שמירת טבע בכרמי יקב ברקן - תוכנית לניהול המגוון הביולוגי בכרמים

4רקע

יקב ברקן, כיום היקב הגדול בישראל, מיצר מעל עשרה מיליון בקבוקים בכל שנה. מקור הענבים ליקב מכ-10,000 דונם של כרמים. מהגליל העליון בצפון ועד למצפה רמון בדרום, בהרי ירושלים ושפלת יהודה. מטבע הדברים, התמרה של שטח טבעי לשטח חקלאי משנה את המערכת הטבעית מהיסוד ומשפיעה על המגוון הביולוגי. עם זאת יקב ברקן פועל במרץ על מנת לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלו. מדניות היקב היא לעבוד עם הטופוגרפיה הטבעית של השטח, לשמור טראסות קדומות במקומן, ולאפשר התפתחות של משוכות צומח טבעיות בתחום השטח המעובד ולצידו. לאורך השנים היקבים עברו ועודם עוברים תהליך של צמצום השימוש בחומרי הדברה ורבים ממשקי התחזוקה נעשים באופן מכאני. הכרם גם מבצע סניטציה קפדנית של הפרי ומונע העשרה אורגנית המעודדת התפרצות של מינים. במסגרת הפרויקט הנוכחי ביקשו בהנהלת היקב לאתר מקומות נוספים בהם ניתן לשפר את טביעת הרגל האקולוגית שלהם. בוצע תהליך מיפוי יסודי של ממשקי הגידול ודיוק נוסף של פרוטוקולי הגידול כמפורט בטבלה מטה. זאת ועוד שהכרם פעל בצורה אקטיבית להשיב את הסומקן הענקי, מין שנכחד קליל משפלת יהודה, לשולי הכרמים, והתחייב להתאים את הממשק החקלאי בכרמי הגליל, כך שיאפשר את התפתחותו של מין אחר הנמצא בסיכון (טופח עדשתי). במסגרת הפרויקט הנוכחי נעשה ניסיון ראשון מסוגו להתאים את ממשקי הגידור בכרמים על מנת לאפשר מעבר של צבאים בכרמי הרי ירושלים.

התועלות ביישום ממשקים תומכי מגוון ביולוגי בכרמי יקב ברקן

מנקודת מבטו של יקב ברקן:

הרחבת שיווק התוצרת לשווקים חדשים: הטמעת ממשק צמצום השימוש בחומרי הדברה יוביל לשיפור של איכות התוצרת והגדלת נתח השוק האירופי (המדורג על פי כמות חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש) תוך שמירה על בריאות הציבור החי סביב לכרמים. כמו כן, יישום ממשקי שימור משארי שדה והשבה של מינים בסכנת הכחדה יאפשרו עמידה בתקנים בין לאומיים אשר יקלו על שיווק התוצרת לחו”ל ויספקו פתח עבור שווקים חדשים.

מיצוב יקב ברקן כמוביל בתחום שמירת טבע: הטמעת ממשקים העוסקים בשמירה על קישוריות אקולוגית, צמצום הפגיעה בעת הכשרת כרם חדש, שימור משארי שדה, השבה של צומח בסכנת הכחדה לשולי הכרם, צמצום ריסוסים ושימור צומח כיסוי, ממצבים את ברקן כיקב המוביל שינוי משמעותי בשטח עצמו.

שיתופי פעולה מוצלחים: פיתוח דיאלוג בין יקב ברקן לחברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות מאפשר התייחסות לאתגרים בשלבים מוקדמים לצורך בחינת הפתרונות המיטביים עבור הצדדים השונים.

מנקודת מבטם של הכורמים:

רווח כלכלי: היקב קובע את רמת האיכות בכל כרם ממנה נגזר המחיר לכורם. כורם המצמצם שימוש בחומרי הדברה ומקדם ממשקים תומכי מגוון ביולוגי בשטחו, יכול ל”שדרג” את התוצרת שלו לרמת איכות גבוה יותר, שתזכה אותו במחיר גבוה יותר משמעותית עבור התוצרת. כמו כן, חברת צומח בריאה ומתפקדת במשאר השדה תקטין את יכולת ההתבססות של צומח לא רצוי בשטחה, ואת חדירתו לשטח החקלאי. המשמעות של פחות “עשבים רעים” בכרם, היא פחות עבודה לכורם.

