חוף הגליל המערבי

רקע

לחוף הגליל המערבי מאפיינים ייחודיים בקנה מידה ארצי ואף עולמי, מבחינת ערכי הטבע והנוף שבו: מצפון לעכו נפרש חוף ייחודי של רכס כורכר סלעי שמגיע עד קו המים שמשולבים בו מפרצים חוליים, ומסתיים בצפון עם התרוממותו המרשימה של צוק ראש הנקרה שחוצץ בין חוף הגליל לרכס הסולם.

החול בחוף הגליל מקורו מבלייה של סלעי גיר מקומיים, בשונה משאר חולות מישור החוף שמקורם מחולות הנילוס. בעבר היו לאורך החוף שלושה רכסי כורכר, אך כתוצאה מעליית מפלס פני הים ותהליכי גידוד – נסוג קו החוף מזרחה, ורכס הכורכר המערבי נותר כסדרה של איים קטנים בים. רכס הכורכר התיכון בונה את קו החוף הנוכחי, שתהליכי הגידוד מעצבים בו מפרצים עמוקים וטבלאות גידוד רחבות. ממזרח לרכס התיכון נמשך עמק רדוד – האבוס, שבו עוברת מסילת הרכבת. מרכס הכורכר המזרחי (שנמצא ברובו מחוץ לגבול הסקר הנוכחי) נותרו מספר מקטעים ללא רצף ביניהם.

נוסף על ייחודם הגיאומורפולוגי, מהווים חולות מישור החוף בישראל וחופי הגליל בפרט, מסדרון אקולוגי למעבר אוכלוסיות צומח וחי סהרתיים מהמדבר אל החבל הים-תיכוני, בהיותם גבול התפוצה הצפוני-מזרחי של חולות הסהרה, ובשל כך גם גבול תפוצתם הצפוני של שוכני החולות. מאפיין עיקרי נוסף שמשפיע על דגמי התפוצה של החי והצומח בחוף הגליל המערבי הוא מידת הקירבה לים, בשל הרוחות החזקות שנושאות עמן רסס מלוח של מי-ים. בהתאם לכך, מאורגן הצומח בחוף בחגורות מקבילות לים, כאשר חגורת הרסס מאופיינת ע"י צמחים עמידים למליחות (הלופיטים). ואילו יחידות הצומח בבתי הגידול הפנימיים במישור החוף כמעט שאינן מושפעות מרסס מי-הים, והרכבן נקבע בעיקר על-ידי טיב התשתית (דרגת ייצוב החולות ומידת פריכות הכורכר) או על-ידי גורמים ביוטיים.

רצועת החוף של הגליל המערבי מיושבת למדי, והשטחים הפתוחים הטבעיים שנותרו בה מצומצמים למדי, ונתונים ללחצי פיתוח גדולים. היישובים הוקמו במרחק מה מהים, על תשתית החול המיוצבת ולאורך רכס הכורכר המזרחי. אדמות הסחף במרזבות שבין רכסי הכורכר הן פוריות ומשמשות בעיקר לחקלאות.

מטרות הסקר

• לשמש כרקע להכנת תכנית מפורטת לרצועת החוף בחזית הים של המועצה האזורית מטה אשר.
• הכנת בסיס מידע שיטתי ומובנה ברצועה החופית בתחומים השונים: ערכי טבע ומורשת האדם.
• הכנת רקע לפעולות פיתוח ושימור באזור בית-הגידול החופי, שלו חשיבות ומאפיינים ייחודיים.
• לסייע בהגדרת עדיפויות ולהצביע על דרכים לשימור ערכי הטבע ומורשת האדם המרכזיים.

עיקרי הממצאים

נוף ותרבות: במהלך הסקר תועדו 237 אתרים שיש בהם עניין לציבור, מהם 86 אתרים היסטוריים, 37 אתרים ארכיאולוגיים, 38 אתרים הידרולוגיים, 25 אתרים בעלי עניין בוטני (ריכוזי פריחה, עצים עתיקים וכו'), 7 אתרים שבהם תופעה גיאומורפולוגית, 14 אתרי הנצחה, 5 אתרי נוף ותצפית ו-25 אתרים אחרים נוספים. מבין אתרים אלו, 34 הוגדרו בעלי חשיבות ארצית, 50 בחשיבות אזורית והשאר בחשיבות מקומית בלבד.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: בתחום הסקר זוהו שישה גושים עיקריים של שטחים פתוחים רציפים יחסית, שראשיתם בשטחים טבעיים ברצועת החוף והמשכם מזרחה לשטחי חקלאות לרוב. מצפון לנהריה: באזור גן-לאומי ראש הנקרה, בין כפר הנופש נקרות למאגרי המים, גוש גדול באזור מלחת החוף נחל בצת – שם רצועת החולות מתרחבת מזרחה, וגוש גדול נוסף (מחוץ לגבול הסקר) בין כביש 4 ללימן וגשר הזיו, שכולל בעיקר שטחי חקלאות; מדרום לנהריה: גוש גדול בין שבי-ציון לחצרות יסף שכולל בעיקר שטחי חקלאות, וגוש קטן נוסף בין חצרות יסף לבוסתן הגליל.

