הירדן הדרומי – מנחל בזק עד ים-המלח

רקע:

דרום בקעת הירדן – מנחל בזק בצפון ועד ים המלח בדרום, מכיל ערכי טבע, נוף ומורשת רבים, במיוחד בשטח שמזרחית לגדר המערכת. גאון הירדן אף הוגדר כ-'שמורה מנדטורית' ע"י הבריטים. בהיותו מעבר לגדר המערכת, יכול הטבע לשגשג בגאון הירדן כמעט באין מפריע. לעומת זאת, כיכר הירדן משמשת בחלקה הגדול לחקלאות יהודית ופלסטינית. עם זאת, בשל המגבלות הביטחוניות והמדיניות, המידע האקולוגי הקיים על האזור מועט למדי, ומתבסס בדרך כלל על מידע נקודתי מוגבל בזמן ו/או במרחב.

לאחרונה, הולך וגובר הלחץ של יישובי הבקעה להרחיב את שטחי החקלאות (בעיקר מטעי תמרים) בכיכר הירדן ובגאון הירדן. כיום אין הנחיות ברורות לתיעדוף שטחים אלו לחקלאות או לשימור, ולאפיון בר-קיימא של החקלאות. בשל כך, הוחלט ברט"ג לבצע סקר מקיף של טבע, נוף ומורשת האדם, שיהווה בסיס לגיבוש הנחיות תכנוניות, לניטור ארוך-טווח, ולמיקוד והכוונת פעולות ממשק בנושאים כמו שמירת טבע, מניעת שריפות, מזעור נזקי חקלאות וכו'.

מטרות הסקר:

בכוונת רט"ג לקדם תהליך להכרזת כל המרחב שבין גדר המערכת ועד לנהר הירדן כשמורת טבע. הסקר נועד לתמוך בתהליך זה, על-ידי יצירת בסיס נתונים עדכני ורחב בתחומי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור דרום בקעת הירדן, ותכלולו לכדי מסמך שמגדיר ערכיות לתאי השטח השונים, תוך התייחסות לתיק הממשק הגנרי של רט"ג. בסיס נתונים זה נועד:

• להוות רקע לתכנון מושכל ומתחשב בערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור: קידום הכרזתן של שמורות טבע חדשות כאמור לעיל, הגדרת שטחים בעדיפות לשימור או לפיתוח חקלאות, קידום תכניות אב לניהול השטחים הפתוחים של המועצות האזוריות, הקצאות מים לחקלאות/לטבע וכד'.
• לסייע במיקוד והכוונת פעולות ממשק שנוקטת רט"ג בנושאים שונים: ממשק שמירת טבע, מניעת שריפות, מזעור נזקים לחקלאות וכו'.
• לשמש כבסיס להכנת תכנית לניטור ארוך-טווח אחר התהליכים שיימצאו כחשובים למעקב.

עיקרי הממצאים:

• נוף ומורשת האדם

שטח הסקר חולק לשש יחידות נוף מצפון לדרום: בקעת מחולה, הבקעה הצרה, בקעת ארגמן והג'יפתליך, בקעת פצאל, בקעת יריחו ושפך הירדן לים המלח. ממזרח למערב, אזור הסקר מתחלק לשלוש רצועות אורך עיקריות, המהוות מדרגות בבקעת הירדן: כיכר הירדן, בתרונות החוואר וגאון הירדן. בבחינת התפלגות הערכיות הנופית-תרבותית, נמצא שאחוז זעום בלבד הוא בנוי או מפותח (פחות מ-2% משטח הסקר), כ-37% משטח הסקר בערכיות בינונית עד גבוהה, ואילו כ-61% בערכיות גבוהה מאד ומירבית.

