גבעות אלונים - צפון הרי נצרת

תקציר

רקע:

מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת בגבעות אלונים, צפון הרי נצרת ובקעת תירען. לתחום הסקר חשיבות רבה בקנה המידה הארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית. כל תחום הסקר נמצא באזור שמאופיין על-ידי אקלים ים-תיכוני. עם זאת, ישנם מספר בתי-גידול שונים בתחומו: גבעות קירטון נמוכות ומתונות, עמקי נחלים שבהם זורמים נחלי איתן, הרים גבוהים ותלולים (יחסית), כרמי זיתים שמעובדים בצורה אקסטנסיבית ובקעות שמאופיינות על-ידי קרקעות כבדות. תחום הסקר מהווה בית-גידול למיני צמחים נדירים רבים, שחלקם בסכנת הכחדה. בנוסף, שטח הסקר מהווה מסדרון אקולוגי ארצי חשוב שמחבר בין עמק יזרעאל למישור חוף הגליל בציר מזרח-מערב, ובין צפון הגליל התחתון המרכזי להר הכרמל בציר צפון-דרום. מרחב הסקר מיושב מאוד וקיימים בו גורמי קיטוע רבים ומשמעותיים. עם זאת, עדיין מצויים בו שטחים פתוחים בעלי גודל משמעותי – הן מבחינה נופית והן מבחינה אקולוגית – שאותם יש לשמר יחד עם הקישוריות ביניהם.

גבול הסקר תחום בין כבישים 79, 77 ומרגלות הר תירען בצפון, כביש 65 וגבול המועצה האזורית גליל תחתון במזרח, הקו המחבר בין אילניה, נצרת, גבעת אלה, זרזיר וכביש 77 בדרום-מזרח, כביש 75 וכביש 722 בדרום-מערב וקו המגע בין גבעות אלונים לעמק זבולון במערב.

אזור הסקר כולל בתחומו שתי חטיבות נוף: גבעות אלונים-שפרעם והרי נצרת, ולכן בעל מורכבות נופית גבוהה. בקנה מידה מקומי יותר, המורכבות הנופית כוללת גם: טרשים, משטחי סלע, מדרגות רחבות או מצוקים – שנוצרים הודות למסלע המגוון, וכן תצורות צומח שונות כגון: יערות, חורשים, שיחיות ובתות. בחלקים גדולים מהשטח קיימים כרמי זיתים וחקלאות מסורתית, שחשיבותם נופית-תרבותית ואקולוגית כאחד.

חלק ניכר מגבעות אלונים-שפרעם נותרו ריקות מהתיישבות קבע עד למאה ה-20, ומעטים בהן אתרי יישוב קדומים בינוניים או גדולים. חורגים מכלל זה היו בית שערים ואושה, שביניהן נדדה הסנהדרין. לעומת זאת, בצפון הרי נצרת היתה התיישבות קבע רצופה ומשמעותית לאורך הדורות, והאזור בעל חשיבות היסטורית לנצרות וליהדות.

רוב מרחב הסקר מוגדר כמרקם "שמור משולב" בתמ"א 35 (77%). היתר מוגדר כמרקם עירוני (23%). 18.9% מהשטח מוגדרים כשמורות טבע וגנים לאומיים בשלבים סטטוטוריים שונים, כאשר רק 8.9% משטח הסקר במעמד 'מוכרז'. 16.4% משטחי הסקר הם בניהול קק"ל, ומתוכם 85.5% הם יערות נטועים – והיתר שטחי חורש טבעי, שיחיות ובתות. כ-33.9% משטח הסקר משמש לחקלאות. במקרים מסויימים, שולי השדות מאפשרים קיום מגוון מיני חי וצומח שחלקם משגשג ולעיתים אף תלוי בסביבה החקלאית לקיומו. בשיתוף פעולה עם החקלאים, ניתן יהיה לשמור על ערכי הטבע הללו בטווח הארוך.

מטרות

לגבש תמונת מצב כוללת אודות ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור, על-ידי מיפוי רציף של כלל תצורות הצומח וטיפוסי הצומח שבתחום הסקר, דגמי תפוצתם וערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; כמו גם איתור ומיפוי אתרי מורשת האדם, מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. הסקר מתייחס לגבעות אלונים, צפון הרי נצרת ובקעת תירען כרצף גיאוגרפי אחד – יערות, שמורות טבע ושטחים שאינם מוגנים, ומניח בסיס מידע לתכנון וניהול רב-תכליתיים של השטחים הפתוחים עבור כל הגופים שמנהלים את השטח באזור. כך יוכלו התכנון והניהול להתבצע באופן שבו הם יתרמו הן לשמירת איכותם האקולוגית והנופית של השטחים הפתוחים, והן לרווחת תושבי האזור והמבקרים.

