גבעות גומר

רקע

מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת האדם בדרום השפלה: אגן נחל שקמה בין כביש 40 במערב לגדר ההפרדה במזרח, ובין נחל אדוריים בצפון לקו פרשת המים בין נחל פורה לנחל מגדלית בדרום (103 קמ"ר). מרחב הסקר הוא ברובו הגדול שטח פתוח, טבעי ורציף, שמאופיין במספר מעברים שחלקם הדרגתיים וחלקם חדים: מצפון לדרום וממזרח למערב – ירידה הדרגתית בכמות המשקעים; ירידה חדה ברום הטופוגרפי בין השפלה הגבוהה במזרח לשפלה הנמוכה במערב; ומעבר חד משטח טבעי עם מעט מאוד חקלאות פעילה, לשטח חקלאי אינטנסיבי בצד המערבי. מעברים אלו משתקפים היטב בטופוגרפיה, במסלע, בהרכב הקרקע, בדמות הנוף ובמאפייני החי והצומח. בולט במיוחד המעבר ההדרגתי מצומח שרובו ים-תיכוני אופייני בצפון-מזרח מרחב הסקר, אל עבר צומח סְפָר יובשני בדרום-מערב האזור.

מרבית תחום הסקר חופף לשטחי אימונים של צה"ל, דבר שמציב אתגרים רבים בניהול השוטף של השטח, ועם זאת מסייע לשמירת מרחב פתוח גדול, שמקיים גם אוכלוסיות של בעלי-חיים גדולים וביניהם צבאים ועופות דורסים.

מטרות הסקר

• להוות בסיס לאפיון ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור ולהערכת חשיבותם.
• להעריך את חשיבותו של אזור הסקר לשימור, ולשמש ככלי-עזר להכנת תכניות לשימור ולפיתוח בר-קיימא.
• לסייע בהכוונת פעולות ממשק בתחומי שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
• להוות רקע לתכנון עתידי של השטחים הפתוחים באזור הסקר.
• לתעד "תמונת מצב" של אזור הסקר לצרכים עתידיים.

עיקרי הממצאים

נוף ומורשת האדם

במרחב זה הוגדרו שבע יחידות נוף שרובן חלק מחטיבת הנוף של דרום השפלה, וכן שטחים קטנים בשולי הר חברון, בעמק התלם ובאזור המעבר לנגב המערבי. יחידות הנוף חולקו ל-63 תת-יחידות נוף, מהן שבע הוגדרו בערכיות נופית מירבית (27.8 קמ"ר), 16 תת-יחידות הוגדרו בערכיות נופית גבוהה מאד (37.5 קמ"ר), 17 תת-יחידות בערכיות גבוהה (20.5 קמ"ר), 10 תת-יחידות בערכיות בינונית (10 קמ"ר), 7 תת-יחידות בערכיות נמוכה (5.5 קמ"ר), ו-6 תת-יחידות נוף הוגדרו כבנויות (2 קמ"ר). ככלל, ניתן לומר כי חלקו המרכזי והמזרחי של המרחב מהווה רצף גדול של שטחים בערכיות נופית גבוהה עד מירבית, ואילו בקרבת כבישים 358 ו-6 ישנם שטחים שערכיותם הנופית נמוכה יותר.

חבל ארץ זה הוא בין הבודדים בארץ שהיו מיושבים הרבה יותר בעבר מאשר בימינו, והדבר מתבטא בפריסה נרחבת ומשמעותית של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים, ובכללם יישובים עתיקים, מכלאות צאן ומערכות מסתור. נדבך היסטורי נוסף הינו תפקודו של המרחב כאזור גבול בעשרות השנים האחרונות, ודרכי הפטרולים לאורך "הקו הירוק".

במהלך הסקר תועדו 686 אתרים בעלי עניין ציבורי, הן במסגרת סקר שדה והן מנתוני סקרים ארכיאולוגיים באזור. 41 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, שהעיקריים שבהם הם ח'רבת אום א-שוקף (ככל הנראה יישוב המערות השמור ביותר בישראל), תל בית מירשם, חורבת עיטון, חורבת כישור, חורבת מורן ותעלת ההטייה בנחל אדוריים. 124 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית, ו-521 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית. 519 מהאתרים סווגו כאתרים ארכיאולוגיים, והשאר כוללים קטגוריות מגוונות כגון אתרים הידרולוגיים (98), גיאומורפולוגיים (34) ואחרים.

