עתודות מגורים במחוזות תל אביב ומרכז
הליכי התכנון נתפסים כגורם מרכזי המגביר את הבירוקרטיה שגורמת בין השאר למחסור בעתודות קרקע לבנייה וכתוצאה מכך לעליית מחירי הדיור בישראל.

עבודה זו באה לבחון באיזו מידה יש נפקות להנחת היסוד בדבר חוסר במלאי תכנוני. בעבודה זו נסקרות העבודות הקודמות ומסוכמים המלאים התכנוניים כפי שהם משתקפים בעבודות אלו.
כותבים: ערן פייטלסון, איתמר בן דוד, ענת הורוביץ הראל.
דוח עתודות מגורים במחוזות ת"א והמרכז נכתב מטעם החברה להגנת הטבע, האוניברסיטה העברית, מכון דש"א ופורום התכנון המאגד את עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, איגוד המתכננים בישראל, איגוד מהנדסי ערים, איגוד אדריכלי הנוף ופורום מתכננים צעירים.
הדוח מראה כי ישנן מעל 650 אלף יחידות דיור זמינות עד שנת 2030 במחוזות תל אביב והמרכז:
מהן כ-140 אלף יחידות דיור זמינות בטווח המידי, מעל ל-290,000 בטווח הקצר (עד שנת 2020) ומעל ל-220,000 בטווח הבינוני (עד שנת 2030).
מלאי זה מעיד שהבעיה אינה טמונה בתכנון יחידות דיור אלא במימוש התכניות. על כן יש להתרכז במימוש המלאי הקיים, ולא בתכניות חדשות, שלא יתממשו בטווח הקצר.
יתר על כן, על פי דוחות מנהל התכנון, הצליחה מערכת התכנון לאשר בשנתיים האחרונות מעל 75,000 יחידות דיור בשנה. מכאן שבעזרת תוספת מתאימה של משאבים וכוח אדם, מערכת התכנון הקיימת מסוגלת לעמוד במשימה של אספקת יחידות דיור. לכן אין צורך בהקמת מוסדות תכנון חדשים.