יערות קק"ל בגליל המערבי

-לחוברות הסקר יש לבחור מהקישורים הרלוונטים  המופיעים בצד שמאל-

צפון הגליל המערבי, מקו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון ועד רכס אבו-סנאן – ירכא, מכיל פסיפס ייחודי של שטחים טבעיים, יערות נטועים ושטחים חקלאיים, שיוצרים יחד רצף יוצא דופן של שטחים פתוחים, בהם ערכי טבע, נוף ומורשת רבים:

• התשתית הגיאולוגית של רכסי הגליל המערבי היא של סלעי גיר ודולומיט בעיקר, שנשברו ונסדקו בעקבות הלחצים הגיאולוגיים האדירים שקיימים באזור. מים מהמשקעים הרבים שיורדים בגליל ומתנקזים אל הים, התחתרו בסלעים ויצרו סדרה של נחלים בציר מזרח-מערב. בחלקם העליון, יצרו הנחלים קניונים עמוקים ומרשימים שחוצים מרחבי חורש טבעי. במורדות נובעים מעיינות רבים שמזינים מקטעי נחל בעלי זרימה איתנה ומגוון רחב של צמחים ובע”ח. לאחר חצייתם את מישור החוף החקלאי ברובו, פורצים הנחלים דרך רכס כורכר לפני שנשפכים אל הים התיכון. חוף הגליל מאופיין בחופים סלעיים נדירים ובעלי חשיבות אקולוגית רבה, ובחולות בעלי מאפיינים ייחודיים לגליל.
• רצף השטחים הפתוחים הנרחב שבגליל המערבי, שיערות קק”ל הם חלק מהותי ממנו, מאפשר תנועה טובה יחסית שלבעלי-חיים ויחידות הפצה של צמחים, בין שטחים מוגנים (שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות קק”ל), הן ממזרח למערב, בעיקר על בסיס תוואי הנחלים, והן מצפון לדרום במספר מסדרונות שנמשכים לאורך קו החוף במערב, בקו המגע בין מישור החוף למורדות ההרים, ובמזרח, במורדות המערביים של רכס הרי מירון.
• בגליל המערבי (להוציא את אזור החוף) מיוצגות חמש יחידות אקולוגיות ראשיות: חורש ושיחייה ים-תיכונית באזורים הרריים, עמקים אלוביאליים באקלים ים-תיכוני, בתה באזור ים-תיכוני, נחלים אלוביאליים איתנים ונחלים הרריים איתנים. ארבע האחרונות הן יחידות נדירות^[1] או בעלות ייצוג חסר בשטחים מוגנים בישראל^[2]. יערות קק”ל שנבחרו לסקירה במסגרת הסקר הנוכחי נמצאים כמעט כולם בתחומי היחידה הראשונה^[3].
• היחידות האקולוגיות הרבות מקיימות מגוון של בתי-גידול רגישים, שבהם עושר מינים גדול מאד ביחס לשטח. במרחב ההתייחסות הרחב של הסקר תועדו מעל 319 מיני חולייתנים, מתוכם 104 בסכנת הכחדה, ומעל 1,000 מיני צמחים, 97 מהם בסכנת הכחדה.
• מעבר לחשיבותו של האזור לשמירת טבע, הוא משופע גם באוצרות מורשת רבים. נוכחותו של האדם באזור מתועדת כבר באתר מחצבת עברון, שגילו מוערך בכמיליון שנה. מאז ועד היום הותיר האדם במרחב כולו עדויות רבות בדמות שרידי ישובים וקברים רבים, וכן אין ספור מתקנים חקלאיים ותעשייתיים מכל התקופות והתרבויות ההיסטוריות שפעלו בצפון ישראל. בתקופות מאוחרות יותר, התרחשו באזור אירועים מכוננים רבים בהיסטוריה של א”י בכלל ושל המפעל הציוני בפרט, כפי שמעידים אתרי המורשת והאנדרטאות הרבים שפזורים ברחבי הגליל המערבי.