רצף שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים

זהו אחד האזורים האחרונים במרכז הארץ ששומרים עדיין על רצף שטחים פתוחים משמעותי, וללא "זיהום אור", וחשוב להבטיח ערכים אלו גם בעתיד. בנוסף, כל שטח הסקר למעט שלושת המתחמים המבונים (בא"ח צנחנים, נטע ושומריה) הוא חלק מהמסדרון האקולוגי הארצי. בשל כך, מהווה שטח הסקר אזור מעבר חשוב מאד, שמחבר הן בציר צפון-דרום בין אזור שפלת יהודה לכיוון הנגב הצפוני, והן בציר מזרח-מערב מאזור מדבר יהודה לשפלת החוף ומישור החוף הדרומי. חשיבות זו מתבטאת בכך שכמעט כל שטח הסקר דורג בערכיות מרחבית מירבית, עם קישוריות טובה צפונה ודרומה. שוליו המערביים של שטח הסקר מופרים ע"י התשתיות החוצות בציר צפון-דרום – והקישוריות מערבה מתבססת על ערוצי הנחלים והמעבר העילי המתוכנן, בעוד ששוליו המזרחיים מופרים ע"י השטחים הבנויים, הכביש ובעיקר חומת ההפרדה, עם קישוריות קרקעית בעייתית מזרחה – שיוצרת החומה.

בוטניקה

הרכב מיני הצמחים במרחב מציג תמהיל ייחודי של מינים אופייניים לאזור הים-תיכוני, שגדלים יחד עם מינים אופייניים לחבל הסְפָר הים-תיכוני, ומספר מינים מדבריים. חלקם היחסי והרכב המינים משלוש הקבוצות הללו משתנה יחד עם המעברים האקלימיים, הטופוגרפיים והגיאולוגיים הייחודיים שקיימים בשטח הסקר: חציו המזרחי של הסקר, שנמצא בשפלה הגבוהה, מאופיין בשליטת שיחי אשחר ארץ-ישראלי וסירה קוצנית, שיוצרים שיחיות ובתות בצפון ומתמעטים כלפי דרום. בדרום השטח שיחי האשחר נותרים פזורים (אך בצפיפות נמוכה בהרבה), והסירה הקוצנית מצטמצמת בעיקר למפנים צפוניים, יחד עם עלייה בשכיחות שלהבית קצרת-שיניים. לעומת זאת, בחציו המערבי של הסקר – שנמצא בשפלה הנמוכה, נעדרים שיחי האשחר ועמם הבתות והשיחיות, והשטח נשלט ע"י צומח עשבוני עם בני-שיח פזורים, ועצי שיזף מצוי שמרוכזים בעיקר בעמקים. הרכב הצומח ובעיקר צפיפות המינים המעוצים – מושפע רבות מתדירות השריפות הגבוהה שקיימת ברוב השטח. עדות לכך ניתן למצוא בהיעדר בתות ושיחיות בשטחים רבים של האזור הצפוני-מזרחי שנמצאים בחלקו ה-"רטוב" של שטח האש, לעומת צומח מעוצה מפותח בחלקו ה-"יבש".