סיכום ועיקרי הממצאים

נוף ותרבות: כאמור לעיל, הסקר כולל בתחומו שתי חטיבות נוף: גבעות אלונים-שפרעם במערב והרי נצרת במזרח. תחום הסקר חולק לארבע-עשרה יחידות נוף, ובהן חלוקה משנית ל-284 תת-יחידות. כל יחידת נוף אופיינה מבחינה גיאוגרפית, בוטנית, הידרולוגית ותכסית. כמו כן, תועדו ומופו 811 אתרים נקודתיים, מהם 51 אתרים שבהם תופעה גיאולוגית/גיאומורפולוגית, 110 אתרים הידרולוגיים, 215 אתרים ארכיאולוגיים, 141 אתרים היסטוריים, 39 אתרי הנצחה, 19 אתרי נוף ותצפית, 193 אתרים בוטניים שיש בהם עניין לחובבי טבע ו-43 אתרים אחרים. 81 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 154 אתרים דורגו בחשיבות ברמה האזורית, ו-576 אתרים דורגו בחשיבות מקומית בלבד. פרט לאתרים הללו, תועדו 363 מוקדים של מפגעים ו-536 מוקדי פלישה של צמחים פולשים. בדירוג הערכיות הנופית, דורגו 45 תת-יחידות נוף בערכיות המירבית, 43 תת-יחידות בערכיות גבוהה מאד, 53 תת-יחידות בערכיות גבוהה, 37 בערכיות בינונית, 34 בערכיות נמוכה, ו-72 תת-יחידות נוף סווגו כבנויות.

ארבעה מכלולי נוף זוהו כערכיים במיוחד: 1. גבעות אלונים – היער הטבעי הגדול ביותר בארץ ממערב לירדן. השטח מבסמת טבעון לאלוני אבא מפותח ושמור היטב, כמו גם יער הסוללים. המושבים אלוני אבא ובית לחם הגלילית הוקמו במקורם כמושבות טמפלרים, ועד היום שומרים על רבים מהמבנים ההיסטוריים; 2. עמקי נחל ציפורי ונחל יפתחאל – ערוצים רחבים שמתפתלים בין הגבעות, ומקיימים זרימת מים איתנה שמלווה בצומח גדות מפותח. בעמקי הנחלים יש שטחי חקלאות שלחין, כמעט ללא מבנים חקלאיים. בעמק נחל ציפורי יש גם שני ריכוזי טחנות קמח: למרגלות עיינות ציפורי וממערב לעין יבקע, וכמובן הנפתול המרשים למרגלות ראס עלי; 3. מרחב ציפורי-שיחין – אחד מאתרי העתיקות החשובים ביותר בישראל, שרידי מערכת מפותחת להובלת מים ותצפית לעבר בקעת בית-נטופה; 4. בית שערים וגבעות זייד – הנקרופוליס המרשים ביותר בישראל, מורשת אלכסנדר זייד והשמירה, אזור המגע בין הגליל התחתון לכרמל וסיפור אליהו הנביא ונביאי הבעל בתל קשיש. זהו גם המקום הראשון שבו נפתח נוף הגליל התחתון לנוסעים שמגיעים ממרכז הארץ בכבישים 6 ו-70.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: תוצאות מודל רצף השטחים הפתוחים מדגישות את חומרת הקיטוע שיש בין הגושים של רצפי השטחים הפתוחים (שטח גושים אלו הוא 22.2% מסך שטח הסקר). יתר על כן, גושים אלו קטנים יחסית (הגוש הגדול ביותר קטן מ-1 קמ"ר) וחלק גדול מהם כוללים בעיקר שטחים חקלאיים שאיכותם מבחינה אקולוגית פחותה בהשוואה לשטחים הטבעיים. שלושת הגושים העיקריים של שטח פתוח ורציף הם: 1. השטחים שבין משהד, כביש 77 וכביש 79 (להוציא את ציפורי והושעיה); 2. רצף שטחים ארוך וצר מאלוני אבא עד אזור צומת סומך; 3. מדרום וממערב לאלון הגליל לכיוון כביש 79. בנוסף לגושים הללו, הוגדרו עוד 16 ליבות של רצף שטחים פתוחים בעלות גודל משמעותי (מעל 100 דונם). גושים אלו מנותקים מגושים אחרים בתחום הסקר, אך אחדים מהם מהווים רצף עם שטחים פתוחים שמחוץ לתחום הסקר (שטחים בבקעת תירען שגובלים בהר תירען והשטח ממזרח לכפר כנא שגובל ביער בית קשת).

