הערבה התיכונה

תקציר

המועצה האזורית הערבה התיכונה נפרסת על שטח אדיר של כ1,500 קמ”ר, ברובם שטחים טבעיים מהפראיים בישראל. כשני-שלישים מהשטח ה ם שמורות טבע וכמחצית הם שטחי אש.
שבעת היישובים והשטחים החקלאיים השייכים לחמשת המושבים מרוכזים באזור הערבה ואילו שטחי כריה גדולים של מפעלי צין ואורון מרוכזים בחלקה הצפון-מערבי של המועצה. סקר זה מביא סקירה מקיפה של מאפייני השטח – מהאקלים הקיצוני והמערכת ההידרולוגית המורכבת, דרך הגיאולוגיה והקרקעות, ועד למגוון הביולוגי והמורשת האנושית. הסקר התבסס על שיטת עבודה רב-שלבית, שכללה איסוף נתונים, סקרי שטח, ולבסוף הערכה נושאית של תאי השטח השונים. סווגו הערכיות האקולוגית והמרחבית של תאי השטח שמחוץ לשמורות הטבע , תוך זיהוי מוקדי טבע רגישים, מסדרונות אקולוגיים חיוניים ומפגעים סביבתיים. נמצא שכ38%- משטחים אלה הבעלי הערכיות האקולוגית המרבית, ביטוי לחשיבות שטחים אלה גם בקנה מידה ארצי. תוצרי הסקר מיועדים כבסיס ומצע לניהול ותכנון בר-קיימ ה לאורך זמן של השטחים הפתוחים במועצה.
המרחב מתאפיין באקלים מדברי קיצוני חם ויבש שהולך ומתחמם בקצב של כחצי מעלה צלזיוס לעשור ב70- השנים האחרונות. שנת הסקר אופיינה כשנה שחונה במיוחד. רשת הנחלים האזורית כוללת שלושה נחלים שנשפכים למלחת סדום, נחל אמציהו, נחל צין ונחל הערבה שמנקז את רוב שטח המועצה. לצורך עבודת השדה חולקו הנחלים לארבעה קטגוריות גודל על פי סדר הערוץ. בשטח הסקר נחלי הענק צין, נקרות, ערבה, עשוש ופארן. נחלים עוצמתיים אלה מסיעים כמויות אדירות של מים וחומרי סחף בשטפונות. רוב הנחלים מתאפיינים בהסעת סחף מרובה שמביאה למבנה של ערוצי פזרות רחבים ורדודים. התייבשות רוב מעיינות הערבה, השייכים לאקוויפר המילוי, אקוויפר תצורת חצבה ואקוויפר הארטזי של תצורת משאש, כנראה בעקבות שאיבת יתר עם גדילת ההתיישבות האזורית, היא סיפור עצוב שפגע באקולוגיה האזורית והביא לאובדן של מינים.
מבחינה גיאולוגית צפון מזרח השטח נמנה עם מערכת הקמרים והבקעות של הנגב, קרי, קמר חצרה, בקעת צין וקמר מחמל המורכבים בעיקר מסלעי חבורת יהודה והר הצופים. האזורים הדרומיים מושפעים יותר משברי הנגב וכוללים את רמת עומר הבנויה בעיקרה מצור, רמות צופר וברק המצוקיות מחבורת עבדת, וכן רכסי עשת ומנוחה בעלי גיאולוגיה ייחודית ברמה הארצית. אזור המישר שישמש כמסלולו הקדום של נחל פארן והשקיע בתוכו את תצורת ערבה . אזור הערבה מתאפיין במשקעים יבשתיים של תצורת חצבה ובעיקר מפרט גדרון הבנוי משכבה של אבן חול אדומה על גבי שכבות חרסית, לצד משקעים אלוביאליים של מניפות סחף רחבות ומישורי רג. כל אלה מביאים לפסיפס מיוחד של בתי גידול.
הערבה התיכונה שימשה לאורך ההיסטוריה ציר תנועה חשוב בכיווני אורך ורוחב. על אף תנאי המדבר הקיצוניים, התקיימה התיישבות סביב מקורות מים ונביעות, שהעידו על חקלאות יישובי קבע כבר באלף החמישי לפני הספירה. אזור זה קשור גם לכריית הנחושת הקדומה בפונון, כאשר אתרי הפקה נמצאו בגבעות שיזף ובסביבת עין יהב. בתקופות הנבטית והרומית, שגשג האזור כחלק ממערך “דרכי הבשמים, עם תחנות אבטחה לאורך הדרכים, דוגמת מצד חצבה ומואה. שיא ההתיישבות החקלאית והחידוש של כריית הנחושת התרחש בתקופה האיסלאמית הקדומה, אז נעשה שימוש גם בטכנולוגיית בארות שרשרת (פוגארות).
