חבל מודיעין

רקע

מועצה אזורית חבל מודיעין שוכנת במרכז הארץ, למרגלות הרי השומרון במזרח ובחלק ממישור החוף במערב. שטחי המועצה מאופיינים בהתיישבות כפרית וחקלאית לצד שטחים טבעיים וטבעיים למחצה, הכוללים יערות נטועים (כגון יער בן שמן, יער הכ”ח ויער מודיעין), שמורות טבע (הדום השומרון, בריכת צרטה, בריכת ברקת ונחל שילה) ושטחים פתוחים שאינם מוגנים. השטחים הפתוחים בתחום המועצה הם בעלי איכויות רבות במגוון היבטים של אקולוגיה, נוף ומורשת, והם מהמשמעותיים ביותר באזור המרכז. חשיבות השמירה עליהם מקבלת דגש נוסף עקב סמיכות המועצה למרכזי פיתוח אורבניים אשר הולכים וגדלים, כמו גוש דן במערב ואזור העיר מודיעין בדרום. שמירה קפדנית על רצף, גודל ואיכות השטח הנותר, חשובה הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית.

לצד קיומם של השטחים הפתוחים, קיימות תכניות פיתוח של מסחר, תעשייה, תשתיות שונות ופתרונות דיור – אשר בהיעדר תכנון מושכל עלולות לפגוע במצבם העדין של ערכי הטבע, הנוף והמורשת שנותרו. כדי לשמור על איזון מיטבי בין הגורמים השונים, המועצה האזורית חבל מודיעין, בסיוע המשרד להגנת הסביבה, הוציאו לפועל את הסקר הנוכחי. במסגרתו, התבצע סקר אקולוגי מפורט בשטחים הפתוחים שבתחום המועצה שאינם חקלאיים ושאינם מוגנים (וכן שאינם בייעוד של בינוי או חקלאות). לשטחים אחרים בתחום המועצה ניתנו גם כן התייחסות והערכה, אם כי מפורטות פחות. מטרת הסקר הנוכחי לתת תמונת מצב עדכנית של ערכי הטבע והמורשת באזור, ולהציג את הדרכים לשימור ושיקום נדרשים, תוך חיזוק תחושת השייכות של התושבים לטבע המקומי.

בשטח המועצה מיוצגות ארבע יחידות אקולוגיות ארציות חשובות: חורש ושיחייה ים-תיכונית באזורים הרריים, עמקים אלוביאליים באקלים ים-תיכוני, בתה באזור ים-תיכוני, וקרקעות קלות בשרון ובמישור החוף. שלוש האחרונות אינן מיוצגות מספיק בשטחים מוגנים (שמורות טבע, גנים לאומיים או יערות קק”ל). לכל יחידה ישנם מאפיינים אקולוגיים שונים המאפשרים קיום של מגוון בתי-גידול האופייניים לאקלים הים-תיכוני. מינים רבים המאכלסים את בתי הגידול הללו נמצאים בסכנת הכחדה (דרגות סיכון CR, EN, VU), מהם 14 מיני צמחים, 8 מיני יונקים, 37 מיני ציפורים, 3 מיני זוחלים, 3 מיני דו-חיים ומין אחד של פרפר. עוד כ-20 מינים מקבוצות אלה נמצאים במעמד של קרוב לסיכון (NT).

מורשת האדם

בנוסף לערכי הטבע המרשימים, בתחומי המועצה אתרי מורשת רבים המשקפים את פעילות האדם במקום לאורך ההיסטוריה. חלק מאתרי העתיקות וההתיישבות החדשה כמו תל חדיד, תל גמזו, חורבת הגרדי וכפר הנוער בן שמן מהווים גם מוקד משיכה לטיילות. כך גם אתרי תיירות חינוכיים כמו פארק נאות קדומים והכפר החשמונאי בתל שילת, וכן בורות מים, אתרי הנצחה, מצפורים ועוד. היערות, שבהם נמצאים חלק גדול מהאתרים, מרושתים במסלולי טיול, שאליהם ניתן להגיע ברכב, באופניים וברגל. השמורות הגדולות (הדום שומרון, נחל שילה) נגישות פחות כיוון שמשמשות גם כשטח אימונים פעיל. שביל ישראל חוצה מצפון לדרום את תחום המועצה האזורית (וכן את תחום המועצה המקומית שוהם) בתוואי העובר בשטחים מסוגים שונים (חקלאיים, טבעיים, מיוערים, נחלים ובנויים).

