הערבה הדרומית ובקעת עובדה

רקע ומטרות העבודה

רקע:

מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת במרחב הערבה הדרומית ובקעת עובדה. באזור זה שטחים פתוחים בהיקף נרחב, והוא גם כולל את מרבית היישובים והפיתוח הקיים והמתוכנן בתחום המועצה האזורית חבל אילות. למרות היותו האזור היבש ביותר בישראל, יש בו מגוון בתי-גידול בהם מתקיים עושר מפתיע של מיני צמחים ובעלי חיים. לערבה ולראש מפרץ אילת מתנקז גם נתיב נדידה של עופות, בעל חשיבות עולמית. בתחום הסקר נמצאים אתרים ארכיאולוגיים רבים מאד ומגוונים מתקופות שונות, ושפע של תצורות גיאולוגיות ותבניות נוף.

מטרות:

יצירת בסיס נתונים נופי, אתרי, בוטני ואקולוגי בתחומי הסקר, ותכלולו לכדי מסמך אחד המתאר את בתי הגידול השונים והמגדיר ערכיות לתאי השטח השונים. בסיס נתונים זה יוכל להוות רקע לתכנון מושכל ומתחשב בערכי הטבע, המורשת והנוף באזור, ולסייע במיקוד ובהכוונת פעולות תכנון וממשק.

הסקר הנוכחי מסתמך בחלקו על סקרים קודמים שנערכו בחלק משטחו מעדכן אותם ומוסיף עליהם. תוצרי ביניים שלו היוו חלק מהתשומות בתהליך הכנת תוכנית האב לשטחים פתוחים במועצה האזורית חבל אילות עד כה, ואנו מקווים שחוברת זו ובסיס הנתונים המלווה אותה, יסייעו בתהליכי תכנון וחשיבה גם בהמשך הדרך.

עיקרי הממצאים וסיכום

נוף ותרבות: תחום הסקר, ששטחו כ-605 אלף דונם, כולל את מישורי הערבה הישראלית מצומת מנוחה ועד פאתי אילת. במקטע יהל – יטבתה לערך, גבול הסקר מרחיק מערבה וכולל את הרמות הסמוכות לערבה במקטע זה, חלק מצוקי שיירות, אזור הרמות בין נאות סמדר ושחרות, ובקעת עובדה. התחום חולק ל-34 יחידות נוף משיקולי טופוגרפיה וגיאולוגיה (למשל: מישור עמרם, גבעות לובן), ואלה חולקו ל-163 תת-יחידות נוף/צומח משיקולים טופוגרפיים ו/או תכסיתיים (למשל: מערב שלוחת נוצה, חקלאות יטבתה). תת-יחידות הנוף/צומח היוו את ציר ההתייחסות העיקרי בהיבטי הנוף, הבוטניקה והזואולוגיה, ובהן התבצעו דירוגי הערכיות השונים.

יחידות הנוף תוארו בקצרה מבחינה גיאוגרפית, הידרולוגית, יישובית ובוטנית. בתיאור תת היחידות גם פורטו האתרים שבהן. ערכיות נופית-תרבותית דורגה על סמך מספר מדדים איכותניים (למשל: "ראשוניות", "דרמטיות", עושר ומגוון של אתרים נקודתיים). תת-יחידות שדורגו בערכיות נופית-תרבותית מירבית הן למשל צוקי שיירות, חולות נחלי כסוי ויתרו וגבעות שחורת.

בתחום הסקר הנוכחי תועדו במהלך השנים למעלה מאלף אתרים ארכיאולוגיים, וזאת למרות שרובו טרם נסקר שיטתית מבחינה ארכיאולוגית. ביניהם אתרי מגורים קבועים וזמניים, אתרי פולחן מסוגים שונים, אתרי כריית נחושת והפקתה, שרידי חקלאות ומערכות השקיה, עפיפוני ציד, מלכודות טורפים, נקודות ממצא פרהיסטוריות ועוד. עובדה זו מפתיעה לנוכח קשיי הקיום במדבר, ולנוכח הנחה של חלק מראשוני החוקרים שברוב התקופות התקיימה באזור נוכחות אדם דלילה. ריכוזי האתרים הבולטים ביותר הם ברמות שממזרח לבקעת עובדה (ריכוז צפוף מאד), וכן בקרבת מקורות המים הראשיים באזור –עין יטבתה (עין ע'דיאן) ועין עברונה (עין דפייה) – שהיוו מוקד לפעילות אנושית בכל התקופות ובקרבתם מצודות, מערכות השקייה קדומות ואתרים רבים נוספים. גורמים עיקריים שהשפיעו על ההתיישבות באזור היו התפתחות הטכנולוגיה של כריית הנחושת והפקתה, ומיקומו של ראש מפרץ אילת בצומת של דרכים עתיקות בינלאומיות שחלקן עברו לאורך הערבה.