• רצף שטחים פתוחים

בבחינת רצף השטחים הפתוחים, יש לציין כי אזור הסקר מהווה מהחוליות החשובות ביותר בקנה המידה הארצי, כציר האורך המזרחי ביותר בישראל לאורך בקעת הירדן, וכאזור מעבר (transition zone) בין האזור הים-תיכוני בצפון לאזור המדברי בדרום. זהו ציר ארוך וצר, שבו אין כמעט ישובים, והפרות מעטות יחסית של שטחים מבונים, חקלאיים ותשתיות חוצות. ההפרה העיקרית של הרצף לאורך כל תחום הסקר היא גדר המערכת לאורך הגבול עם ממלכת ירדן, יחד עם האלמנטים הבטחוניים הנלווים אליה – שביל הטשטוש, דרך המערכת, מיקוש, מכשולים שונים וכו'. אלמנט בולט נוסף בשטח שמהווה הפרה משמעותית של רצף השטחים הפתוחים הוא כביש הבקעה. תוואי הכביש יוצר חייץ לבעלי-חיים שוכני קרקע – בין מורדות הרי שומרון ויהודה – אל כיכר הירדן. פרטים רבים נופלים קורבן לתנועה הסואנת – ונדרסים בנסיונותיהם לחצות את הכביש. פרטים אחרים – נמנעים מלחצותו, וכך נוצרת הפרדה בין אוכלוסיות משני צידי הכביש. מלבד הגידור וכביש 90, מהוות הדרכים אל מוצבי צה"ל הנטושים, אל המובלעות החקלאיות, אל מאגרי נחל תרצה והכביש אל גשר אלנבי/המלך חוסיין ומעבר הגבול עצמו – כאלמנטים הבולטים העיקריים שחוצים את הרצף צפון-דרום.

• בוטניקה

מפל המשקעים החריף בין צפון הבקעה לדרומה, משטר הזרימה של ערוצי הנחלים האיתנים והשיטפוניים, קצב אידוי המים הגבוה, מאפייני קרקעות הסחף והשפעת האדם, יצרו בבקעת הירדן פסיפס מגוון של בתי-גידול, ובהם חברות צומח ייחודיות. גיוון זה מקיים פסיפס טיפוסי צומח שמופו בתחומי הסקר: כ-191 קמ"ר הוגדרו כשטח פתוח שאינו חקלאי (כ-70% משטח הסקר), והם סווגו לשבע תצורות צומח כלליות: יער גבוה (0.04% מהשטח), חורש (6%), עצייה (10%), שיחייה (10%), בתה (17%), בתה עשבונית (16%) וישימון (=מדבר חשוף; 41%). בישימון תצורות צומח משניות בערוצי הנחלים/במפנים צפוניים: שיחייה (2% משטח הסקר), בתה (4%), ועשבוניים (23%). תצורות הצומח הכלליות סווגו ל-42 תצורות צומח מפורטות, ובהוספת מיני הצמחים השליטים התקבל פסיפס מגוון שמורכב מ-116 טיפוסי צומח.

בתי-גידול בוטניים ייחודים בסקר היו: מלחות, בתי-גידול לחים וקונגלומרט תצורת סמרה. במהלך הסקר תועדו 13 מיני צמחים בסכנת הכחדה (ביניהם מין אחד שנחשב כנכחד – חבלבל מדברי), תשעה מינים 'על סף איום', ועוד 20 מינים נדירים שאינם בסיכון. עשרים מיני צמחים שתועדו בסקר הם אנדמיים לישראל וסביבתה. מוקדות (hot-spots) של מינים נדירים הן: מעיינות בקעת מחולה, מורד נחל תרצה, מלחת ואדי אל-מלחה, מורד נחל ייט"ב, ובתרונות תצורת הלשון בין נחל פרת לדיר חג'לא. עוד תועדו בסקר 23 מיני צמחים זרים/פולשים, שמקור התפשטותם העיקרי הוא השטחים החקלאיים וערוצי הנחלים.