מבחינת התכסית, נמצא ש-88% מהשטח הוא פתוח שאינו חקלאי פעיל (טבעי/מיוער/מובר), 10% מהשטח הוא חקלאי, ורק כ-2% מהשטח הוא בנוי. השטח הפתוח שאינו חקלאי חולק ל-277 יחידות צומח, שסווגו לשש תצורות צומח כלליות: רוב השטח נשלט על-ידי עשבוניים בני-חלוף (70%), ועוד 14% על-ידי עשבוניים בני-קיימא. בתה מהווה 10% מהשטח, ושאר תצורות הצומח שולטות בשטח קטן בלבד: שיחייה (4%), יער (2%) ויער גבוה (0.2%). הבתות והשיחיות מאפיינות את צפון השטח ומזרחו, היערות הנטועים מרוכזים כמעט רק בדרום-מזרח השטח, ורובו הכמעט מוחלט של מרכז השטח ומערבו – מאופיין על-ידי צומח עשבוני. שש תצורות הצומח הכלליות סווגו ל-18 תצורות מפורטות, שחולקו ל-23 טיפוסי צומח מוכללים, ול-173 טיפוסים מפורטים (תצורת צומח מפורטת + 3-1 מינים שליטים). סה"כ תועדו בסקר 518 מיני צמחים, מהם כ-78% בני-חלוף והשאר בני-קיימא. בתחום הסקר מתועדים שבעה מיני צמחים שנמצאים בסכנת הכחדה (מהם שישה תועדו בסקר הנוכחי, והשביעי – זיהויו בספק), 29 מינים נדירים שאינם בסכנת הכחדה, 60 מינים שנדירים באזור, ועוד 19 מינים אנדמיים לישראל ושכנותיה שאינם נדירים. בנוסף, תועדו בסקר 10 מיני צמחים פולשים, שהעיקריים בהם הם: שיטה כחלחלה, שיטת ויקטוריה, שיטת עלי-ערבה, ינבוט המסקיטו וחמציץ נטוי. מוקדי הפלישה הם לאורך נחל דומה ונחל כלך, סביב חוות האלה ולאורך כביש 358. נצפתה גם התפשטות של זריעי אורן ירושלים מהיערות הנטועים אל השטחים הטבעיים הסמוכים בצפון-מזרח אזור הסקר. כמו כן, מהווה אזור הסקר גבול תפוצה דרומי בשפלה של מספר מיני עצים ים-תיכוניים. בשקלול כלל המרכיבים הבוטניים, נמצא ש-10% מהשטח הפתוח הוא בערכיות בוטנית מירבית (36 יחידות צומח), 46% בערכיות גבוהה מאד (119 יחידות צומח), 33% בערכיות גבוהה (112 יחידות צומח), 2% בלבד בערכיות בינונית  (10 יחידות צומח) ו-9% בערכיות נמוכה (שטחים חקלאיים ומופרים). ערכיות מירבית ניתנה בעיקר לשטחי שיחיות ובתות מפותחות במזרח השטח ובצפונו, אך גם למספר יחידות עשבוניות מגוונות בגבעות שסמוכות לאפיק נחל כלך: אזור החורבות שבין נטע לשומריה, אזור הגבעות שסביב תל אגרה, חורבת כישור, חורבת מוץ, חורבת מורן, תל כלך, מפגש הנחלים כלך ואדוריים, טור א-נימר, אזור גבעת גומר, מפגש הנחלים דומה ואדוריים, ונ"ג 261 מדרום לנחל אדוריים בצפ'-מע' אזור הסקר (מדרום לתל חרקים). רוב שטחי הגבעות הוגדרו בערכיות גבוהה מאוד, ורוב שטחי העמקים בערכיות גבוהה. יחידות בערכיות בינונית נמצאות בשולי חוות האלה, שומרייה, בא"ח צנחנים ולאורך מסילת הרכבת וכביש 6.

זואולוגיה

במסגרת הסקר הנוכחי לא בוצע סקר זואולוגי משלים לסקר הבוטני, ולכן המידע הזואולוגי בעבודה זו מתבסס על ניתוח מאגרי מידע קיימים וסקרים שבוצעו באזור בעבר. במרחב הסקר תועדו סה"כ 180 מיני חולייתנים: שני מיני דו-חיים, 23 מיני זוחלים, 131 מיני עופות, ו-24 מיני יונקים. מתוך כלל המינים שתועדו, 12 מינים נמצאים בסכנת הכחדה. בתי-גידול מיוחדים שתועדו בסקר הנוכחי ולהם חשיבות מיוחדת לחי ולצומח: בתי-גידול לחים, נחלים חוצי שפלה, חורבות גדולות, מערות ומחשופי סלע.

ערכיות אקולוגית-מרחבית כוללת

מניתוח מפת הערכיות הכוללת: אקולוגית-מרחבית, נמצא שרוב שטח הסקר דורג בערכיות מירבית. רוב הערכיות המירבית נובעת מהיות עיקר אזור הסקר – ליבה שמורה כמעט ללא הפרות, ומסדרון ארצי חשוב הן בציר צפון-דרום והן בציר מזרח-מערב. בחלק מהאזור, גם הערכיות האקולוגית מירבית, בשל מאפיינים בוטניים או זואולוגיים ייחודיים. חשוב לציין שרוב האזור של השמורה המוצעת 'גבעות מאחז' הוא בערכיות כוללת מירבית.