שימור קרקע: הכרמים בשפלת יהודה סובלים מסחף קרקע משמעותי, בעוד הכרמים בהרי ירושלים סובלים ממיעוט קרקע באופן טבעי. לפיכך קיים אינטרס עליון בשמירה על משאב הקרקע ובריאותה. הכשרת הכרמים תוך התייחסות לשימור קרקע ושמירה על צומח כיסוי בין שורות הכרם ישמר אינטרס זה תוך תמיכה בבריאות הקרקע וחוסן המערכת החקלאית.

מנקודת מבטו של הטבע:

שיפור הקישוריות אקולוגית: מבחינה גיאוגרפית כרמי הגליל והרי ירושלים מהווים חולייה מקשרת בין שטחים טבעיים וחשיבותם נעוצה בקישוריות האקולוגית שלהם. קידום ניסוי ראשון מסוגו הבוחן פתרון של פתיחה עונתית בחלק מהגדרות בכרמי בית נקופה, הממוקמים בצוואר בקבוק של מסדרון אקולוגי ארצי, יאפשר קבלת החלטות מושכלות על הרחבת הקישוריות האקולוגית בכרמי ברקן באזור ההר להן השפעה משמעותית על אוכלוסיית הצבי הא”י המוגדר כמין בסכנת הכחדה.

שימור והשבה של מינים בסכנת הכחדה של מערכות אקולוגיות בסיכון: כרמי ברקן חולשים על שטחים גדולים בגליל העליון ובשפלה הנמצאים בתחומה של מערכת אקולוגית בסכנת הכחדה הנקראת עמקים אלוביאלים באקלים ים תיכוני. בניה והטמעה של פרוטוקולים לשימור והשבה של מינים בסכנת הכחדה יאפשרו את שיפור מצבם באזורים אשר אינם מוגנים ע”י שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות. כמו כן, באזור כרמי הגליל קיים עושר תצפיות גבוה של מיני צומח בסכנת הכחדה, ובראשם טופח עדשתי (Lathyrus lentiformis). חד שנתי בסכנת הכחדה קריטית (CR; מספר אדום 5.8/10) שהנו מין אנדמי לגליל ולגולן. אוכלוסיותיו המצומצמות לשני אתרים בלבד בארץ (ובעולם) נמצאות כולן מחוץ לשטחים מוגנים. בית-גידול זה מאוים במיוחד על-ידי פיתוח חקלאי ונפגע מאוד מאז הקמת המדינה. באזור כרמי השפלה, נכחד המין סומקן ענקי (Onosma gigantea). הסומקן הינו עשבוני רב שנתי קצר חיים, שעתידו בסכנה (VU; מספר אדום: 3.7/10). מיעוט התצפיות במין בשנים האחרונות מעיד ככל הנראה על היעלמות של המין באזור השפלה הנמוכה.

שימור קרקע: כרמי שפלת יהודה ממוקמים בפשטי ההצפה של נחלים רבים המתנקזים לשפלה הנמוכה מההרים הסובבים. בעקבות שינוי האקלים אזור שפלת יהודה חווה אירועי גשם חזקים בעיקר בתחילת החורף. כמויות גדולות של קרקע נסחפות מהשטחים החקלאים לתוך הנחלים וסותמות אותם. הצורך בשמירה על תפקודו הניקוזי של אפיקי הנחלים מכתיבה תחזוקה חוזרת של הנחל להוצאת הסחף הפוגעת בתפקודו הביולוגי של הנחל, מונעת את שיקומו ומעמיסה על תקציבי התחזוקה של רשויות הניקוז. זאת ועוד, שהקרקע הנשטפת מהשטחים החקלאיים (המושקים מקולחין) מכילה כמויות גדולות של חומרי הדברה, חומרים רפואיים ומוצרי טיפוח. התרכובת הרעילה פוגעת גם היא במגוון הביולוגי בנחל. באמצעות שיקום של משארי השדה ונטיעת משוכות צומח מעוצה לאורך הנחלים אפשר לשמור את הקרקע בתחום השדה ולחסום את שטיפתה את הנחל.

תמונות

כרם עין זיתים לאחר הפסקת ריסוסים.
צילום: אביב אבישר (2021).

כרם רמת דלתון, ריסוס מתחת לגפנים מועיל לעיתים למינים בסכנת בכחדה (טופח ריסני). צילום: אביב אבישר.

השבה של סומקן ענקי (מין בסכנת הכחדה) לכרמי השפלה.
צילום: רוני שושן.