יערות קק”ל מהווים מרכיב מהותי באופיו הטבעי של הגליל המערבי. השטחים מנוהלים על פי תוכניות אב אשר מגדירות את אופן העבודה בכל יער בהתאם למאפייניו הייחודיים, ובהתבסס על תורת ניהול היער המתקדמת שפותחה בקק”ל. תורה זו נועדה לתת מענה לפערים בתחומי היערנות, האקולוגיה, החברה והכלכלה, שנוצרו ביערות מאז שנותיהם המוקדמות, ולהציב בסיס מקצועי ומחייב לניהול מוכוון מטרה ובר קיימא של היערות.

במסגרת תכניתה הרב-שנתית, מתעתדת קק”ל להכין תכנית-אב ותכניות מפורטות ליערות צפון הגליל המערבי. לשם כך יש צורך באיסוף מקיף של מידע סביבתי בתחומי אקולוגיה, נוף, מורשת האדם ושטחי פנאי ונופש, שיהווה בסיס לתכנון, לניהול ולממשק של השטחים הפתוחים בכלל וביערות קק”ל בפרט. מטרתו של הסקר הנוכחי היא מיפוי רציף של השטח שנבחר לסקירה בשיטה סטנדרטית ואחידה אשר בהמשך יוכל לשרת את אנשי קק”ל בכתיבת תכניות אלו, ואחרות שיבואו בעתיד.

תוצאות הסקרים מפורטות בדו”ח נפרד לכל יער שנסקר. מכיוון שהיערות אינם מנותק מהמרחב שסביבם, במרבית הפרקים ישנה התייחסות לכל מרחב הסקר, שכולל בתוכו את כל היערות שנבחרו לסקירה. השטח הכולל של מרחב ההתייחסות של הסקר הוא כ-380 אלף דונם, מתוכם כ-78 אלף דונם הם שטחי יערות קק”ל שכלולים בסקר הנוכחי

שיטת העבודה בסקר כללה שלושה שלבים עיקריים: 1) איסוף ואפיון המצאי בתחומי הנוף, מורשת האדם, הבוטניקה והזואולוגיה. 2) הערכת הטבע והנוף. 3) שילוב הנתונים והערכות משולבות.

בתחום הסקר וסביבתו אופיינו 29 יחידות נוף אשר חולקו ל-500 תתי-יחידות נוף לצורך ניתוח והערכה מעמיקים של מאפייני הנוף של השטח. השטח כולל גם כמות אדירה של אתרים בעלי עניין לציבור. במהלך סקר מורשת האדם סומנו 570 מוקדי משיכה היסטוריים, ארכיאולוגים, טבעיים ונופיים, החל ממקבץ אתרים פרהיסטורי, מהעתיקים ביותר בארץ, דרך תילים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות בין לאומית מתקופות הברונזה והברזל, ועד לאתרי מורשת רבים מתקופת מלחמת העצמאות ואחריה. רובו המכריע של שטח הסקר דורג בערכיות גבוהה ומעלה. ליבת הסקר מציגה רצף גדול של שטחים פתוחים בערכיות נופית גבוהה, בעיקר בגלל מיעוט תשתיות שמאפשר למבקרים בשטח חוויה של נוף טבעי ים-תיכוני פתוח ונרחב. מרבית השטחים שדורגו בערכיות מירבית וגבוהה מאוד הם שטחים טבעיים בעלי גורמי משיכה יוצאי דופן למטיילים ולתיירים, כגון אתרי עתיקות או מורשת מפורסמים, תצפיות נוף וטבע שמור.

בניתוח רצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים נמצא שהרוב המכריע של שטח מרחב ההתייחסות של הסקר הם שטחים פתוחים (טבעיים, מיוערים, מוברים וחקלאיים). חבל הארץ הזה בעל חשיבות גדולה מבחינת קישוריות במרחב, ומתפקד כחלק ממערך של שטחי ליבה ומסדרונות אקולוגיים שמאפשרים תנועה של אורגניזמים בתוך תחומי הסקר ומעבר לו, הן בציר צפון-דרום והן בציר מזרח-מערב.