בבחינת הערכיות הבוטנית של כלל שטח הסקר, נמצא ש-4% מהשטח בערכיות המירבית – בעיקר בגאון הירדן, בבתי-גידול לחים ובמלחות. 12% מהשטח בערכיות גבוהה מאד – רובו במעיינות, בגאון הירדן ובערוצי נחלים החוצים את הבתרונות. 40% מהשטח בערכיות גבוהה – רוב בתרונות תצורת הלשון, חגורות צומח דלילות בגאון הירדן, שטחים מוברים בכיכר הירדן, ומורד נהר הירדן סמוך לשפך לים המלח. ערכיות בינונית נמצאה ב-12% מהשטח – בשטחים מוברים/מופרים בכיכר הירדן, ובבתרונות כמעט חשופים מצומח. 28% מהשטח הוגדר בערכיות נמוכה – בעיקר שטחים חקלאיים ומופרים.

• הידרו-ביולוגיה

הסקר ההידרו-ביולוגי בתחום הסקר התבצע בין פברואר-יולי 2016 , וכלל תחנות לאורך נהר הירדן התחתון, ערוצי נחלים שבהם הייתה זרימת מים, וגופי-מים קבועים ועונתיים. בכל תחנה נעשה אפיון של בית הגידול, מדידה בשטח של משתנים לימנולוגיים, ונבדקו בגוף המים חברת חסרי החוליות הגדולים (חח"ג) ודו-חיים.

בסה"כ נסקרו 21 אתרים במהלך הסקר, שבהם זוהו כ-44 טקסונים של חסרי חוליות אקווטיים. בפועל, מספר זה גבוה יותר מאחר וכמה מחסרי החוליות לא זוהו לרמה הטקסונומית הנמוכה ביותר. מרבית הטקסונים משתייכים למחלקת החרקים (64%), והיתר לפי הסדר: למחלקת הסרטנים ומערכת הרכיכות (16% כל אחד) ומערכת התולעים הטבעתיות (4%). מבין החולייתנים, המין השכיח ביותר בגופי המים שנדגמו היה צפרדע נחלים (כ-53% מהתחנות) ואחריו דג הגמבוזיה (כ-24% מהתחנות) וצב ביצה (כ-19% מהתחנות). בנוסף, נצפו בשכיחות נמוכה יותר ורק באזור הצפוני של מרחב הסקר שני מיני דו-חיים: קרפדה ירוקה ואילנית מצויה.

• דגים

סקר הדגים בבקעת הירדן התבצע בין יולי-נובמבר 2017 וכלל את נהר הירדן הדרומי וגופי מים קבועים הניזונים ממעיינות וערוצי נחלים זורמים מכביש 90 מזרחה, מנחל בזק בצפון ועד שפך הירדן לים המלח. נערכו דיגומים בשמונה אתרים, בהם אותרו תשעה מינים של דגי מים מתוקים שמשתייכים לחמש משפחות. ביניהם שישה מינים מקומיים, מין אחד שהוא בן-כלאיים ושני מינים זרים. מהממצאים עולה שגופי המים המשמעותיים ביותר לדגים הם: נהר הירדן

התחתון, עין אל-קרען, עין סוכות ומורד נחל ייט"ב. כן חשוב לציין את ואדי אל-אחמר שבו מתקיימת האוכלוסייה הצפונית ביותר של נאווית ים-המלח בארץ, ואולי אף בעולם.

בגופי המים שנדגמו בשטחים החקלאיים שבין נחל בזק בצפון לנחל מלחה (ואדי אל מאליח) בדרום נמצאו סה"כ חמישה מיני דגים, מהם שלושה מינים מקומיים – אמנונית יוסף, אמנון מצוי ושפמנון מצוי, ושני מינים זרים – גמבוזיה ודג זהב. המין המרכזי באזור זה הוא אמנונית יוסף, שנמצא בשלושה מגופי המים בשפיעות גדולה (עין בליבל עליון, עין אל-קרען ועין סוכות).

