המערכת האקולוגית של כורכר בישראל- סטטוס שימור, וכלים לשיקום

תקציר

המערכת האקולוגית הכורכרית מורכבת מפסיפס של בתי גידול המשתנים כתלות מהמרחק מהים בציר מזרח מערב, השינוי לאורך מפל הגשם בציר צפון דרום, ופרמטרים שונים של הקרקע: נוכחותה של שכבת נארי קשה המונעת התרוחחות של הכורכר, נוכחותם של רבדי חמרה או כיסוי חולי על הכורכר, עובי הקרקע והמפנה. רובם מתאפיינים בצמחייה פתוחה יחסית, ועירוב של צמחים ממוצא ים תיכוני ומדברי. במסגרת העבודה הנוכחית מיפנו שמונה מיני צמחים הייחודיים לכורכר הקשה, ו-66 מיני צומח האופייניים לפסיפס של כורכר חמרה וחול. עוד אותרו 11 מינים פולשים וארבעה פליטי תרבות. בייחוד חמציץ נטוי ושיטה כחלחלה המתפשטים במערכת הכורכרית במהירות והופכים לתצורת הצומח הדומיננטית. עוד במסגרת המחקר אותרו חמישה מינים של חלזונות יבשה בעלי זיקה ברורה, וככל הנראה גם אנדמיות לכורכר החופי: שיננית החוף, ולכורכים הפנימיים: שבלולית הכורכר, שבלולית פיקרד, שבלולית המדבר ולבנונית אהרוני. כמוכן, כורכר נמנה עם בתי הגידול העשירים ביותר בדבורי בר בישראל.

שטחי הכורכר הינם מערכת אקולוגית ייחודית הנמצאת בתת ייצוג בשטחים מוגנים ישראל ושהינה תחת איום מתמיד בעקבות פיתוח מואץ. נכון לשנת 2021, קיימים בארץ 81,460 דונם של שטחי כורכר שאינם מבונים המהווים רק 0.37% משטח  המדינה.  בין השנים 2013 ל-2021 נגרעו 17% משטחי המערכת האקולוגית במחוז חיפה, 17% נוספים נגרעו ממחוז תל אביב, ו-30% משטחי המערכת הכורכרית נגרעו במחוז מרכז. בממוצע נגרעו 12.8% משטחי הכורכר לטובת בינוי ופיתוח בעשור שחלף. עם זאת, 88% משטחי הכורכר נמצאים תחת הגנות סטטוטוריות, 71% מתוכן זוכה להגנה סטטוטורית גבוהה כשטחים מוגנים בתמ”א 1. לאור מיצוי עתודות הקרקע לשימור, שיקום הוא כלי עיקרי להגדלת שטחי הכורכר המתפקדים אקולוגית. כמו כן, כחלק מהעמידה ביעדי התוכנית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי שישראל הינה צד לה (2022), המדינות מחויבות לשיקום אקולוגי של מערכות אקולוגיות שמצבן ירוד. במיפוי ייעודי הקרקע בשטחי הכורכר עלה כי 54% מכלל שטחי הכורכר בארץ הינם בתכסית צומח טבעי, 36.6% הם יערות נטע אדם, 4.2% נמצאים בקטגורית ‘חקלאות נטושה’ ו-0.7% הן מחפורות ומחצבות נטושות. בשטחים אלו קיים פוטנציאל לשיקום. ארגז הכלים לשיקום כלל ארבע פרקים:

1. הגדרת יעדים ודירוגם – הנחת המוצא היא שבאמצעות השיקום האקולוגי-תפקודי של המערכת האקולוגית, נוכל גם להכווין לקבלת תועלות נוספות, ולכן הייעד הראשי של פעולות השיקום יהיה שיקום התנאים הפיזיים, הכימיים והביולוגים המהווים את בסיס התפקוד של המערכת האקולוגית. בהמשך יש להגדיר גם מטרות משנה נוספות לשיקום כמו וויסות שיטפונות, שימור קרקע ומים, שירותי תרבות, טיפוח הנוף ומורשת תרבות האדם, הקטנת סיכוני שריפות, אספקת מרעית, וויסות אסונות טבע ואירועי קיצון ועוד, ועל בסיסן לטייב את ההמלצות.
2. דגשים לסקר שדה במערכת המיועדת לשיקום ומיפוי מפגעים וגורמי השחיקה.
3. תוכנית שיקום הנחלקת לשיקום התנאים הפיזיים: הכנת השטחים לעבודות, המלצות לאזורים משופעים, השקיה, טיפול בתשתית הכורכרית ויצירת חיץ עם שימושי קרקע סמוכים, ושיקום התנאים ביולוגים: טיפול במינים פולשים, טיפול בצומח רודרלי, שתילה בכורכר קשה, שיקום צמחי, מינים להשבה, טיפול בייערות נטועים, ויצירת תנאים לגיוס של בעלי חיים.
4. תוכנית ניטור ותחזוקה.
   המחקר הנוכחי מהווה חלק  מסדרת מחקרים שיזם המשרד להגנת הסביבה במערכות אקולוגיות בתת-ייצוג מטרת העבודה היא למפות את סטטוס השימור של המערכת הכורכרית, לאתר הזדמנויות לשיקומה ולהניח את תשתית הידע המדעי הדרושה לשיקום יעיל ואיכותי. כמקרה בוחן נבחרו מחצבת מגדים ויער יד מרדכי המייצגים שני ייעודי קרקע שנמצאו כבעלי פוטנציאל גבוה לשיקום. שיקום אקולוגי של בתי גידול כורכריים היא הטקטיקה היחידה שתבטיח את שימור בית הגידול לדורות הבאים. במחקר הנוכחי סקרנו את מצב הכורכרים כיום, ניתחנו מקרי שיקום ספונטני ואקטיבי, ופיתחנו ארגז כלים לשיקום כורכרים לשימושם של מתכננים, רשויות ובעלי עניין נוספים.

תמונות

יער נטוע (גברעם) לצד שטחים חקלאיים. צילום: אביב אבישר.

חוף ים כורכרי בקיבוץ החותרים. צילום: אביב אבישר.

המלצה לציטוט

אבישר א., שינבאום א., שרפברג ש., רון מ., לב רמתי ד., שמש ב., שגב נ. רמון א. 2024. המערכת האקולוגית של כורכר בישראל. סטטוס שימור וכלים לשיקום. יחידת המחקר, מכון דש”א. מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.