במסמך זה תוארו גם כ-120 אתרים (מתחום הסקר ומקרבתו) מסוגים נוספים: מצפורים ונקודות תצפית, מקורות מים קבועים וזמניים, אתרים בוטניים, זואולוגיים (רבים מהם אתרי צפרות), גיאולוגיים/גיאומורפולוגיים, אתרים היסטוריים ואתרי הנצחה. דוגמאות הן: מצפור הר עיט, גב עישרון, דקלי הדום בעברונה, ארץ החרדונים, פארק הצפרות, גבעות צפרה, אתר סמלי החטיבות ואנדרטאות להולכים לפטרה.

צומח:  רוב שטחו של המדבר הקיצוני מתאפיין בצומח רב-שנתי המרוכז בערוצים בלבד, שהכמות והמגוון שלו עולים עם העלייה בגודל הערוץ. זאת למעט בתי גידול בהם יש מי תהום קרובים לפני השטח, כפי שמתרחש למשל במלחות. צורת החיים השכיחה היא של בני-שיח, כאשר בערוצים העיקריים גדלים גם שיחים ואף עצים, בפרט שיטים, המהווים בסיס למארג מזון עשיר ומורכב במשך כל השנה. בכל תת-יחידת נוף/צומח סווג בית-גידול משיקולי גיאולוגיה, קרקע, תבליט ו/או אקולוגיה (למשל: 'מישורי וגבעות רג', 'רמות גירניות מבותרות', 'נחלים גדולים דלי עצים'. סה"כ כ-20 בתי-גידול). אפיון הצומח התבסס על כ-300 תרשימי צומח מהעבר ומהסקר הנוכחי (האחרונים תוכננו כך שישופר הייצוג של האזורים ובתי הגידול השונים ושל ערוצים בגדלים שונים). בכל תרשים דורגה ערכיות בוטנית על סמך מדדים כמו עושר המינים, תצורת הצומח ונדירות בית הגידול. בהמשך, בכל תת-יחידת נוף/צומח דורגה ערכיות בוטנית על סמך ערכיות התרשימים בה, תוך התחשבות בשיקולים של נוכחות מיני צמחים בסיכון והפרות. ערכיות זו היוותה שלב ביניים בדירוג הערכיות האקולוגית.

בתי הגידול של החולות ו'מניפות סחף עם אלמנט חולי' בלטו בעושר מינים גבוה. בבית הגידול של המלחה מספר המינים מועט יחסית, אך הוא בולט במספר גבוה של מיני צמחים בסכנת הכחדה (למשל: אוכם תולעני, סווד אצטרובלי). בכלל התרשימים מהאזור תועדו 388 מיני צמחים.

בעלי חיים: בתחום הסקר תועד מספר גדול של מיני בעלי חיים – כ-45 מיני יונקים, כ-480 מיני עופות (רובם נודדים דרך האזור) וכ-37 מיני זוחלים. הניתוח התמקד בחולייתנים והתבסס בעיקר על תצפיות מרט"ג ומפורטל הצפרות ועל הערכות מומחים. בכל אחת מהקבוצות ישנם כמה מינים מדבריים מתמחים, הנמצאים רק בבית-גידול אחד או במספר קטן של בתי-גידול. למשל: גרביל דרומי וישימונית תמנע בבתי הגידול החוליים, סבכי השיטים בעציית השיטים, והתחמס הנובי במלחות. חלק ניכר מהמינים המתמחים נמצאים בסיכון.

צבי השיטים הוא תת-מין (ואולי מין) נדיר ביותר, שמספר פרטים ממנו נותרו בשטח מגודר מדרום ליטבתה. צבי הנגב (המדבר) נפוץ יותר ונמצא בחלק ניכר מבתי הגידול, לרוב בזיקה לעצי שיטה. חלק ניכר מאוכלוסייתו הארצית נמצא בערבה הדרומית באזור יטבתה ועברונה. הוא מהווה "מין דגל" לשמירת השטחים הפתוחים בערבה.

