תכנית-אב למסדרון האקולוגי המזרחי

תשתיות תחבורה, גידור וקירות אקוסטיים שקופים מקטעים את הרצף ומונעים מבעלי חיים לנוע במרחב. הנזק לאוכלוסיות בעלי חיים עולה ככל שמרחב מצטופף ואפשרויות התנועה קטנות, ובייתר שאת, כאשר הן חוסמות אזורים צרים במסדרונות אקולוגיים (צוואר בקבוק) המהווים מוצא אחרון לתנועת בעלי חיים בתא שטח כלוא. הקיטוע יוצר איים טבעיים, קטנים ומנותקים זה מזה. בטווח הזמן הקצר, בעלי חיים לא יכולים לברוח מפני טורפים או שריפות, ולנוע לאזורי שיחור מזון ולמים בעונות השחונות, בייחוד כשאיכות בית הגידול ירודה, כפי שמאפיין משארים טבעיים בצווארי בקבוק. בטווח הזמן הארוך, הקיטוע אינו מאפשר לאוכלוסיות לגדול. הפרטים הצעירים המאכלסים את שולי אזורי השיחור של הוריהם לא שורדים, הנקבות כושלות בחיפוש אתרי קינון חדשים, לא מתאפשרת תנועה של בעלי חיים לחיפוש בני זוג, ורביית שארים ("בתוך המשפחה") והאוכלוסיות נשארות קטנות ופגיעות. המסמך הנוכחי מאגד הנחיות שמטרתן לשפר את הקישוריות האקולוגית בצווארי בקבוק באמצעות תכנון מוכוון ותחזוקה מתחשבת.