כלים לשיקום אקולוגי בעמקי אדמות סחף עמוקות באקלים ים תיכוני, בהדגמה על עמק יזרעאל
יונתן לבנוני, דבורה לב רמתי, לירון אמדור, אחיקם גרא, רונה וינטר-לבנה, עינת זהביאן-ויסמן, אורי רמון ושמוליק ידוב

שותפים ויועצים
במימון הקרן לשטחים פתוחים והחברה להגנת הסביבה
תאריך הפקה
אפריל, 2026
תקציר
המחקר עוסק בשיקום אקולוגי של עמקי קרקעות סחף כבודת באקלים ים־תיכוני, תוך התמקדות בעמק יזרעאל כמקרה בוחן. היציאה למחקר זה נובעת מהשינויים המשמעותיים שעברו מערכות אקולוגיות הנמצאות בממשק עם חקלאות בישראל, ובעמקים בפרט, בעקבות מעבר הדרגתי מחקלאות מסורתית ואקסטנסיבית (עיבוד חקלאי שכולל קלטור לעומת חריש עמוק, ללא ריסוס, מעט או ללא דישון ושטחי שוליים משמעותיים יחסית) לחקלאות אינטנסיבית (עיבוד חקלאי מודרני שכולל חריש עמוק, ריסוס, דישון תדיר ושטחי שוליים מינימליים). תהליך זה, שהחל כבר בראשית המאה ה־20 והואץ לאחר קום המדינה, כלל ניקוז ביצות, הסדרת נחלים, פיתוח תשתיות מים והכנסת טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות. שינויים אלו אמנם הגדילו את התפוקה החקלאית, אך הביאו גם לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי, להיעלמות בתי גידול טבעיים ולשחיקה של מערכות אקולוגיות ייחודיות לעמקים.
בתוך נוף חקלאי זה, שטחים טבעיים למחצה כגון שולי שדות, שטחי בור וכתמי צמחייה טבעית, כמו גם המערכות האקולוגיות המשולבות בתוך החקלאות המסורתית וחורשת האיקליפטוסים המשקיות, מהווים רכיב קריטי לשימור המגוון הביולוגי. הם משמשים בתי גידול למגוון רחב של מינים, תורמים לשירותי מערכת חיוניים (כגון האבקה והדברה ביולוגית), ומסייעים ליציבות ולחוסן של המערכת החקלאית. עם זאת, שטחים אלו והמינים הייחודיים להם מצטמצמים במהירות בשל לחצי הפיתוח והאינטנסיפיקציה, דבר המחייב פיתוח גישות וכלים לשיקום ושימור המערכת האקולוגית במרחב החקלאי.
מטרות המחקר הן לפתח ולהעריך כלים לשיקום אקולוגי בעמקים חקלאיים, תוך שילוב בין שיקולים אקולוגיים, חקלאיים וסוציו־אקונומיים. המחקר מבקש לזהות ממשקים חקלאיים התומכים במגוון ביולוגי, לבחון דרכים לשילובם בשטחי עיבוד פעילים, ולהציע מנגנונים שיאפשרו יישום בפועל, כגון תמריצים כלכליים, כלים רגולטוריים ושיטות של שיווק חברתי ושכנוע חקלאים. במסגרת העבודה ימופו שטחים בעלי פוטנציאל גבוה לשימור ושיקום, תוך זיהוי מרכיבי היסוד הנדרשים להצלחת התהליך.
תחום המחקר מתמקד בעמק יזרעאל, המהווה את הגדול ביותר בישראל ביחידה האקולוגית “עמקים אלובים באקלים ים-תיכוני” ובו אדמות כבדות, ומשלב ניתוח אקולוגי של בתי גידול ותפקודיהם עם בחינה של מערכות חקלאיות ומדיניות תומכת. במסגרתו הוא ילווה שני מקרי בוחן להם יגובשו תוכניות מוצעות לשיקום אקולוגי.
תמונות


שותפים ויועצים
במימון הקרן לשטחים פתוחים והחברה להגנת הסביבה
תאריך הפקה
אפריל, 2026