בחלקו התחתון של ואדי אל-אחמר זוהתה בסקר אוכלוסייה לא מוכרת של נאווית ים-המלח (Aphanius dispar ssp. richardsoni). מין זה מצוי בנחלים ומעיינות באזור ים המלח, החל ממעיינות עין פשחה (עיינות צוקים) שבצפון וכלה בנאות הכיכר בדרום, ומוגדר בסכנת הכחדה עולמית ע"י ארגון IUCN. האוכלוסייה שנמצאה בוואדי אל-אחמר מרחיבה את תפוצת המין בישראל כ-35 ק"מ צפונה. כמו כן, רמת המליחות בוואדי אל-אחמר (כ-50,000 מיקרוסימנס) היא הגבוהה ביותר שנמדדה בבית-גידול שבו מתקיים מין זה בארץ.

בנהר הירדן ליד השפך של נחל ייט"ב (וואדי עוג'ה) נתפסו ארבעה מיני דגים: אמנון מכלוא שהוא בן-כלאיים של אמנון ירדן ואמנון זר למערכת הירדן, אמנונית יוסף, נאווית ים-המלח וגמבוזיה. השכיח מכולם היה אמנון המכלוא שכנראה הגיע לנהר בעבר כפליט מבריכות דגים והתרבה בטבע כמה דורות עם אמנוני ירדן או בני-כלאיים אחרים. אשר לנאווית ים-המלח, בדומה לממצא בוואדי אל-אחמר, גם אוכלוסייה זו אינה מוכרת ומצוייה צפונה מגבול התפוצה הידוע של המין. ממצא מעניין נוסף, הוא הימצאותו של המין אמנונית יוסף באזור זה. עד לסקר הנוכחי, הנקודה הדרומית ביותר שבה מין זה היה מתועד היא עין סוכות, כ-50 ק"מ צפונה ליד מושב מחולה. מכאן שהתחנה בנהר הירדן היא הנקודה הדרומית ביותר בה ידוע שמין זה מתקיים בישראל.

• זוחלים

סקר זוחלים נערך בירדן הדרומי וסביבותיו בין מרץ-מאי 2017, בעיקר מזרחית לגדר המערכת. נרשמו 100 תצפיות בהן זוהו 17 מיני זוחלים ושלושה מיני דו-חיים (סה"כ 20 מינים). כמות התצפיות הנמוכה אינה מאפשרת ניתוח כמותי או איכותי של הבדלים בין הנקודות שנדגמו. למרות המאמץ לצאת לשטח בעיתוי מתאים, היה רושם שבשנה הנוכחית נוכחות ופעילות זוחלים הייתה יחסית דלה. כצפוי, הייתה השפעה חזקה של נוף הצומח על מגוון ושפע הזוחלים בבתי-גידול שונים. מצאנו לעתים חפיפה בין עושר מינים יחסית גבוה, לבין מוקדי פעילות אנושית. ומצאנו כצפוי, גרדיאנט של ירידה בנוכחות מינים בעלי תפוצה מדברית מדרום לצפון בתוך המרחב הנסקר. נמצאו מינים אחדים שנחשבים בסיכון. המלצות מרכזיות: לאסוף בעתיד ממצאים נוספים לגבי מצאי הזוחלים והדו-חיים בעונות המיטביות לכך, הימנעות מפריצת דרכים חדשות ותשתיות אחרות ע"י הצבא, השלמת פינוי שדות מוקשים ישנים למניעת שריפות ושמירת רצף השטחים הפתוחים.

• עופות

במהלך שנת 2017 בוצע סקר עופות חורפים ומקננים לאורך בקעת הירדן, ממזרח לגדר המערכת, בקטע שבין עמק בית שאן לים המלח. במהלך הסקר נרשמו 1,705 תצפיות, מהן