התיישבות באזור מתועדת החל מלפני יותר מ-100 אלף שנה. ברוב התקופות, וגם כיום, האזורים המישוריים יותר בחבל מודיעין היו מעובדים ומיושבים, בעוד שהאזורים הגבעיים/הרריים (הדום השומרון ושפלת מודיעין) היו מיושבים פחות, וההתיישבות בהם בלטה רק בתקופות שגשוג התיישבותי כלל-ארצי. באזורים אלה נחצבו בורות מים ובריכות סלע רבות, כיוון שמקורות המים בהם מועטים. צפונית לתחום חבל מודיעין, נמצא פרוזדור מעבר ארצי (מעבר אפק), בין הרי השומרון לנהר הירקון והביצות שסביבו, דבר שהגביר את חשיבותו הפוליטית של של הציר דרך רמלה ולוד בואכה ראש העין. הציר נסלל מחדש בתקופה הממלוכית, כולל הקמת ח’אנים ומקומות קדושים. במרחב הסקר יש שתי תופעות ייחודיות ברמה האזורית – ארצית: כבשני סיד ובריכות חצובות בסלע.

בסקר האתרים, שנערך בחלק משמעותי משטח המועצה, תועדו בסה”כ 766 אתרים, מהם 235 ארכיאולוגיים, 117 היסטוריים (עמדת שמירה, שרידי מסילה מנדטורית וכו’), 158 הידרולוגיים (מעיין, גב וכו׳), 44 בוטניים (עץ בולט, ריכוז פריחה), 130 אתרי הנצחה (אנדרטאות וכו’, חלק גדול מהן נמצא ביער בן שמן), 46 אתרים גיאומורפולוגיים (מצוק, מערה וכו’) ו-35 אתרי נוף (תצפית, בוסתן וכו’). 73 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 157 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית, ו-536 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית.

מסדרונות אקולוגיים

חשיבות נוספת למיקומו הייחודי של שטח המועצה באה לידי ביטוי בעובדה שליבת רשת המסדרונות האקולוגיים הארצית באזור המרכז מצויה בתחומיה. בעזרת רשת זו מתאפשרת תנועת בע”ח ויחידות הפצת צמחים בין שטחים ערכיים ומוגנים. השטחים הפתוחים חשובים כמרחב מחיה וכמאפשרי קישוריות של אוכלוסיות שונות, כמו אוכלוסיית הצבי הישראלי. מין זה מהווה מין דגל גם באזור מרכז הארץ המצטופף והולך. בתחום המועצה קיימים מספר “צווארי בקבוק”  שהם אזורים בהם המסדרון האקולוגי צר ופגיעה בו תשבש את אפשרות המעבר (למשל בין אלעד למחנה נחשונים).

הסקר הבוטני המפורט נערך בשטחים פתוחים שאינם חקלאיים, אינם מוגנים ואינם בייעוד קרקע של בינוי או חקלאות. השטחים הללו חולקו ל-98 יחידות צומח שבהן תועד הצומח מבחינת מבנה והרכב. תצורות הצומח השכיחות, בפרט במזרח השטח, היו עשבוניים בני-קיימא ובתה (של בני-שיח). ביניהן קיימים מצבי מעבר. המינים השליטים הנפוצים ביותר הם זקנן שעיר וסירה קוצנית.

בתחום המועצה תועדו בסה”כ כ-690 מיני צמחים. מהם, כ-15 מינים נמצאים בסכנת הכחדה, כשמתוכם 8 מינים של קרקעות כבדות ו-4 של בתי-גידול לחים. שני בתי-גידול אלה מאוימים בארץ עקב התמרת השטח, שינויים בשיטות העיבוד, זיהום מים, מינים פולשים ועוד. שאר 3 המינים בסיכון הם של בתי-גידול עשבוניים או בתות. 3 מתוך ה-15 (אספסת איטלקית, געדה קוצנית ודוגון ירושלמי) ככל הנראה נכחדו מאזור הסקר. עוד 53 מהמינים הם נדירים ו-42 נוספים אנדמיים או תת-אנדמיים. רוב השטחים שנסקרו בוטנית (וזואולוגית) דורגו ברמות ערכיות גבוהה עד מרבית.

מינים רבים של צמחים פולשים נפוצים באזור המועצה. מינים כאלה התבססו לעיתים בריכוזים גדולים (בפרט שיטה כחלחלה, קיקיון מצוי, אזדרכת מצויה וחמציץ נטוי). ריכוזיהם נמצאים בעיקר בצדי דרכים ובאזורים מופרים אחרים, וכן בנחלים.

זואולוגיה

במסגרת הסקר הזואולוגי נערכו 6 סקרי בע”ח ייעודיים שדגמו 7 קבוצות טקסונומיות. פרט להם נבחנו גם תצפיות עבר במינים מהקבוצות המדוברות.