בשטח המועצה, השייך ל5 חטיבות נוף, מופו בעבודה זו 17 יחידות נוף שונות. בשטחים שאינם שמורות טבע נערך סקר אתרים שהתבסס גם על עבודות קודמות. עבודה זו כללה תיעוד אתרים של מורשת אנושית – מממצאים פרהיסטוריים ואתרי כרייה, דרכים עתיקות, בארות היסטוריות ואנדרטאות בנות ימינו, לצד אתרים בוטניים כדוגמת האלות האטלנטיות במעלה נחל חצבה והזקום המצרי בנחל גדרון. תועדו בסה”כ 461 אתרים השייכים ל7- דיסיפלינות שונות. לאור הממצאים, מכלולים כמו עתיקות מואה/אורחן מור , ומכלול מצד חצבה/עיר אובות, דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית. עבודה זו מדגישה את הצורך להגנה על אתרים מרכזיים אלה, וכן על שימור התוואי של הדרך המנדטורית המקבילה לכביש הערבה.
בחינת רצף השטחים הפתוחים במועצה על פי המודל של מכון דש”א העלתה כצפוי, שברוב שטחה ישנם רצפים משמעותיים של שטחים פתוחים. אף על פי כן, באזור הערבה, ישנם הפרות בדמות ישובים, חקלאות וכבישים הפוגעות ברציפות. הסקר מדגיש את השטח שמדרום לעין יהב וממזרח לכביש 90 כתא השטח המושפע ביותר מהפרות במרחב הסקר.
כדי לאפיין את מידת ההגנה על השטחים השונים בשטחי המועצה, נבחנו אזורים מוגנים, מסדרונות אקולוגיים וצווארי בקבוק לפי חלוקה לתשעה איזורים גיאוגרפיים. נמצאו שלושה אזורים פחות מוגנים בתחום המועצה, שהמרכזי שבהם הוא באזור ציה-פארן, הכולל את המישר. באזור זה, רק 21% מהשטח מוגן כשמורת טבע, על אף שהמישר נמצא, בין היתר, כבעל חשיבות כמסדרון תפקודי לתנועה של יונקים בינוניים וגדולים. מוצע להרחיב את המסדרון הקיים לאורך נחל טרשים כך שיכללו את המישר עד נחל פארן. בנוסף, מערך המסדרונות האקולוגיים האזורי, כולל מסדרון אקולוגי אורכי משמעותי לאורך נחל הערבה הכולל צוואר בקבוק בתוך שטח החקלאות המזרחי של מושב פארן.
מסדרון נחל הערבה מקושר באמצעות מסדרונות רוחב לנחלים מרכזיים כמו נחל נקרות, נחל עשוש ונחל פארן, אשר יוצרים חיבורים בין הערבה לשמורות הנגב המערביות. ממצאי עבודה זו, מלמדים שבמצב הקיים, כל 10 ק”מ לאורך הערבה ישנו מסדרון רוחב. מוצע להוסיף שני מסדרונות רוחב שיצמצמו את המרחק בין המסדרונות ל5- ק”מ האחד מהשני. עוד נמצא שעל אף שקיום לא נראית בעיה, הכביש המחבר את מפעלי צין ואורוןעלול להפוך לאיום על קיטוע של תנועה לאורך רכס חצרה ומצלעותיו, במידה ויורחב בעתיד ללא התחשבות בתנועת בעלי חיים לרוחבו. בהתאם לאמור לעיל, נמצא ש-81% משטחי המועצה קיבלו את הערכיות המרחבית המרבית.
סקרי השדה שכוללים מיפוי צומח רציף ומפורט, סקר אתרים, סקר מפגעים וסקרים זואולוגיים ייעודיים לפי קבוצות טקסטנומיות התרכזו בשטח המועצה שמחוץ לשמורות טבע (523 קמ”ר). בסקר הבוטני המפורט תועדו 290 מיני צמחים מתוך רשימה של 434 מינים המתקיימים באזור. 31 מהמינים ברשימה הם בסכנת הכחדה או על סף איום ו-8 ככל הנראה נכחדו מהמרחב. 6 מבין מינים אלה נצפו בסקר הנוכחי ו15 דווחו בעשור האחרון. המינים שנכחדו משטח הסקר שייכים כולם לבתי-גידול של מעיינות ושוליהן או לחולות. אחד המינים בסכנת הכחדה שנצפו בסקר הוא יחנוק חיוור שתועד בעין חופיירה. זהו האתר הרביעי בישראל בו הוא תועד. במהלך הסקר צמח שניתן לציין הוא נתון זה משקף בצורה טובה את הפגיעות הרבה של בתי-גידול אלו. בנוסף, תועדו במרחב הסקר 92 מינים נדירים שאינם בסיכון ו21- מינים אנדמיים. לאורך השנים תועדו מהאזור 30 מינים פולשים. ממצאי הסקר מעידים על שני מינים אשר מאיימים על השטחים הפתוחים במרחב הסקר: שיטת עלי-ערבה וינבוט המסקיטו. 6 פוליגונים מופו כפוליגונים מאולחים באחד ממינים אלה. הסקר הבוטני שב ומדגיש את חשיבותם של עצי השיטה, המהווים מיני דגל אקולוגיים שיש לפעול באופן אקטיבי לשימורם במרחב.