סיכום ותובנות עיקריות

שטח הסקר הוא אחד האזורים הערכיים ביותר בארץ בכלל ובאזור המרכז בפרט: שטח פתוח גדול, רציף ועם מיעוט הפרות, ובו מגוון של בתי-גידול באזור מעבר בין האקלים הים-תיכוני לאקלים המדברי. לכן, חשוב לשמור על המאפיינים הייחודיים שלו. להלן מספר תובנות שיישומן יסייע בשמירה על השטח:

תכנון

• כללי: חשוב לשמור על שטח זה כשטח טבעי רציף וכן לשמור על הקישוריות שלו הן בציר צפון-דרום והן בציר מזרח-מערב.
• שמורת טבע מוצעת גבעות מאחז: השטח המוצע כולל מישורי לס שאינם מיוצגים מספיק בשמורות טבע, ורובו מדורג בערכיות כוללת אקולוגית-מרחבית מירבית. כמו כן, השטח המוצע לשמורת הטבע אינו רציף, ובתוכו "איים" שמוגדרים בתמ"מ כ"שטח יער", למרות שבפועל לא קיים יער בשטחים אלו. חשוב לקדם את התהליך הסטטוטורי לשימור השטח לרמת השימור והניהול הגבוהים ביותר.
• זיהום אור: אזור הסקר הוא בעל זיהום אור נמוך ביותר ביחס לאזור המרכז, ועל כן מומלץ לקדם את השטח למעמד של "שמורת אור כוכבים".
• מעבר עילי מתוכנן באזור שמורת פורה: החשיבות הרבה של מעבר עילי זה לקישוריות המרחבית של אזור הסקר. יש לוודא שמעבר עילי זה אכן יבוצע, וכי מתבצע ממשק מתאים באזורי הגישה אל המעבר משני צידיו.
• עתיקות דרום השפלה: מרחב החורבות בדרום השפלה כולל מכלולי עתיקות בעלי חשיבות לאומית רבה: ח'רבת אום א-שוקף (שהוא ככל הנראה יישוב המערות השמור ביותר בישראל) והחורבות הבולטות הנוספות במרחב (בפרט תל בית מירשם, חורבת עיטון, חורבת כישור וחורבת מורן), כמו גם תעלת ההטייה בנחל אדוריים ומספר גדול של דרכים עתיקות במצב השתמרות טוב. מוצע לקדם הליך להכרזה על אזור זה כגן לאומי, ואף לשקול הכרזה על מכלול החורבות והמרחב הפתוח בסביבתן כאתר מורשת עולמית.

ניהול וממשק

• בירוא מינים פולשים: בשטח הסקר תועדו ומופו 14 מיני צמחים פולשים וזרים לאזור הסקר. יש לזכור שלא בוצע סקר מינים פולשים ייעודי, והתצפיות שמופו בסקר הן מקריות ולא ממצות. עם זאת, מוקדי הפלישה העיקריים מוכרים, ומשם יש להתחיל. מומלץ לטפל בהם בהקדם לפני שיהיה מאוחר מדי. שיתוף פעולה בין רט"ג לקק"ל חיוני להתמודדות עם הנושא.
• פסי אש למניעת שריפות: רוב אזור הסקר מוגדר כשטח אש שנמצא בשימוש שלוש יחידות צבאיות שונות, והוא אחד האזורים הנשרפים ביותר בארץ. בשטח הושקע בשנה האחרונה כסף רב ביצירת פסי אש, אך הביצוע לא תואם בצורה מספיק טובה עם רט"ג. יש להכין תכנית ממשק מסודרת ליצירת פסי אש בשיתוף עם רט"ג, בדומה לתכנית שהוכנה עבור בא"פ לכיש, ומיושמת מזה מספר שנים בהצלחה רבה. יש ללוות ממשק זה בניטור מצב החי והצומח.
• עידוד חקלאות משמרת/אקסטנסיבית: בחתכי הצומח שבוצעו בשדות האקסטנסיביים שבבקעת יבל (בין נטע לשומריה) נמצאו מיני צמחים יחודיים לבית-גידול זה. יש לעודד חקלאות אקסטנסיבית/משמרת בשטחים החקלאיים בכלל ובבקעת יבל בפרט.
• לשקול טיפוח של בית הגידול הלח במאגר אדוריים: צומח בית הגידול הלח במקום התפתח אמנם בעקבות מצב מלאכותי. עם זאת, ייתכן שכדאי לטפח בחלקו עושר מינים גבוה יותר ומקטעים רטובים, ובכל מקרה – לטפל במינים פולשים.
• נסיעת רכבי שטח: בשטח הסקר ישנה נסיעה רבה של כלי-רכב צבאיים ואזרחיים, וישנם אזורים שבהם אנשים "בוחנים" את עבירות רכבם, תוך הפרה משמעותית של השטח הטבעי. כמו כן, פסי האש המרובים יוצרים "הזדמנות" לנסיעה ברכבי השטח, ומומלץ למנוע נסיעה באזורים אלו. ייתכן שכדאי להגדיר "אזורי הקרבה" ולהגביר את האכיפה בשאר השטח.
• שיתוף-ציבור, חינוך והדרכה: מוצע להכין תכנית עבודה עם הקהילות המקומיות (ביישובים נטע ושומריה ובמחנה בא"ח צנחנים), על מנת להפחית את השפעתם ארוכת הטווח על המרחב הפתוח שבקרבתם, ובכך ליישם בפועל את יוזמת המרחב הביוספרי באזור זה.
• בטיחות מטיילים: אתר ח'רבת אום א-שוקף מהווה כבר כיום מוקד משיכה למטיילים, על אף שאינו מוסדר לביקורים. בשטח האתר ובקרבתו יש מפגעים בטיחותיים רבים. יש לשקול הסדרת שביל ייעודי למטיילים, וכן גידור סביב בורות מסוכנים. כמו כן, יש להסדיר לביקורים את אתר חורבת בניה לאור קרבתו הרבה ליישוב נטע, ומיקומו מחוץ לגבולות שטח האש. בנוסף, בח'רבת אום א-שוקף נמצאים בורות מים מתפקדים, ובשניים מהם הותקנו סולמות בידי אלמונים על מנת לאפשר גישה למים לצרכי רחצה. כל עוד אין גוף שייקח על עצמו אחריות לתחזוקת הסולמות, מוצע לפרק אותם ולסרג את הבורות למניעת כניסת אנשים אליהם.

