ניהול מבקרים במרחב תעלת הירדן המזרחית – היבטים אקולוגים, חקלאים, נקוזים ותפעולים

תקציר

השטחים הפתוחים בישראל בכלל, והגליל העליון בפרט, נמצאים במרכזו של קונפליקט מתמשך נוכח משאב הקרקע ההולך ומצטמצם. מגוון בתי הגידול בעמק מהווים מוקד משיכה למגוון ביולוגי עשיר ונקודת מפגש חשובה לפאונה ופלורה משלוש יבשות שונות. אדמת העמקים העשירה מהווה קרקע פורייה לגידולים חקלאיים ומקור פרנסה חשוב לישובים, וריבוי מקורות המים מהווים אבן שואבת לרבבות ישראלים מטיילים ונופשים בנחלי מקורות הירדן שבגליל העליון. ריבוי המטיילים ברחבי המועצה תורם לכלכלת המרחב, אך גם טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה ונזק למערכות טבעיות, הידרולוגיות, חקלאיות ולאיכות החיים של תושבי האזור. זאת בפרט לאור השינויים המשמעותיים במשק המים במרחב בשנים האחרונות מטרת העבודה היא  להצביע על מודל ניהול המאזן בין השפעת המטיילים, התשתית החקלאית,  והתפקודים האקולוגים של אקוסיסטמת עמק החולה. העבודה מתייחסת לכל מרחב העמק, ומתמקדת במקטע של כ- 13 ק”מ, “התעלה המזרחית” של הירדן. תא השטח תחום בין גשר להבות מצפון ומצד עתרת בדרום.

הדו”ח בנוי מהפרקים הבאים:

• אפיון ומיפוי מרחב תעלת הירדן ויובליו בגליל העליון בהיבטי אקולוגיה (פרק 4) – מיפוי הערכיות האקולוגית, איתור ציר לקישוריות אקולוגית מרחבית ואפיון אזורים בעלי פוטנציאל שיקום אקולוגי (בתוך ומחוץ למים) לאורך התעלה.
• סקירת ספרות מישראל ומהעולם בנושא ניהול התיירות בתאי שטח בעלי ערכיות סביבתית (פרק 5) – הסקירה מפרטת את המסגרת הכללית ועקרונות לניהול מבקרים בשטחים פתוחים, ומצביעה על כלים שנוסו בהצלחה בעולם ובישראל. הסקירה התבססה על ניצוח תוכן באתרי אינטרנט של פארקים לאומיים בקנדה וארה״ב שבהם התמודדו עם בעיות של עומס מבקרים ופגיעה בערכי טבע ותרבות, וזיהוי כלי ניהול המבקרים שיושמו בהם. שיחות עם מדריכי טיולים לצורך קבלת רקע על גישות שונות לניהול קהל. ראיונות עם מנהלי שטחים פתוחים בישראל שמנוהלים תחת מודלים שונים של קליטת ועל ספרות אקדמית בנושא.
• אפיון ומיפוי מרחב תעלת הירדן ויובליו בגליל העליון בהיבטי תיירות (פרק 6) – בפרק מוצג ניתוח התיירות במרחב התעלה המזרחית בגליל עליון בהיבט גיאוגרפי לרבות זיהוי אתרים חלופיים אליהם אפשר להפנות מבקרים מאזור התעלה. עוד בפרק ניתוח תוכניות מתאר קיימות המאפשרות לפתח אתרים ותשתיות מושכי קהל לפיזור העומס מהתעלה המזרחית.
• אפיון עמדות בעלי עניין (פרק 7) – מטרת הפרק למפות את הצרכים והרצונות של גורמים שונים במועצה ובעלי עניין נוספים במרחב.
• עקרונות אקולוגים להגדלת כושר הנשיאה של השטח למגוון ביולוגי (פרק 8) – פרק זה בנוי בהתאם למודל מרכזי לניהול קהל במרחבים רגישים אקולוגית, כפי שנלמד בסקירת הספרות. ומדגים את יישום שלבי המודל על מרחב התעלה המזרחית
• עקרונות וכלים לניהול המרחב בהיבטים אקולוגיים (פרק 9) – בפרק זיהינו כלים שיאפשרו לשפר את הערכיות האקולוגית ולשמור על קישוריות הידרוביולוגית עבור מיני דגל במקביל לשיפור התפקוד של קליטת קהל בתעלה המזרחית. הפרק בנוי משלושה חלקים: (א) דיון באתגרים האקולוגים במרחב התעלה כפי שמשתקף מעיניהם של ארבעה מיני דגל: אמנון הגליל, בינית ארוכת ראש, חפף ישראלי, ולוטרה; (ב) זיהוי פתרונות שניתן להטמיע במסגרת תוכניות שונות במרחב התעלה; ו(ג) זיהוי כלים שיקומיים ותפעוליים לניהול המרחב השקט בהיבטים אקולוגים, ובהיבטי תחזוקה של המרחב הפעיל באופן המצמצם את השפעת השוליים של המרחב הפעיל על  המרחב הערכי.
• עקרונות וכלים לניהול המרחב בהיבטי נופש (פרק 10) – בפרק זה באו לידי ביטוי הכלים לניהול מבקרים במרחבים רגישים, כפי שנלמדו בסקירת הספרות, וזוהו הכלים הרלוונטיים ביותר למרחב התעלה המזרחית בגליל העליון. הכלים הינם מתחום החקיקה והאכיפה, האיזור, פיתוח תשתיות, הסברה וחינוך, תחזוקה ועוד.

המלצה לציטוט

אבישר א, אמדור ל., חפץ ח., כברה-לייקין ל., כגן ג., רמון א., שדה נ. 2020. ניהול מבקרים במרחב תעלת הירדן המזרחית – היבטים אקולוגים, חקלאים, ניקוזים ותפעולים. יחידת המחקר, מכון דש”א, מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.