהשמירה על המגוון הביולוגי בהם חיונית ודחופה (אתרים כאלה מוגדרים כ- "Hot-Spots" בשפה המקצועית של מדע שמירת הטבע).

מערך השטחים המוגנים הקיים כיום בישראל אינו עונה בצורה מספקת על צרכים אלו. מידע וידע על השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות נאסף ומנותח במסגרות רבות ושונות ובהם: הסקרים של יחידת סקרי טבע ונוף במכון דש"א הפועלת בשיתוף עם ארגוני שמירת הטבע וגורמים המעורבים בניהול שטחים פתוחים ומקרקעין (רט"ג, קק"ל, רמ"י, מינהל התכנון ואוניברסיטת תל-אביב); נתונים ממאגרי המידע של רט"ג, המשרד להגנת הסביבה; פרויקט הביו-ג'יס (BIO-GIS) אשר מרכז נתונים על המגוון הביולוגי ברחבי הארץ; נתוני ה"ספרים האדומים" אשר מספקים נתונים על מיני צמחים ובעלי חיים בסיכון; נתוני מרכזי המידע של החברה להגנת הטבע והאוניברסיטאות (ציפורים, יונקים, זוחלים); מידע אישי של אנשי שטח מקומיים ומקורות נוספים.

על בסיס כלל המידע והידע הקיימים יש צורך באיתור, מיפוי וסיווג ארצי מרחבי של אתרים ובתי גידול ערכיים שאינם מוגנים, ואשר ההגנה עליהם קריטית לצורך קיום המגוון הביולוגי ושירותי המערכת החיוניים שהם מספקים לבריאות הציבור ורווחתו.

שלבי הפרויקט – אבני דרך לביצוע המיזם

1. הקמה והפעלה של צוות מקצועי, רב-תחומי ובין-ארגוני שישמש כוועדת היגוי להנחיית העבודה בהשתתפות מומחים ונציגי גופים המנהלים שטחים פתוחים (רמ"י, הקרן לשמירת שטחים פתוחים, רט"ג, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד התיירות).

2. הקמה והפעלה של צוות מקצועי לביצוע העבודה, במסגרת מכון דש"א, שיכלול נציגים של רט"ג, חלה"ט, והמשרד להגנת הסביבה, וכן בעלי מקצוע בתחומים הבאים: אקולוגיה, תכנון ותכנון נוף ומומחה ממ"ג המתמחים בביצוע סקר והערכה של שטחים פתוחים, טבע, נוף ומורשת.

3. גיבוש מתודולוגיה, קריטריונים ומדדים לביצוע העבודה, על סמך עבודות שנעשו בארץ ובחו"ל, בנושאים הבאים:
  3.1. איתור אתרים ושטחים חיוניים לשימור.
  3.2. סיווג האתרים בהתאם לערכיותם, רגישותם האקולוגית ודחיפות השמירה עליהם.
  3.3. קביעת קדימויות (במרחב ובזמן) לביצוע העבודה, על פי איומים וחשיבות.

4. איתור ומיפוי השטחים החשובים לשימור בדרכים הבאות:
4.1. איסוף וניתוח של מידע קיים במאגרי מידע רלוונטיים, (רט"ג, חלה"ט, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות ועוד) סקרים, מחקרים, פרויקט ה-BioGIS, הספרים האדומים של מינים נדירים, ומסמכי תכנון.
 4.2. איסוף וניתוח מידע מגורמים המנהלים שטחים, מאנשי שטח וממומחים, ובכלל זה בוטנאים, זואולוגים, וגיאולוגים.
4.3. אימות והשלמה של המידע באמצעות בחינת המצאי והמצב בשטח.

5. תיאור ומיפוי ראשוניים 
5.1. הכנת תיאור ראשוני לכל אתר
5.2. מיפוי ראשוני ב-GIS של מיקום האתרים שאותרו באמצעות סימבולים (תוך הבחנה בין אתרים הנמצאים בתוך ומחוץ לשמורות טבע וגנים לאומיים)

6. ניתוח המידע וסיווג השטחים על פי ערכם ורגישותם האקולוגית ודחיפות השמירה עליהם, על פי הקריטריונים שנקבעו ואושרו בוועדת ההיגוי.

7. העמקה לגבי אתרים נבחרים
7.1. מיפוי גבולותיו של כל אתר והממצאים לגביו לאחר סיור בשטח, ועל גבי שכבות מרחביות קיימות.
7.2. הכנת תיקי אתר אשר יכילו את המידע שנאסף ונותח והמלצות לדרכי פעולה אפשריות לשמירה על השטחים.

8. הפקת הממצאים והתוצרים במסמך קשיח ובמדיה ממוחשבת והעברתם לקרן לשמירת שטחים פתוחים ולגורמי ניהול המקרקעין, התכנון והתיירות ככלי עזר לקביעת סדרי עדיפויות לפעילות הקרן ומערכות התכנון והתיירות.

9. הגדרת עבודות המשך (למשל: איתור מרחבים אשר יש בהם אתרים רבים לשימור ולא קיימת בהם שכבה מרחבית)

מפת איסוף אתרים חיוניים לשמירת טבע –

במפה מוצגים האתרים שנאספו עד כה. אתם מוזמנים להשתמש במידע זה.
בלחיצה על אתר מסוים נפתח כרטיס המרכז את המידע הנוגע אליו.
כדי להוסיף מידע על אתרים נוספים יש להיכנס לממשק הזה.