חבל אשכול

רקע

חבל אשכול מתאפיין בפסיפס יוצא דופן ועשיר בערכי טבע, נוף ומורשת. בחבל ארץ זה נמצאות על פני שטח קטן יחסית, מספר יחידות אקולוגיות ייחודיות בקנה המידה הארצי, שנמצאות בסיכון: שטחי חולות ולס – בתמהיל משתנה בהתאם למרחק מהים, לרום הקרקע ולגרדיינט צפון-דרום ומזרח-מערב; רכסי הכורכר הדרומיים ביותר בארץ; ועמקי הנחל האיתן (בקטעים מסויימים) המערבי ביותר בארץ – נחל בשור. זאת, בנוסף לשטחי החקלאות הנרחבים, ליערות הנטועים, לבורות המים העתיקים, לאתרי המורשת של ימי קום המדינה וליישובים החקלאיים עצמם.

מטרות

הסקר המפורט במסמך זה נועד להוות בסיס מידע לאזור חבל אשכול בכלל ולמועצה בפרט, ובסיס לדיון, שיתוף והסכמה בין הגורמים השונים שמעורבים בניהול השטח. מטרת הסקר הייתה לגבש תמונת מצב כוללת אודות ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור, על-ידי מיפוי רציף של כלל תצורות הצומח וטיפוסי הצומח שבתחום הסקר, דגמי תפוצתם וערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; כמו גם איתור אתרי מורשת האדם, מיפויים, תיאור מצבם ובחינת פוטנציאל שימורם ושיקומם. הסקר מתייחס למרחב כרצף גיאוגרפי אחד – יערות, שמורות טבע ושטחים שאינם מוגנים, ומניח בסיס מידע לתכנון וניהול רב-תכליתיים של השטחים הפתוחים עבור הגופים מנהלי השטח באזור. כך, יוכלו התכנון והניהול להתבצע באופן שבו הם יתרמו הן לשמירת איכותם האקולוגית והנופית של השטחים הפתוחים, הן לרווחת תושבי האזור והמבקרים.

עיקרי הממצאים

חבל אשכול, שמכונה "בין מזרע לישימון", נמצא במישור חוף הנגב (או "הנגב המערבי"), והוא אזור מעבר בין המדבר הצחיח לשפלת החוף הים-תיכונית. הנוף מתאפיין במישורים וגבעות נמוכות, בין מישור חוף פלשת בצפון-מזרח, חבל עזה בצפון-מערב, שפלת הנגב בדרום-מזרח וחולות אל עריש שמעבר לגבול מצרים בדרום-מערב. גבולותיו המערביים והדרומיים-מערביים של האזור הינם גבולות מדיניים (מול רצועת עזה ומצרים). את המועצה חוצה מדרום לצפון נחל בשור, שמהווה הנקז העיקרי של השטח ומעין חוט שדרה לכל האזור. בתרונות הלס שמאפיינים את צידי הנחלים, הם התופעה הגיאומורפולוגית הבולטת ביותר באזור. בצפון החבל בולטים גם רכסי כורכר עתיקים, במרכזו – מישורי הלס, ובדרום החבל משתרע אזור חולות נרחב בשלבי התייצבות שונים: מדיונות של חולות נודדים, דרך דיונות מיוצבות למחצה, ועד לחולות מיוצבים.

נוף ומורשת האדם: מבחינה נופית, מתאפיין חבל אשכול בנוף חקלאי כפרי נרחב, עם שדות פתוחים ואופק שנשקף למרחוק. בשטח הסקר זוהו שלושה מכלולים נופיים חשובים במיוחד: (1) אזור חולות עגור ומישורי צאלים – שטח מדברי פתוח של דיונות חול נרחבות. ערכיותו הרבה נובעת הן מהיותו שטחי טבעי גדול, והן מהיותו נוף מדברי ייחודי; (2) בתרונות הבשור – בעל מורכבות נופית גבוהה, עם בתרונות טבעיים ומיוערים, ומראה חישות הקנים שמלווה את גדות נחל בשור לכל אורכו. נסיעה לאורך הנחל הינה חווייה נופית משמעותית, שכוללת מעבר מאזור המדבר באזור צאלים, לצידו של נחל זורם שמשובצות לאורכו נביעות, בתי-גידול לחים, פריחות מרשימות, מתחמים ארכיאולוגיים והיסטוריים, בתות ויערות, ועד לאזור הספר הים-תיכוני שבצפון החבל; (3) אזור שדות בארי-כיסופים – אזור בעל מורכבות נופית גבוהה, עם שדות פתוחים, יערות לאורך ערוצי נחלים, פריחה מרשימה ונוף כפרי פתוח ייחודי.

חבל אשכול עשיר גם בסיפורים היסטוריים, כאשר שניים מהסיפורים החשובים במרחב הינם בורות המים והבארות העתיקים, וסיפור ההתיישבות והמאבק לעצמאות ישראל בעת החדשה. בורות המים העתיקים והבארות הינם נכס ארכיאולוגי עיקרי וייחודי, שניתן עדיין לזיהוי בשטח בחלקים ניכרים מתחומי המועצה. עם זאת, חלק מהבורות נמצאים בשטחים חקלאיים ואינם נגישים לציבור. כיום, הונגשו למבקרים מתקני מים בודדים – רובם ככולם ב-"דרך מתקני המים" בחניון רעים. בסקר הנוכחי נעשה מאמץ רב לאתר את כל הבורות שניתנים כיום לזיהוי על פני השטח ולתעד אותם. מומלץ לתת עדיפות לשימור מכלולי הבורות הגדולים (בפרט סביב בארי, חורבת מעון וחורבת גררית), או לאלו השמורים יחסית (כולל מרזבי חרס ובריכות שיקוע נלוות) ולשקמם, וכן לערוך סקר ייעודי לצורך שימורם.