הניתוח הבוטני מעיד על סביבה ים-תיכונית עשירה ומגוונת. מיפוי הצומח נעשה בשטחים פתוחים שאינם חקלאיים, שמהווים את הרוב המכריע של שטחי היערות שנסקרו. שטח זה חולק ל-328 יחידות צומח שמפוזרות בכל היערות. מתוך השטחים הללו אופיינו תשע תצורות צומח כלליות, ו-30 תצורות צומח מפורטות. רובו המכריע של שטח היערות הוגדר כחורש (כ-64%). יתר השטחים הוגדרו בעיקר כשיחיות (כ-15%), יערות נטועים (כ-14%) או יערות טבעיים (כ-5%). תצורות הצומח פורטו עוד וחולקו ל-202 טיפוסי צומח שונים בכל היערות שנסקרו. המין השליט הראשי הבולט ביותר הוא אלון מצוי (כ-60% מהשטח שנסקר). לאורך השנים תועדו במרחב ההתייחסות של הסקר כ-1,200 מיני צמחים, ובסקרים הנוכחיים נצפו 626 מהם, כאשר 32 הם מינים בסכנת הכחדה. בתחום הסקר תועדו גם 19 מינים פולשים, כשמרביתם מקובצים בקרבה לשטחים חקלאיים.

מבחינה זואולוגית, השטחים הטבעיים והטבעיים-למחצה שבשטחי היערות חולקו לארבעה בתי-גידול ראשיים: בתי-גידול לחים, יערות נטועים, חורש ושיחייה ים-תיכונית באזורים הרריים, ושטחים מופרים. בתי הגידול הראשיים הללו חולקו לשבעה בתי-גידול מפורטים אשר מוסיפים לדייק ולתאר את העושר והמגוון הביולוגי הרחב שמתקיים ביערות. בנוסף, מובא בפרק הזואולוגי סיכום המידע על בעה”ח שנצפו במרחב ההתייחסות של הסקר. בין המינים שתועדו בתחום הסקר בשנים האחרונות ניתן למנות כמה מבעלי החיים הנדירים ביותר בישראל, כגון יחמור פרסי וטריטון פסים.

מפות הערכיות הנושאיות והמשולבות מדגישות את ייחודו של הגליל המערבי ויערות קק”ל שבתוכו – הן מבחינה אקולוגית-מרחבית והן מבחינה נופית. שטחי השמורות ויחידות הצומח הגדולות שבתחום הסקר מהוות אזורי ליבה לאוכלוסיות צמחים ובע”ח המקומיים והנדירים, ונחלי האיתן והאכזב משמשים כמסדרונות אורך ורוחב שמאפשרים מעבר של מינים בין שטחים גדולים ומוגנים יותר. התמונה הסופית שמתקבלת היא של מרחב שבו הערכיות האקולוגית-מרחבית מירבית או גבוהה מאוד ברובו המוחלט של שטח הסקר. תפקודו המרכזי של האזור כחלק ממערכת גדולה יותר של שטחים פתוחים ומעברים אקולוגיים, מכריע את הכף ומעלה את ערכיותו של האזור גם באזורים שבהם הערכיות האקולוגית נמוכה באופן יחסי.

חשוב לציין שהסקר בוצע לפני מלחמת ‘חרבות ברזל’, ולכן יכול לשמש כבסיס לניטור השפעת המלחמה על יערות קק”ל במרחב.

[1] ששטחן הכולל קטן מאוד – נחלים אלוביאלים והרריים איתנים.

[2] שפחות מ-30% משטחן מוגדר כמוגן – עמקים אלוביאליים ובתה באקלים ים-תיכוני.

[3] למעט ביער סאסא, שם כתם קטן יחסית של היחידה ‘בתה באזור ים-תיכוני’, באזור תל ראש.