ניטור תהליכים

• מינים נדירים ובסכנת הכחדה: בסקר נמצאו 519 מיני צמחים, מהם 19 מינים אנדמיים ותת-אנדמיים, 60 מינים נדירים אזורית, 29 מינים נדירים ארצית ו-7 מינים בסכנת הכחדה. מבחינה זואולוגית, נמצאו בשטח הסקר 180 מינים של בעלי-חיים (דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים), מהם 12 מינים בסכנת הכחדה. מוצע כי תוכן תכנית לניטור ארוך-טווח שייבחן את הדינמיקה של האוכלוסיות, לאור ההשפעות הרבות על השטח (פעילות צה"ל, שריפות, קטיף לא מבוקר, מרעה, נסיעת רכבי-שטח ועוד), ובהקשר הרחב יותר – בהיותו אזור מעבר בין האקלים הים-תיכוני לאקלים המדברי, ולכן נתון להשפעה מהירה יותר של שינויי האקלים.
• אוכלוסיית הצבאים ובתי הגידול שלהם: במרחב הסקר תועדו תצפיות רבות של צבאים. מומלץ לקיים ניטור עקבי ומסודר אחר גודל אוכלוסיית הצבאים באזור.
• השטחים המוברים: באזור הגבול המזרחי והמערבי של הסקר ישנם אזורים אשר שימשו בעבר לחקלאות, אך אינם מעובדים כבר שנים ארוכות. מומלץ לבצע ניטור בשטחים אלו, למעקב אחר תהליך הסוקצסיה של הצומח.
• השפעת רעייה: באזור הסקר מתבצעת רעייה של בקר, צאן וגמלים. ישנם אזורים עם צומח אנטי-פסטורלי, בעיקר בעמקים, ולכן מוצע לבצע ניטור אחר השפעת הרעייה, על-מנת לווסת את לחץ הרעייה – מרחבית ועיתית – בצורה מושכלת.
• קטיף צמחים: באזור הסקר מתבצע קטיף אינטנסיבי של עכובית הגלגל ("עכוב"), והדבר ניכר היטב בגדמי צמחים רבים שפזורים בשטח. לאחרונה אישרה רט"ג קטיף של מין זה ומיני צמחי תבלין אחרים לצריכה פרטית (אך לא מסחרית). מומלץ לבצע תכנית ניטור ע"מ לבחון את הנושא.
• פסי אש: ריסוס העשבייה וקילטור הקרקע הם בעלי פוטנציאל לשינוי הרכב חברת הצומח והחי בכלל, ולהחדרת מינים פולשים בפרט. בשל כך, יש ללוות את ממשק יצירת פסי האש למניעת שריפות, בניטור מצב החי והצומח בפסי האש ובשטחים הסמוכים אליהם.