סקר ייעודי של דו-חיים וחסרי חוליות אקווטיים נערך ב-8 אתרים של בתי-גידול לחים – מקטעי נחלים,  גבים ובור מים. השמורות של בריכת צרטה ובריכת ברקת לא נדגמו כיוון שהן שטחים מוגנים. בחלק מהמקומות, הממצאים (נוכחות זחלי יתושים ומגוון כללי נמוך), יחד עם המראה, העידו על זיהום. עם זאת, נצפו שני מיני דו-חיים, קרפדה ירוקה (בסכנת הכחדה) וצפרדע הנחלים, גם במקטעי נחל עם זיהום. מאידך, באחד מהגבים ואחד מקטעי הנחלים איכות המים היתה גבוהה וכך גם מגוון בע”ח, שכלל את הסרטן הנדיר בוצן (בגב), וחיפושית חובבת מים וראשני אילנית מצויה (בנחל). במאגרי המידע ישנן גם תצפיות בטריטון הפסים (מין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה) בגב ליד נחל מזור ובבריכת ברקת. מין דו-חיים נוסף, החפרית המצויה (בסכנת הכחדה חמורה), נכחד כנראה מאזור הסקר בסוף המאה שעברה.

בתחום הסקר נרשמו במהלך השנים תצפיות ב-57 מיני פרפרים, הנמנים עם 6 משפחות פרפרי היום בישראל והמעידים על עושר מינים גבוה. אחד מהמינים (נימפית משוננת) נמצא בסכנת הכחדה.

בסקר הזוחלים הייעודי שנערך ב-17 אתרים תועדו 9 מיני זוחלים, מהם שלושה בסיכון (צב-יבשה מצוי וקמטן – בסכנת הכחדה, ונחושית נחשונית – בסיכון נמוך). כמות התצפיות היתה קטנה יחסית אך ההתרשמות היא שעושר המינים גדול יותר בשטחים עם מורכבות מבנית גבוהה. בסה”כ תועדו בתחום המועצה במהלך השנים תצפיות ב-32 מיני זוחלים, מהם 4 בסיכון (פרט לשלושה שהוזכרו, גם מחרוזן הטבעות, ‘עתידו בסכנה’).

בתחום הסקר תועדו תצפיות ב-234 מיני עופות, מהם 133 שמקננים בארץ – שמתוכם 70 (לא כולל פולשים) עם פוטנציאל משמעותי לקינון בתחום הסקר. ביניהם בולטים מינים בסיכון המקננים בנופים פתוחים של צומח עשבוני ובתות, כמו השליו, פיפיון ההרים וסלעית קיץ. בנוסף, אזור הסקר נמצא בתחום ציר נדידת עופות בינלאומי מרכזי, ובכל שנה חולפים דרכו (וגם עוצרים למנוחה) מיליוני עופות דורסים ועופות דואים נוספים, המשתייכים לעשרות מינים.

מגוון בתי הגידול בחבל מודיעין (הכולל גם יערות, נופים חקלאיים ובתי-גידול לחים) מספק אפשרויות מסתור, הזנה, לינה וקינון לעושר גדול של מיני עופות. מאידך, מספר גורמים מאיימים על עופות בשהותם בחבל מודיעין, והם: התחשמלות של עופות גדולים הנוחתים על עמודי מתח גבוה והתנגשות בכבלי חשמל במתחים שונים, שריפות בשטחים העשבוניים ובבתות ופגיעה בבתי-גידול לחים.

סקר ייעודי של יונקים גדולים ובינוניים התבצע בעזרת מצלמות שביל ב-7 אתרים. תועדו בו 7 מינים, מהם שניים בסיכון (צבוע מפוספס וצבי ישראלי). בתצפיות במהלך השנים תועדו בתחום המועצה גם 5 מינים נוספים (ובסה”כ 12) של יונקים גדולים ובינוניים. אחד מהנוספים הוא חתול בר, שקיים ספק לגבי הטוהר הגנטי שלו עקב הכלאות עם חתולי בית. התצפיות בצבי ובצבוע הן ברובן הגדול ממזרח לכביש 6, אך ישנן גם מעט תצפיות ממערב לו (חלקן בפרטים שנדרסו).

בסקר עטלפים הוצבו 6 גלאים באזורים שונים. ע”פ פענוח ההקלטות זוהו 5-6 מינים. אחד מהם (פרסף בהיר) בסכנת הכחדה חמורה, וגם שאר המינים (כמו מרבית עטלפי החרקים) בדרגות שונות של סיכון. המינים הנפוצים היו עטלפון לבן-שוליים ואשף מצוי. האתר בו נצפתה הפעילות הגבוהה ביותר היה בנאות קדומים, ייתכן בשל מגוון בתי-גידול טבעיים וטבעיים למחצה, ונוכחות מקורות מים זמינים. בסה”כ נצפו בתחום הסקר וסביבתו כ-10 מיני עטלפים.

