מחקר חלוץ ליישום גישת שירותי המערכת האקולוגית בתכנון ובניהול מרחב שקמה
רקע
גישת שירותי המערכת האקולוגית נועדה לשפר את ההפנמה של ערכים סביבתיים בתהליכי קבלת החלטות ולהרחיב ולהעמיק את השיח בתחום זה. לכן, ללימוד גישה זו, ולקידום שילובה בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לשטחים פתוחים בישראל, יש חשיבות רבה. מכון דש"א הציב כמטרה לבחון את יישום הגישה ברמה אזורית. לימוד ויישום הגישה נעשים במסגרת פרויקט, שנעשה בשיתוף פעולה פורה עם מנהלת פארק שקמה ושותפים ובעלי עניין רבים נוספים. תהליך ביצוע הפרויקט וממצאיו עד כה, מתוארים בדו"ח ביניים, אשר עיקריו מובאים בדפים הבאים. בין השאר, מפורטות להלן הפעולות שבוצעו והושלמו במסגרת הפרויקט וכן הפעולות המתוכננות להמשכו.
גישת שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) היא גישה, שהחלה להתפתח בשנים האחרונות, העוסקת ביחסי האדם והסביבה, ובמתח המובנה שבין פיתוח ושימור. שמ"א מוגדרים ככלל התועלות שהאדם מפיק מהמערכות האקולוגיות שעל פני כדור הארץ לשם קיום, בריאות ואיכות החיים. שירותי המערכת האקולוגית הם בעלי ערך חומרי (כלכלי) או לא חומרי (אסתטי/תרבותי/רוחני) עבור בני האדם. השירותים מסווגים לשירותי אספקה (גידולים חקלאיים, חומרי בנייה, מים), שירותי בקרה (בקרת מזיקים, בקרת אקלים, ויסות סחף קרקע) שירותי תרבות (חינוך, נוף, תיירות) ותהליכים אקולוגיים תומכים (עיצוב קרקע, מִחזור חומרים). על פי גישת שמ"א, יש לשקול, בעת קבלת החלטות הנוגעות להשפעת הפעילות האנושית על עתידם של משאבי טבע, את השלכות ההחלטה על שמ"א המסופקים לאדם: אלו שמ"א ייפגעו ואלו שמ"א יגדלו או יתחזקו בגין אותה החלטה. ניתוח כזה יסייע להבנה עמוקה של מאזני הנזק והתועלת של פעולות פיתוח, ליישוב לבטים הצפים בעקבות קונפליקטים בין פיתוח ושימור ולקבלת החלטות מיטביות שיקדמו צמיחה מקיימת: צמיחה חברתית, כלכלית וסביבתית.
יישום גישת שמ"א בעולם נמצא עדיין בשלבי פיתוח ומחקר ראשוניים ושאלות רבות נמצאות עדיין בבחינה. ברמה הלאומית, ישראל לוקחת חלק במאמץ הבין-לאומי להטמעת הגישה במסגרת מחקרים אקדמיים ובמסגרת פרויקט ההערכה הלאומית שמוביל המשרד להגנת הסביבה באמצעות המארג. לגישת שירותי המערכת יש יתרונות רבים, ועם זאת יש להכיר גם במגבלותיה. לדוגמה, הקושי לכמת את ערכם של חלק משירותי המערכת במונחים כלכליים עשוי לגרום לכך שערכם לא יקבל משקל הולם בהליך קבלת ההחלטות. כדי להתגבר על המגבלה יש להשקיע במציאת הדרך הנכונה להעריך אותם.
המרחב שנבחר לביצוע פרויקט חלוץ-חדשני זה הוא פארק שקמה. זאת הן בגלל חשיבותו כאזור מעבר בין אקלים ים תיכוני למדבר, והן בגלל הגישה המקיימת והמשתפת המופעלת בתכנונו וניהולו. מנהלת פארק שקמה החליטה להוביל את התהליך בשיתוף עם מכון דש"א, מתוך כוונה שההתנסות תועיל להמשך קידום הפארק ותיצור תשתית מידע סביבתית שתסייע למקבלי ההחלטות.
מטרות העבודה
מטרת העבודה היא ליישם את התפיסה של שירותי המערכת ברמה אזורית, ככלי עזר לקבלת החלטות בשאלות מוגדרות, הנוגעות לתכנון ולניהול השטחים הפתוחים במרחב. במסגרת זו נבחרו שתי שאלות חקר מרכזיות המעסיקות בעלי עניין במרחב ומחוצה לו ונוגעות בשטחים פתוחים במרחב שקמה, שיבחנו על פי גישת שירותי המערכת האקולוגית. בסיס הממצאים שנבנה בתהליך נועד לסייע לניהול מקיים של המרחב. במהלך העבודה הושם דגש על תהליכי חשיבה ועבודה משותפת עם בעלי עניין רבים ככל האפשר באזור ומחוצה מתוך הכרה שלתהליך העבודה יש חשיבות, שאינה פחותה מזו של התוצרים והתפוקות. תהליכים אלו פורטו בדו"ח זה ויהוו בסיס להכנת מדריך ליישום גישת שמ"א, המתוכנן כשלב אחרון בפרויקט.
לפרויקט הוגדרו שתי מטרות מרכזיות:
• התנסות ביישום גישת שמ"א בתכנון וניהול שטחים פתוחים;
• בחינת האפשרויות, השיטות והדרכים לשילוב הערכות (כלכליות, כמותיות ואיכותיות) של שמ"א בתהליכי קבלת החלטות, באופן שיתרום לתכנון וניהול בר-קיימא של השטחים הפתוחים בישראל.
לצד המטרות המרכזיות, הוצבו לפרויקט מספר מטרות משניות:
• הטמעת השיח של שמ"א בקרב מקבלי החלטות. הטמעת השיח של שמ"א עשויה להוות זרז לשינוי תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות. חשיפת בעלי העניין השונים לשפה החדשה בתהליך העבודה תורמת להשגת יעד זה.
• העלאת מודעות הציבור לנושא שמ"א. העלאת המודעות הציבורית לחשיבות תפקודן של המערכות האקולוגיות, כספקי שמ"א חיוניים, לרווחת האנשים. פרויקט חינוכי וקהילתי, שנעשה בשיתוף פעולה עם רט"ג הוא אחד האמצעים להשגת מטרה זו.
• יצירת תשתית ליישום גישת שמ"א באזורים נוספים בארץ. מטרה זו תמומש באמצעות תיעוד המודל היישומי של הערכת שמ"א בפרויקט במדריך מפורט, וכן באמצעות מעקב אחר מידת הטמעת גישת שמ"א בתהליך קבלת ההחלטות ובשיח הציבורי.
• העשרת הידע המדעי/אקדמי בנושא הערכת שירותי המערכת האקולוגית ובנושאים הנחקרים. שיתוף הידע שנצבר נעשה באמצעות השתתפות בפגישות, סיורים, דיונים ופורומים שונים. בנוסף, הפרויקט מוצג בכנסים מקצועיים ואקדמאיים, בארץ ובכנסים בין-לאומיים, בתחומי סביבה, חקלאות ומדבור, וכן בפרסום בכתבי עת.