צומח: כ-81 קמ"ר הוגדרו כשטח פתוח שאינו חקלאי פעיל (כ-46% משטח הסקר), והוא סווג לשבע תצורות צומח כלליות: יער גבוה (11.5% מהשטח), יער (11.5% מהשטח), חורש (9.4% מהשטח), שיחייה (5.2% מהשטח), בתת בני-שיח (5.8% מהשטח), בתה עשבונית (1.9% מהשטח) ובתי-גידול לחים (0.4% מהשטח). תצורות הצומח הכלליות סווגו ל-23 תצורות צומח מפורטות, ובהוספת מיני הצמחים השליטים התקבל פסיפס מגוון שמורכב מכ-330 טיפוסי צומח, שאוחדו ל-43 טיפוסי צומח מוכללים. מבחינת ערכיות בוטנית, 1.5 קמ"ר (0.9% מהשטח) סווגו בערכיות מירבית, 44.2 קמ"ר (25% מהשטח) סווגו בערכיות גבוהה מאוד, 32.3 קמ"ר (18.3% מהשטח) בערכיות גבוהה, 0.6 קמ"ר (0.3% מהשטח) בערכיות בינונית ו-51.2 קמ"ר (29% מהשטח) בערכיות נמוכה (שטחי חקלאות בלבד). בתחום הסקר תועדו 29 מיני צמחים בסכנת הכחדה, 63 מינים נדירים ברמה ארצית, שמונה מינים נדירים ברמה האזורית, 44 מינים אנדמיים ותת-אנדמיים ו-33 מינים פולשים. המינים השליטים הנפוצים ביותר הם אלון התבור ביערות ובחורשים, אלון מצוי בחורשים, ואורן ירושלים ואורן קפריסאי ביערות. בשיחיות ובבתות המינים השליטים העיקריים הם אלת המסטיק, אשחר ארץ-ישראלי, קידה שעירה וסירה קוצנית (שנוכחים גם בחורשים וביערות).

בעלי חיים: בשטח הסקר תועדו 26 מיני יונקים – מהם תשעה מינים בסכנת הכחדה. בנוסף, תועדו יותר ממאה מיני עופות – מהם 16 מינים בסכנת הכחדה מקומית או עולמית, 24 מיני זוחלים – מהם שבעה בסכנת הכחדה, שלושה מינים של של דו-חיים שכולם בסכנת הכחדה, ומין אחד של דגים שעתידו תלוי שימור. בנוסף, תועדו שלושה מינים פולשים: שני מיני עופות ומין אחד של יונק.

ערכיות אקולוגית: בתהליך יצירת מפת הערכיות האקולוגית הוגדרו חלקים גדולים של האזורים הללו כשטחי ליבה. הגושים הפתוחים הרציפים מופרדים זה מזה על-ידי כבישים אזוריים ו/או יישובים. במקרים שבהם גורם הקיטוע הוא כביש, ניתן למזער את השפעתו על-ידי מעבר מבונה, עילי או תחתי. במפת הערכיות האקולוגית סומנו 15 שטחים שמקשרים בין שטחי הליבה, ומהווים מעברים הכרחיים ('צווארי בקבוק') שחשוב לאפשר בהם מעבר בעלי-חיים. במקומות שבהם השטחים שסומנו הם שטחים חקלאיים, יש לקיים חקלאות תומכת מגוון ביולוגי. בבחינת קישוריות תחום הסקר לשטחים הפתוחים הסמוכים שמחוצה לו, ניכר כי גורמי הקיטוע המשמעותיים ביותר הם כבישים 70, 75, 77, 79, 762 ו-722. בנוסף לכבישים, יישובים רבים מהווים גורם קיטוע, כאשר המשמעותי ביניהם הוא נצרת רבתי. במפת המסדרונות האקולוגיים הארצית של רט"ג, ניכר כי כמעט חצי מתחום הסקר (48.7%) נמצא בתחום מסדרון אקולוגי ארצי.

סיכום: נספח הסיכום וההמלצות של הסקר מדגיש את חשיבות הנושאים הבאים: שמירת הקישוריות של השטחים הפתוחים שהוזכרה לעיל, שימור האיכויות הנופיות במכלולי הנוף הבולטים,  שמירת ערכי הטבע הנמצאים בשולי שטחים חקלאיים באמצעות שיתוף פעולה עם החקלאים, שמירה וטיפוח של המורכבות האקולוגית בשטחי היערות בדגש על הטבעיים, שימור מכלולי אתרים ארכיאולוגיים, מעיינות, וטיפול במיני צמחים פולשים ובמפגעים.