מבחינת מיפוי, שטחי המועצה מחוץ לשמורות טבע הם 523 קמ”ר, מתוכם, 83% הוגדרו כשטחים פתוחים שאינם חקלאיים, 54 קמ”ר שטחים מפותחים ובנויים ו35 קמ”ר הוגדרו כשטחים חקלאיים פעילים. השטחים המפותחים כוללים ישובים, כבישים, מתקנים הנדסיים ושטחי כרייה. מיפוי הצומח התרכז בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים פעילים תוך שימת דגש במאמץ הדיגום על השטחים באזור הערבה בהם מופו פוליגונים קטנים יותר ביחס לשטחים המזרחיים במישר, קמר חצרה וקמר מחמל.
מבין השטחים שנסקרו, נמצא שב- 35% מפוליגוני הסקר הצומח פזור ומכסה ברציפות את השטח. מקומות אלו כוללים נחלים מלחות ומאגרים. 63% מהפוליגונים מכוננים צומח ערוצים בהם המדרונות והמישורים בין הערוצים חסרי צמחים כמעט לחלוטין. זהו המופע המאפיין של המדבר הצחיח הקיצון.
אזור קמר חצרה נמא כאזור מעבר שבו חלק מהמדרונות עם צומח וחלק בלי, בהתאם לשכבה הגיאולוגית.
תופעה שמאפיינת את האזור היא נוכחותם של טיפוסים מורכבים על פי הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה, גודל הערוץ ומצב הצומח בין הערוצים. טיפוסים מורכבים שדומים בבית הגידול בתצורות הצומח ובמינים השליטים יחד לטיפוסים מוכללים. סה”כ מופו בשטח הסקר 29 טיפוסים מוכללים: 7 בשטחי תצורת חצבה שכוללים גם את שטחי הרג והחולות, 3 בשטחים ההרריים מערביים, ו2 בשטחי חבורת עבדת באזור הערבה. ניתן ללמוד על גארדיאנט של השתנות חברות מחברות הר הנגב לחברות הערבה בכיוון כללי של צפון-דרום ומערב למזרח. בנוסף, אופיינו 3 סוגים של שטחי מלחה, כאשר הטיפוס האיכותי ביותר שקיבל גם את הערכיות הבוטנית המירבית הוא אשל מתנני ותמר מצוי. שני מינים נדירים ביותר שמתקיימים במלחות הערבה. ישנה סברה שתמרים אלו הם שרידים לתמרים הטבעיים המקוריים. 32% משטחי הסקר ו7% מהפוליגונים מופו בערכיות הבוטנית המרבית, אלו כוללים את אזור המישר, שטחי חולות, עין חופיירה, ומלחות. בשטח המועצה, תועדו 59 מיני יונקים, מהם 8 מינים בסכנת הכחדה חמורה או בסכנת הכחדה, מהם מין אחד – הנמר – שנכחד מהאזור אך עדיין לא הוגדר כך רשמית. בין מינים אלה, מינים ביישנים עם מעט תצפיות כמו גירית הדבש ושועל הצוקים. אוכלוסיות טורפים ג’נרליסטיים כמו זאב אפור, תן זהוב ושועל מצוי מראות מגמת גידול, ככל הנראה עקב זמינות מזון בקרבת יישובים ובסיסי צה”ל. השועל המצוי היה המין הנפוץ ביותר בסקר מצלמות השביל שנערך באביב .2025 בהר החלק, אזור עם מעט מאוד תצפיות תועדו במצלמות צבוע, יעלים וזאב. באמצעות 5 גלאי עטלפים שהוצבו במרחב תועדו 10 מיני עטלפים, מהם אודנן שעתידו בסכנה (VU) בישראל ובלומף שחור שמתועד רק לעיתים נדירות.