1,286 נרשמו במהלך נקודות הספירה (Point count). סה"כ בוצעו 137 נקודות ספירה בפריסה שמכסה את כל תחום הסקר, ושני לילות נוספים לצורך איתור עופות פעילי-לילה בביצת ואדי אל-מלחה ובגאון הירדן בקטע שבין נחל בזק לשדמות מחולה. במהלך הסקר תועדו 146 מינים, מתוכם 131 נצפו בזמן נקודות הספירה (90%). 65 מינים תועדו בקינון או בסבירות גבוהה לקינון, 13 מהם מינים בסכנת הכחדה, שחלקם מקננים ספורדיים או בהיקפים לא משמעותיים. ראויים לציון חמישה מינים שמוגדרים בישראל באחת מדרגות הסיכון, ומין נוסף שמוגדר בסכנת הכחדה עולמית, שאוכלוסייתם בתחומי הסקר מהווה חלק משמעותי ביחס לאוכלוסייתם בישראל: שדמית אדומת-כנף (EN), תור מצוי (VU עולמי), שרקרק ירוק (CR), זמיר הירדן (NT), חמריה חלודת-זנב (VU) ותחמס מצרי (CR). מרחב הסקר נמצא בלב מסדרון אקולוגי בעל חשיבות אזורית ועולמית. שמירה על אזור זה היא קריטית למגוון רב של מינים ומערכות אקולוגיות רגישות.

• יונקים

סקר יונקים בוצע בין נובמבר 2016 למרץ 2017 באמצעות מצלמות שביל במרחב שבין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום. הסקר התבצע כולו במרחב שבין גדר הגבול לנהר הירדן וכלל הצבת מצלמות בעשרה אתרים כאשר בכל אתר נבחרו שתי חלקות: האחת קרובה לנהר הירדן והשנייה קרובה לגדר הגבול. סה"כ תועדו במהלך הסקר 1,127 אירועי צילום, שבהם נצפו 14 מינים שונים של יונקים. רשימת המינים שתועדו כוללת את מרבית מיני היונקים הגדולים והבינוניים שתחום תפוצתם הידוע כולל את הירדן הדרומי. בלטו במיוחד כמות אירועי הצילום של צבאים ישראליים ונוכחותם בשבעה מעשרת אתרי הסקר. על-פי הספר האדום של החולייתנים בישראל, אוכלוסיות מין זה בבקעת הירדן הינן דלילות, אולם בסקר זה נראה שנוכחותו במרחב שבין הגדר לנהר בולטת למדי. בהשוואה בין חלקות שמוקמו בגאון הירדן לחלקות שמוקמו בכיכר הירדן ובבתרונות, נראה שתנים זהובים ודרבנים העדיפו את קרבת הנהר, בעוד שצבאים ושועלים מצויים העדיפו את שטחי כיכר הירדן והבתרונות. חזירי בר נצפו בשני תאי השטח במידה דומה. בהשוואה בין חלקות סמוכות לשטחי חקלאות לחלקות מרוחקות, נראה שסמוך לשטחים חקלאיים נצפה עושר מינים נמוך יותר, ונצפו יותר מיני טורפים, ובכללם כלבי בית. ייתכן שנוכחות מוגברת זו של טורפים בשטחים החקלאיים היא גורם מגביל משמעותי על עושר המינים בשטחים המושפעים מקרבה זו. מספר מינים שתחום תפוצתם אמור לכלול את מרחב הסקר לא תועדו בו, ובכללם: קרקל, סמור, נמייה ולוטרה.

מרחב נהר הירדן מצוי ברובו בשטח צבאי סגור והפעילות האנושית בו נמוכה למדי. אולם, במרחב שוכנות מובלעות חקלאיות משמעותיות, כגון אלו שבאזור מובלעת ינשוף, טובלן וזרזיר. באזורים אלו קיימים תהליכים שנראה שהם בעלי השפעה משמעותית על עושר המינים: שימוש בכלבים להגנה על שטחים חקלאיים, גידור, פסולת חקלאית המזינה מינים ג'נרליסטיים, עיבוד בשטחים המיועדים לשימור, שריפות גזם היוצאות מכלל שליטה ומכלות שטחים טבעיים ועוד. מוצע לנטר תהליכים אלו ולמזער את השפעות העיבוד החקלאי על כלל המרחב באמצעות קביעת כללים ופיקוח ו/או הגעה לאמנות שימוש חקלאי בשטחים רגישים. נהר הירדן אינו רחב ועמוק כבעבר, ועבור מינים רבים אינו מהווה חסם מוחלט, בוודאי באזורי המעברות הרדודים. אם כך, לא ניתן להתעלם מהשפעת תהליכים שמתבצעים בצדו הירדני של הנהר, וכוללים עיבוד חקלאי אינטנסיבי, הקמת בריכות דגים קטנות, שריפות המדלגות אל שטחנו ועוד. ייתכן שבעלי-חיים רבים, ובראשם בני משפחת הכלביים בכלל: תנים, שועלים וכלבי בית שהתפראו או משוטטים – בפרט, חוצים את הנהר מעת לעת.