ערכיות כוללת: אקולוגית-מרחבית:  ערכיות זו משלבת את דירוגי הביניים בתחומי האקולוגיה (ערכיות בוטנית וזואולוגית ביחידות הצומח שנסקרו במפורט, וערכיות שטחים חקלאיים) עם דירוגי הערכיות המרחבית. כמעט כל השטחים שנסקרו במפורט נמצאים באזורים המדורגים בערכיות כוללת מרבית. מפות של דירוגי הערכיות השונים נמצאות בחוברת.

חלק מהשטחים שנסקרו המשכיים לשמורות קיימות, ודומים להן באופיים (למשל אזורים גבעיים בין מתקן אדם לשמורת הדום שומרון). כמה מהשטחים שנסקרו הם המשכיים ודומים לשטחים סמוכים שאינם מוגנים – שלא נסקרו כיוון שיש להם ייעוד של חקלאות או בינוי. בנוסף, חלק מהשטחים שנסקרו הם בנחלים ותעלות ניקוז בתווך חקלאי פעיל. הללו נראים במפות הסקר כפסים צרים וארוכים. חשיבותם הייחודית של הנחלים באזור, ובפרט בתווך החקלאי, מודגשת לאורך החוברת.

המלצות עיקריות לשמירה ולטיפוח ערכי טבע, נוף ומורשת באזור

• מתן דגש לשימור, כמו גם לשיקום, של נחלים ובתי-גידול לחים נוספים. כפי שעולה מהסקרים הייעודיים ומתצפיות העבר, בבתי הגידול הלחים יש מיני צמחים ובע”ח ייחודיים. הנחלים חשובים במיוחד כיוון שבמערב השטח הם מהווים גם מסדרונות אקולוגיים בתווך החקלאי. צעדים שיכולים לשפר את המצב כוללים למשל טיפול בזיהום, השארת רצועות לא מעובדות בצד הנחלים באזורים החקלאיים, וביעור וצמצום של צמחים פולשים (צעד שרלוונטי הן בנחלים והן במקומות נוספים). במידה וימומשו תכניות להקמת סכרים והשהיית נגר במעלה הנחלים יש להבטיח את שיקום הנחלים ולנהל את המאגרים באופן שיטפח בתי גידול טבעיים למחצה.
• בחבל מודיעין, חלק גדול משטחי הבתה והצומח העשבוני כבר זוכים להגנה. עם זאת, השטח המוגן משמש גם כשטח אימונים, מה שמביא למפגעים ולתדירות גבוהה של שריפות הפוגעות בשטח. ממשק רצוי כולל שילוב רעייה במינון מתאים, אכיפה והסברה, שיקטינו בעיות אלה בשטחים המוגנים, כמו גם הלא מוגנים.
• שמירה על מסדרונות אקולוגיים בכלל ו”צווארי-בקבוק” בפרט, והבטחת תפקודם ע”י: הגנה על שטחם מפיתוח, הקטנת השפעות שוליים של יישובים, תעשייה, תחבורה וחקלאות, צמצום זיהום אור, ותכנון מעבירי מים וגידור חקלאי, כך שיאפשרו מעבר בטוח של בע”ח. בהקשר זה, תשומת לב מיוחדת לאזור שסביב כפר רות שבו אוכלוסיות גדולות של צבאים ובע”ח נוספים.
• שימור משארי קרקעות כבדות (ביערות, כמו גם במשארי שדה מתאימים) לטובת מיני צמחים אופייניים לבית גידול זה.
• מיגון עמודי מתח גבוה הידועים כמסכנים דורסים.
• צמצום מקורות מזון אנתרופוגניים, ושיפור הסניטציה ביישובים ובסביבתם לשם הקטנת היצע המזון למינים מתפרצים.
• במספר אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים (למשל: חורבת בורנאט, מערת תנשמת, כפר הנוער בן שמן) מוצע לנקוט פעולות שימור, טיפוח ו/או הסדרת אפשרות ביקור וגישה אליהם.
• פעילות שטח מוטורית אינטנסיבית קיימת בחלקים רבים מתחום המועצה, כולל בשטחים המוגנים בשמורות וביערות. היא גורמת נזק לקרקע, לחי ולצומח, וכן מטרדי רעש. מוצע לנסות מחד לחסום את רוב הפעילות שממזרח לכביש 6 – ומאידך להסדיר מתחם ייעודי לפעילות כזו. בכל השטח יש לשלב כוחות בין הגופים השונים והמועצה, לאכיפת הנסיעה בדרכים מותרות בלבד.

פירוט ההמלצות נמצא בנספח בסעיף ‎14.1 בחוברת הסקר