233 מיני עופות תועדו בשטח המועצה אשר חולש על ציר נדידה עולמי מרכזי. בנוסף, נבנתה רשימה של 26 מיני עופות שנמצאים בסיכון בישראל ומקננים באופן היסטורי בשטח הסקר16. מינים מתוך רשימה זו נצפו מקננים בעשור האחרון בשטח הסקר, 8 מינים נצפו בשטח הסקר אך לא תועדו אינדיקציות לקינון ואילו שני מינים: לילית מדבר ותחמס מצרי, לא נצפו כלל בעשור האחרון. אזורים מצוקיים, משמשים אתרי קינון קריטיים לדורסים גדולים כגון נשר מקראי, רחם ועיט נצי. המישר מהווה בית גידול חשוב לחובארה מדברית ולקטות. בנוסף, עצי השיטה משמשות כבית גידול ייחודי עבור מינים שונים ובייחוד סבכי שיטים שזהו בית גידולו היחיד. במסגרת עבודה זו, יצא סקר ייעודי לאיתור של לילית מדבר. עוף לילה נדיר זה מוכר כמקנן בשמורות טבע באזור. הסקר בדק נקודות פוטנציאליות מחוץ לשמורות, אך לא מצא נקודות קינון חדשות.
קבוצה נוספת שנבחנה היא קבוצת הזוחלים. מוכרים מהמרחב 36 מיני זוחלים, מהם 6 מינים בסכנת הכחדה חמורה או בסכנת הכחדה. חלק גדול ממינים אלה, כמו הכוח האפור וישימונית תמנע הם מבית הגידול החולי. בתי הגידול החוליים בערבה מקיימים חברת זוחלים ייחודית, המאופיינת בהתאמה לתנאים מדבריים קיצוניים. סקר זוחלים ייעודי תיעד שמונה מינים בסה”כ. בהר החלק אותרה זוטית הנגב – מין מצוי שמסתתרת תחת אבנים ולכן תצפיות שלה מועטות. שממית מחוספסת הינה מין פולש שחיה בעיקר בסביבת ישובים ומרחיבה את תחום תפוצתה צפונה לאורך הבקע.
בתחום הדו-חיים מוכרת הקרפדה הירוקה מהאזור , מין בסכנת הכחדה, בעלת התאמות לחום, אשר מסתמכת בעיקר על מקורות מים מלאכותיים ואזורים לחים בקרבת יישובים לצורך רבייה ושרידות. כן מוכרים 24 מיני פרפרים מ4 משפחות שונות, מתוכם מין פולש אחד, כחלילון אמריקאי. סקר ייעודי לאיתור פרפרים מצא רק 15 פרטים של פרפרים מ3 מינים שונים וזאת ב4 אתרי סקר שונים מתוך 15 אתרים שנבדקו. התוצאות הדלות מלמדות על מצבם הירוד של הפרפרים במרחב בשנת בצורת קשה כמו שנת הסקר, ומשקפת את המחסור בצומח עשבוני ומקורות צוף לפרפרים.
בשטח הסקר הוגדרו 19 בתי גידול לבעל חיים מתוכם 12 בתי גידול טבעיים ו7- מלאכותיים. 12.5% מהפוליגונים בסקר וכ38% משטחי הסקר קיבלו את הערכיות הזואולוגית המרבית, ביניהם בתיהגידול של החולות, ערוצי השיטים, עין חופיירה והמישר.
בסקר מפגעים, מופו 302 מפגעים נקודתיים ו- 117מפגעים פוליגונליים. הפרת הקרקע הפוליגונלית הנרחבת ביותר היא שטחי כרייה וחציבה, המשתרעים על 28 קמ”ר, בעיקר במפעלי צין ואורון. פעילות מוטורית בלתי מוסדרת, מופתה ב- 39 מוקדים, אלו פוגעים במיוחד במישורי הרג ובגבעות בערבה.
פסולת חקלאית היא המפגע הפוליגונלי הנפוץ ביותר, המשתרע על שטח של מעל 500 דונם, וכולל גזם תמרים וניילונים שנמצאים בשולי השטחים המעובדים. הקמת סוללות הגנה מפני שיטפונות ייבשומספר שטחים טבעיים באזור נחל נקרות ופארן. אלו שטחים פגועים שאינם במצב הטבעי שלהם.
38% משטחי הסקר קיבלו את הערכיות האקולוגית המרבית ו60% קיבלו את הערכיות הכוללת המרבית. עליה זו מיוחסת לערכיות המרחבית המשולבת בערכיות הכוללת. רמות אלו הן גבוהות ביחס לסקרים אחרים וממחישים את ערכיותם הגבוהה של השטחים הפתוחים במועצה האזורית הערבה התיכונה בקנה מידה ארצי.