רצף שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים: מבחינת רציפות השטחים הפתוחים בשטח הסקר, ניתן לזהות מספר שטחי ליבה, כאשר המרכזיים ביניהם הינם חולות צאלים-עגור ונחל בשור, על שטחי החקלאות הפתוחים שלצידו. עם זאת, השטח מקוטע על-ידי מספר כבישים שעוברים הרחבה בשנים האחרונות, בד-בבד עם עלייה בנפחי התנועה בהם. ישנה חשיבות רבה לשימור החקלאות הפתוחה, ולבניית מעברים לבעלי-חיים בנקודות חצייה קריטיות של תשתיות האורך, לצורך חיזוק רצף השטחים הפתוחים ושימור המסדרון האקולוגי הארצי.

צומח: מבחינה בוטנית, מתאפיין חבל אשכול במעבר חד מצומח בעל מאפיינים ים-תיכוניים בצפון, לצומח בעל אופי מדברי בדרום. במרחב הסקר ניתן למצוא בכפיפה אחת מינים מדבריים שנפוצים בנגב ונמצאים בגבול תפוצתם הצפוני-מערבי, לצד מינים ים-תיכוניים שנפוצים במישור החוף ובשפלה, ונמצאים בגבול תפוצתם הדרומי. השוני בחברות הצומח כתלות בממוצע המשקעים הרב-שנתי ניכר בבירור. צפון אזור הסקר מעובד ברובו בחקלאות אינטנסיבית. המשארים העיקריים הם היערות הנטועים, בתרונות הנחלים ושמורת מכתש בארי. משארים אלה, מלבד מכתש בארי, מכוסים בחורשות וביערות נטועים בצפיפויות משתנות. אפיק הבשור מאופיין בחורש גדות נחלים של אשל היאור וקנה מצוי, ובשוליו שיחיות של מלוח קיפח וכתמי בתה בשלטון ינבוט השדה. בערוץ הנחל גדלים גם מיני עצים פולשים רבים, בעיקר שיטת עלי-הערבה ושיטה כחלחלה. בתרונות נחל בשור מאופיינים בקרקע לסית, שמפותחת בה בתה מדברית דלילה עם עצים בודדים של שיטה סלילנית, בעיקר בין רעים לצאלים, שמתאפיינת כאן בגבול תפוצתה הצפוני בדגם דליל מאוד. אזור החולות מאופיין בבתה דלילה אופיינית, בדגם משתנה בהתאם לגיל החולות, מידת התייצבותם והמפנה. המרחב הצפוני של החולות עבר ברובו פיתוח חקלאי, והמשארים הטבעיים קטנים מאוד ונדירים. בכמה מהמשארים (כמו ליד ניר-יצחק וגבעת האירוסים של גבולות) שרדו אוכלוסיות של אירוס הנגב – מין בסכנת הכחדה, אנדמי לחולות מערב הנגב (וחודר מעט לצפון-מזרח סיני), ובעל פרחים גדולים בגוון סגול עמוק. אוכלוסיותיו הצפוניות ביותר בעולם תועדו בבתרונות נחל בשור, ליד מגן ומדרום לאורים. חלקן ככל הנראה כבר נכחדו, יחד עם אוכלוסיות אחרות בתחום הסקר, וייתכן שבעתיד הקרוב ייסוג קו התפוצה הצפוני של אירוס הנגב דרומה אל קו חולות צאלים – ניר-יצחק.

בעלי חיים: כמו בצומח, מהווה מרחב הסקר גם מפגש של עולם החי הים-תיכוני והמדברי, עם מפגש של מינים אופייניים, שהבולט שבהם הוא המפגש של שני מיני הצבי הנפוצים בארץ: צבי הנגב והצבי הישראלי. הבסיס לקיום עולם החי במרחב הינו הפסיפס של שטחים טבעיים, מיוערים וחקלאיים. פסיפס זה מאפשר שטחי שיחור וצייד באזורים החקלאיים, קישוריות בין שטחים טבעיים, ואזורי חיות בשטחים המיוערים והטבעיים.

סיכום

לסיכום, נמצא כי בחבל אשכול ישנם מספר מכלולים בעלי ערכיות אקולוגית, נופית ותרבותית גבוהה מאוד. מכלולים אלו, שכוללים את נחל בשור, גבעות בארי-כיסופים וחולות צאלים-עגור, הם בעלי חשיבות לא רק בקנה המידה המקומי, אלא גם בקנה המידה הארצי. חשוב לשמר נכסי טבע, נוף ותרבות אלו ולטפחם, הן לרווחת תושבי המועצה עצמם – אנשים, חיות וצמחים, והן לטובת מבקריה הרבים מהארץ ומהעולם.