תפקוד המסדרונות האקולוגיים בפארק שקמה

פארק שקמה (מרחב שקמה) הוא מרחב טבע פתוח רחב-היקף בדרום מישור החוף, המשתרע לאורך נחל שקמה בין אזור שדרות–שער הנגב ועד סמוך לאשקלון והים. זהו אחד המרחבים הפתוחים הגדולים בישראל, בשטח של כ־330 אלף דונם, הכולל ערוץ נחל אכזב מרכזי ויובליו, שטחים חקלאיים נרחבים, חולות, שמורות טבע ויערות. הפארק מנוהל באמצעות מנהלת נחל שקמה בשיתוף רשויות מקומיות, רשות ניקוז ניקוז ונחלים שקמה בשור, קק”ל, משרדי ממשלה,  רשות הטבע והגנים וגופים תכנוניים, במטרה לשמר את המערכת האקולוגית הרציפה של הנחל והמרחב הסובב אותו, תוך פיתוח תיירות וטיילות ברי־קיימא.

ייחודו של פארק שקמה הוא תפקודו כמסדרון אקולוגי חשוב המחבר בין פנים הארץ לים התיכון, ומשמר רצף בתי גידול ומגוון ביולוגי באזור המצוי בלחצי פיתוח משמעותיים. מסדרונות אקולוגיים הם רצפים של שטחים פתוחים המאפשרים תנועה של בעלי חיים, הפצת זרעים וזרימת גנים בין בתי גידול שונים. במרחב מקוטע כמו ישראל, לשמירה על רצפים אלה חשיבות מכרעת ליציבות המערכות האקולוגיות. שטחים מוגנים כגון שמורות טבע ויערות משמשים כעוגנים ברצף, בעוד ששטחים פתוחים נוספים, לרבות חקלאיים, מאפשרים תנועה וקישוריות ביניהם.

תפקוד מסדרון אקולוגי מתקיים על רצף, ותלוי ברוחבו, ברציפותו, באיכות בתי הגידול ובמידת ההפרעה האנושית. פיתוח תשתיות, בנייה, גידור וזיהום אור ורעש עלולים לפגוע בקישוריות, ליצור צווארי בקבוק אקולוגיים ולהוביל לבידוד אוכלוסיות, ירידה בשונות הגנטית והגברת סיכון להכחדה מקומית. לפיכך, התכנון המרחבי המודרני מדגיש את הצורך בשימור הקישוריות באמצעות פתרונות כגון מעברים אקולוגיים, שמירה על רצועות נחל פתוחות וניהול חקלאי מותאם־טבע.

בעבודה זו נבחן תפקודם של המסדרונות האקולוגיים בפארק שקמה באמצעות מיפוי רצפי השטחים הפתוחים ודיוק המסדרונות האקולוגיים בתא שטח זה, מיפוי הצומח בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים, סקרי זוחלים באתרים נבחרים המייצגים בתי גידול שונים, מיפוי ובדיקת תפקוד מעברים חוצי־תשתיות באמצעות סקר עקבות ומצלמות שביל, וכן ניטור תנועת פרטי צבי ישראלי באמצעות משדור. שילוב שיטות אלה מאפשר הערכה רחבה של איכות המסדרונות, מידת הקישוריות ביניהם ויכולתם לתמוך בתנועת מינים במרחב, ומתן המלצות לשימור המסדרונות ולשיפורם.