הסקר הנוכחי משלים תכנית ניטור לסדרה נוספת של יונקים, שמתקיימת במרחב זה מזה שנים, הלא היא תכנית ניטור העטלפים. על מנת להשלים את תמונת מצאי היונקים במרחב הייחודי הזה, מוצע לבצע השלמה לסקר באמצעות סקר מכרסמים.

• סיכום הסקרים הזואולוגיים וערכיות אקולוגית-מרחבית משולבת

כסיכום לממצאים הזואולוגיים מהסקרים השונים, ניתן לומר שהערכיות הזואולוגית המירבית מתקיימת בבתי הגידול הלחים, לאורך גאון הירדן ובמלחות – שבהם עושר גבוה של מינים מכל הקבוצות הטקסונומיות, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. ערכיות גבוהה מאד ישנה גם לבתות העשבוניות בכיכר הירדן, לשטחי החקלאות האקסטנסיבית בבקעת מחולה, למוצבי צה"ל הנטושים, למטעי התמרים הבוגרים ולישימון שבצפון ים המלח – שבכל אחד מהם לפחות מין אחד שנמצא בסכנת הכחדה. היות שרוב האתרים הללו אינם טבעיים, יש לטפל בהם באמצעות ממשק מתאים בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים (חקלאים, צה"ל), שיעודד את השמירה על המינים המאויימים.

בבחינת מפת הערכיות האקולוגית-מרחבית המשולבת, עולה שהערכיות המירבית נמצאה בבקעת מחולה, לאורך גאון הירדן, בקטעים הרציפים והנרחבים יחסית בכיכר הירדן בבקעת ארגמן-ג'יפתליך, בבקעת פצאל, במדרגה המוגבהת סביב נעמ"ה, ובבקעת יריחו; וכן בערוצים הגדולים שמתחתרים בבתרונות – מנחל תרצה ודרומה עד ים המלח: נחל תרצה, ואדי אל-אחמר, ואדי אל-מלחה, נחל ייט"ב , ואדי נועיימה, נחל פרת, ואדי אל-מורר ויובליהם. בערכיות כוללת מירבית נמצא גם הישימון של הבריכות הנטושות של בית הערבה ואזור נסיגת ים המלח. יתרת השטח נמצאה רובה בערכיות גבוהה מאד.

• הצעה לניטור

תוצר חשוב של הסקר הוא זיהוי תהליכים ומגמות במרחב שחשוב לעקוב אחריהם באמצעות תכנית ניטור. התהליכים שמוצעים לניטור והקבוצות הטקסונומיות שמתאימות לניטורם הם:

• איכות מי הירדן ויובליו: לניטור באמצעות סקרי דגים וחח"ג אקווטיים.
• השפעת החקלאות על המגוון הביולוגי: לניטור באמצעות סקרי צומח, עופות ויונקים.
• התפשטות מינים פולשים/מתפרצים/מתפראים: לניטור באמצעות סקרי צומח, דגים, זוחלים, עופות ויונקים.
• השפעת פעילות לפינוי מוקשים: לניטור באמצעות סקרי צומח, זוחלים, עופות ויונקים – באזורים שיטופלו ע"י רלפ"מ.
• מצב אוכלוסיות מינים נדירים: כל הקבוצות הטקסונומיות.