הר חמרן פתחת ניצנה
ד״ר גיא רותם, אורי רמון, אדריכל נוף גיא שלף, מימי רון, שלומי אהרון, ואלי אשכנזי

מפת הסקר
תאריך הפקה
קנמ עריכת הסקר
גבולות הסקר
- בצפון: כביש ניצנה-צומת טללים (כביש 211).
- במזרח: הגדה המזרחית של נחל ניצנה. הסקר כולל את הנחל עצמו, ואת כתפי הערוץ שמעליו.
- בדרום: קו המגע בין רכסי הר הנגב (הר עיירים) לרמת ברנע. זהו גם הגבול הצפוני של שמורת הר הנגב המוכרזת.
- במערב: גבול ישראל-מצרים.
- שטחו הכולל של אזור הסקר 291 קמ"ר.
רקע ומטרות העבודה
בבחינת השטחים הפתוחים באזור הנגב, נראה שלמסדרון שנמשך מהר הנגב צפונה לכיוון חולות מערב הנגב יש מקום חשוב במערך השטחים הפתוחים. מעבר לחשיבות כמסדרון נופי ואקולוגי, לאזור זה חשיבות אקולוגית רבה בשל בתי גידול המגוונים והייחודיים שבו.
בצפון נושק אזור זה לפתחת ניצנה, אחד משטחי הפיתוח של המועצה האזורית רמת-הנגב. תכנון האזור לא נשלם, הן מבחינת תכניות הפיתוח והן מבחינת תכנית השימור. לכן, ישנה חשיבות לקיומו של בסיס מידע רחב על ערכי הטבע, שיאפשר יחד עם בחינת הצרכים התכנוניים, תכנון מושכל של המרחב.
הסקר הוא פרי יוזמה משותפת של המועצה האזורית רמת הנגב, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. מטרות הסקר הן:
- למידת הרקע אקולוגי, הסביבתי, הנופי והתכנוני כבסיס לתוכניות שימור ופיתוח באזור זה.
- הרחבת מסד הנתונים אודות המסדרון האקולוגי בין הר הנגב לחולות מערב הנגב וחשיבותו, כהכנה להליכי תכנון סטטוטוריים.
- גיבוש תפיסה תכנונית וכלים יישומיים לפיתוח בר-קיימא.
- בניית רקע לפעילות טיול ותיירות באזור זה.
סיכום ועיקרי הממצאים
הסקר כולל סקירת ידע בתחומים שונים ובהם גיאולוגיה, אקלים, ארכיאולוגיה ומורשת האדם.
שטח הסקר חולק ל 12 יחידות נוף: גבעות קציעה, נחל רות, נחל ניצנה, אגן נחל עזוז, כתף ניצנה, כתף ניצנה- מורדות מערביים, נחל ניצנה תיכון, אגן נחל עזוז עליון, שדה חפיר, הרי חמרן- עזוז, עמק שחרון ורמת ברנע. היחידות חולקו לתתי-יחידות, שקיבלו ערכיות מספרית בתחומים שונים.
במהלך הסקר נאסף מידע בוטני ב 56 נקודות דיגום, אשר הוביל לקביעת ערכיות בוטנית בכל אחת מנקודות אלו. באמצעות מבחנים סטטיסטים הוגדרו חמישה בתי גידול מרכזיים ונמצאה ההשפעה של בית הגידול על הערכיות הבוטנית. בתי גידול אלו כוללים: מדרונות, מישורים, נחלים בסדרי גודל 1-3 , נחלים בסדרי גודל 4-5 ונחלים בסדרי גודל 6-7 . ערכיות כל בית גידול וחלקו היחסי בתוך תת-יחידת הנוף היוו את הבסיס לקביעת הערכיות הבוטנית של כל אחת מתת יחידות הנוף בשטח הסקר.
בנוסף, הסקר כלל שימוש במידע אורניתולוגי אשר הוביל לקביעת ערכיות השטח לעופות מקננים. שילוב מידע זה הוביל לקביעת ערכיות אקולוגית כללית עבור כל אחת מיחידת הנוף. לאחר מכאן חוברו הערכיות האקולוגית, הערכיות הנופית וערכיות רצף השטחים הפתוחים למפת ערכיות מצרפית אשר מציגה את הערכיות המצרפית של כל אחת מתת-יחידות הנוף.
תוצאות הסקר מלמדות על ערכיות בוטנית מרבית באזור נחל ניצנה ושדה חפיר. מבחינת ערכיות השטח לעופות הערכיות המרבית נמצאת בשטח נחל ניצנה תיכון ובאגן נחל עזוז עליון. שילוב המידע האקולוגי מצביע על ערכיות אקולוגית מרבית בשטח נחל ניצנה, נחל עזוז עליון ושדה חפיר. לאחר שילוב המידע האקולוגי עם המידע הנופי התקבלה ערכיות מרבית עבור שטח הרי חמרן-עזוז, נחל ניצנה תיכון, נחל עזוז עליון ונחל ניצנה התחתון. מכיוון שהשטח בעיקרו הינו שטח פתוח עם מיעוט הפרעות הרי שלאחר הוספת ערכיות השטחים הפתוחים התקבלה ערכיות מצרפית מרבית לרמת ברנע, הרי חמרן- עזוז, שדה חפיר, אגן נחל עזוז עליון, נחל ניצנה תיכון, כתף ניצנה ונחל ניצנה תחתון. השטחים המצויים בקרבת בסיסי 'קציעות׳, ובקרבת כביש ניצנה עזוז הינם בעלי ערכיות מצרפית גבוהה ובינונית אולם אינם בעלי ערכיות מירבית.
תאריך הפקה
קנמ עריכת הסקר
גבולות הסקר
- בצפון: כביש ניצנה-צומת טללים (כביש 211).
- במזרח: הגדה המזרחית של נחל ניצנה. הסקר כולל את הנחל עצמו, ואת כתפי הערוץ שמעליו.
- בדרום: קו המגע בין רכסי הר הנגב (הר עיירים) לרמת ברנע. זהו גם הגבול הצפוני של שמורת הר הנגב המוכרזת.
- במערב: גבול ישראל-מצרים.
- שטחו הכולל של אזור הסקר 291 קמ"ר.