דירוג הערכיות האקולוגית בתת-יחידות הנוף/צומח התחשב בערכיות הבוטנית, ובנוכחות בעלי חיים הנמצאים בסיכון. בין האזורים שדורגו בערכיות אקולוגית מירבית ניתן למנות את נחל חמדה, קע א-סעידין, עציות השיטים ביטבתה ובעברונה, חולות סמר, מרבית ערוץ נחל שעלב ומלחת עברונה. דירוג נפרד ניתן לחשיבות שיש לשטחים מסויימים – טבעיים, טבעיים-למחצה ומלאכותיים – עבור עופות נודדים ו/או חורפים, כ"תחנות עצירה" למזון ולמנוחה או כאזור חריפה. דוגמאות לאלה הן: עציות השיטים, פארק הצפרות, פארק הולנד, בריכות המלח ושטחי החקלאות של יטבתה.

לפעילות האדם באזור, ישנה השפעה ניכרת על התפוצה של מיני בעלי חיים וצמחים, גם מעבר להפיכת שטח טבעי לשטח חקלאי או בנוי. הפעילויות האנושיות והחקלאות בפרט יוצרות מוקדים של הצע מזון ומים שלא היו קודם, דבר המביא להגעת מינים חדשים וכוללניים (מינים המסתגלים לתחום רחב של תנאים סביבתיים ומשאבים. למשל: תן, עטלף פירות), ל"התפרצות" באוכלוסיות גם של כמה מינים מקומיים (למשל עורב חום-עורף), ולאפשרות הפצה של מינים פולשים (למשל: דררה, ובצמחים – ינבוט המסקיטו). הפעילות האנושית גורמת באופן ישיר או עקיף גם לדחיקה של חלק מהמינים המקומיים המתמחים (למשל: שועל הנגב, גרביל דרומי).

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: שמירה על קישוריות בין השטחים הפתוחים הטבעיים מהווה נדבך חשוב ביותר בשמירה על ערכי הטבע בהם. כך גם שמירה על אזורי חייץ סביב שטחים רגישים כמו אזורי קינון של עופות דוגרי קרקע. בחלקים גדולים מתחום המועצה האזורית חבל אילות השטחים הפתוחים הטבעיים נרחבים מאד ורציפים, ורבים מהם מוגנים. עם זאת, מפות רצף השטחים הפתוחים ממחישות ששמירת הקישוריות מאתגרת כבר כיום בחלקים מהערבה, שבה נמצאים כמה מבתי הגידול הרגישים במיוחד (למשל הקשר בין אוכלוסיות הצבאים ביטבתה ובעברונה). אתגר זה יגדל עם המשך הפיתוח באזור. רשת המסדרונות האקולוגיים המקודמת כיום מהווה צעד חשוב במענה לסוגיה זו.

סיכום: נספח התובנות העיקריות של הסקר מציין את חשיבות העקרונות הבאים: שימור של בתי-הגידול הנדירים של החולות, עציות השיטים והמלחות, ושמירה על שיטים ועל אופי הזרימה בערוצים העיקריים בכל בתי הגידול; שמירת קישוריות בין השטחים הטבעיים בערבה ושמירת אזורי חייץ סביב שטחים רגישים במיוחד; הטמעת שיקולים אקולוגיים בהחלטות לגבי מיקום שטחי חקלאות חדשים ופיתוח חדש בכלל, ובניהול שטחי חקלאות קיימים וחדשים; שמירה על תפקודם של השטחים החיוניים לעופות נודדים ועל שמיים נקיים ממכשולים בסביבת שטחים אלה; הטמעת שיקולים נופיים בתכנון, באופן שישמר את נופיו הטבעיים וההתיישבותיים הייחודיים של האזור, ושיקום נופי של שטחים פגועים; שימור וטיפוח מכלולי אתרים ארכיאולוגיים וקטעי דרכים עתיקות יחד עם הנוף הטבעי בסביבתם; טיפול, בדגש על גישה מונעת, במיני צמחים ובעלי חיים פולשים או מתפרצים.