בבחינת הקישוריות המרחבית בתחום הסקר ומחוצה לו, ישנו ציר עיקרי ורציף בכיוון צפון-דרום, שמהווה מסדרון אקולוגי חשוב לאורך קו החוף, בין נקרות ראש הנקרה לחוף אכזיב – שמוגדר ברובו שמורת טבע. לאורך העיר נהריה, רוחב המסדרון מצטמצם ל-'צוואר בקבוק' שעובר ברצועת חוף סטרילית על-פי רוב. מדרום לעיר נהריה מוגדר המסדרון ברובו גם כן כשמורת טבע מוצעת (שמורת חוף שבי-ציון – יסף) עד לפאתי העיר עכו. כמו כן, ישנם מספר צירים עיקריים שמשמשים כמסדרונות בציר מערב-מזרח, ומחברים בין קו החוף לשטחים פתוחים רחבים יותר ממזרח לתחום הסקר, שהצפוני ביניהם משתרע מחוף ראש הנקרה מזרחה לרכס הסולם, והיתר מחוף הים מזרחה לאורך הנחלים: בצת, כזיב, בית-העמק ויסף. ניכר כי הקיטוע המשמעותי ביותר הינו כביש 4 במזרח, שיוצר חייץ לכל אורכו של תחום הסקר, וחצייתו מתאפשרת בעיקר דרך מעבירי המים בחציית הנחלים את הכביש.

צומח: סה"כ הוגדרו בסקר 23 תצורות צומח מפורטות, שחולקו ל-104 טיפוסי צומח מפורטים ואוחדו לצרכי מיפוי והערכה ל-44 טיפוסים מוכללים (תצורת צומח +  שליט ראשון), שבהם נערכו תרשימי צומח מפורטים. בנוסף, אפיינו בסקר זה את חברות הצומח בחגורות השונות לפי המרחק מהים, באמצעות ניתוח רוחבי של שלושה חתכים אופייניים בתחום הסקר. בשלושת החתכים ניתן היה להבחין כי החגורה שקרובה ביותר לים נותרת ללא צומח, אחריה מופיעה חגורת רסס הים שמאופיינת בתצורת בתה שבה שולטים בני-השיח אם התשתית סלעית, או בתצורת עשבוניים בני-קיימא אם התשתית חולית. עם ההתרחקות מהים מופיעות תצורות צומח גבוהות יותר כמו שיחייה ויער.

בתחום הסקר תועדו 54 מיני צמחים מיוחדים, מהם 34 בסכנת הכחדה, 13 על סף איום ו-7 מינים נדירים מאוד בישראל. 24 מהמינים המיוחדים הם מינים של חולות ושל אזור הרסס של חוף הים התיכון (כמו: אלמוות ארץ-ישראלי וחרחבינה חופית). בנוסף, תועדו 42 מינים שאינם גדלים באופן טבעי בישראל (זרים), מהם 28 מינים מוגדרים כפולשים ושישה מהם אף מוגדרים ברמת האיום הגבוהה ביותר (דוגמת טיונית החולות ושיטה כחלחלה).

בדירוג הערכיות הבוטנית של טיפוסי הצומח, נמצאו 38 יחידות צומח בערכיות מירבית (ביניהן כל החגורות שקרובות לים, שמהן מתחיל להתפתח צומח חוף ייחודי), 23 יחידות דורגו בערכיות גבוהה מאוד (ברובן חגורות שרחוקות מהים על רכסי הכורכר), 34 יחידות דורגו בערכיות גבוהה (בעיקר רוב הנחלים שמתנקזים אל הים), 15 יחידות הוגדרו בערכיות בינונית (מרבית השטח הנטוע) ו-8 יחידות דורגו בערכיות נמוכה (בעיקר חופים חוליים וסלעיים ללא צומח, ושטחים מגוננים).

בעלי-חיים: תועדו ברצועת החוף של הגליל המערבי והים הקרוב עד קו האיים, 32 טקסונים של חסרי-חוליות אקווטיים (של מים מתוקים), שלושה מינים של דו-חיים (כולם בסכנת הכחדה), 20 מינים של זוחלים (מהם שני מיני צבי-הים: החום והירוק – ששניהם בסכנת הכחדה חמורה), 192 מיני עופות (מהם שישה מינים בסכנת הכחדה) ו-23 מיני יונקים: 15 מיני יונקים גדולים ובינוניים (מתוכם 4 מיני יונקים ימיים), ו-8 מיני מכרסמים (מהם שני מינים שעתידם בסכנה).

סיכום

ממצאי מפות הערכיות המשולבות מדגישות את חשיבות רצועת החוף הצפונית כולה בקנה המידה הארצי והאזורי, בשל המבנה, ההרכב וערכי הטבע הייחודיים לחוף של הגליל המערבי, ובשל היותה מסדרון אקולוגי בעל חשיבות בינלאומית שמחבר בין חופי לבנון בצפון לחופיה של ישראל מדרום לעכו – השונים בהרכב התשתית. על כן, ישנה חשיבות רבה בשימור רצועת החוף כולה בדגש על רציפותה. בנוסף, ישנה חשיבות גדולה בשימור המרחבים הפתוחים הרציפים שקיימים בין קו החוף לכביש 4, בייחוד סביב הנחלים שמתנקזים אל הים, אשר דרכם נשמרת הקישוריות בין רצועת החוף לפנים היבשת.