מוא"ז שפיר

תקציר

מועצה אזורית שפיר ממוקמת במרכזה של שפלת יהודה הנמוכה, סמוך לערים קריית מלאכי מצפון וקריית גת ממזרח. זהו אזור מישורי-מתון עם קרקעות חרסיתיות פוריות, המתאימות לחקלאות מגוונת. האקלים ים־תיכוני, עם קיץ חם ויבש וחורף מתון שבו כמות משקעים בינונית, מה שמאפשר רצף עונתי של גידולים שונים. בשל כך, שטח המועצה מאופיין במורשת חקלאית ענפה ובהיסטוריה התיישבותית ארוכת שנים. הרוב הגורף של היישובים במועצה הם בעלי אוריינטציה חקלאית ואופי כפרי. חלקם הוקמו בשנות ה־50′ של המאה הקודמת, על ידי עולים מצפון אפריקה, רומניה, עיראק ותימן, בעוד שאחרים שייכים לזרם ההתיישבות העובדת. אופיים של היישובים הולך ומשתנה בשנים האחרונות, בעודם עוברים תהליכי הרחבה קהילתית וקליטת משפחות חדשות, כך שהקהילה המקומית כבר אינה מתבססת רק על חקלאים.

מיקום המועצה מקנה לה מאפיינים גיאוגרפיים ייחודיים: מחד, היא קרובה יחסית לחוף הים התיכון ולכן נהנית מהשפעה מתונה של האקלים הים־תיכוני; ומאידך, היא כבר חלק משפלת יהודה – אזור מישורי עד גבעי שמבשר את העלייה להרי יהודה, ומהווה את אחד מאזורי המעבר המשמעותיים בארץ, המחברים בין אזורי האקלים הים-תיכוניים מצפון לאקלים הצחיח מדרום.

בשל מאפיינים אלו, מתקיים בשטח המועצה פסיפס ייחודי בין יחידות אקולוגיות ובתי-גידול שונים, שחלקם נמצאים בתת-ייצוג בשטחים מוגנים בארץ, והצומח נע בין צמחייה טבעית ואופיינית לשפלה הנמוכה, לבין שטחים חקלאיים מעובדים והצומח הסגטלי הנלווה אליהם. הצמחייה הטבעית כוללת שרידים של בתות וחורש ים־תיכוני, ובהם עצים כמו אלון תבור, חרוב מצוי, אלת המסטיק ושיזף, לצד שיחים דוגמת לוטם שעיר וסירה קוצנית, יחד עם עשבוניים עונתיים בני-חלוף, כגון: כלניות, עיריות, סביונים וחרציות. עם זאת, כאמור, חלק ניכר מהנוף מכוסה בגידולים חקלאיים המעצבים את המרחב – שדות חיטה ושעורה, כרמי זיתים, מטעי רימונים ואבוקדו, פרדסי הדרים ושטחים נרחבים של ירקות שדה וחממות. כמו הצומח, כך גם עולם החי משקף את הפסיפס החקלאי־טבעי של האזור: בשדות ובשטחים הפתוחים מצויים מינים רבים מלווי-אדם; עופות נודדים כמו חסידות ועגורים חולפים באזור בעונות המעבר,

ולצידם שוכנים בו גם מינים מקומיים ובהם בזים, עקבים, קוראים ושלווים. מיקומה של מוא”ז שפיר במסדרון האקולוגי הארצי של בקעת לכיש-שפלה, מקנה לה חשיבות מיוחדת כאזור מעבר עבור בעלי-חיים, לרוב ע”ב ערוצי הנחלים, ויחד עם המגוון החקלאי ושרידי הצומח המקומי, נוצר פסיפס נופי־אקולוגי עשיר ומגוון.

העבודה בסקר מתבצעת במספר שלבים: בשלב הראשון נאספים ומאופיינים המצאי, כולל מיפוי ורישום של צומח ובעלי-חיים, ניתוח מפות ותצלומי אוויר, ושילוב מידע ממקורות שונים. בשלב השני מתבצעת הערכה נושאית, הכוללת דירוג ערכיות בוטנית וזואולוגית, והערכה מרחבית של השטח. בשלב השלישי משולבים הנתונים וההערכות ליצירת מפות ערכיות משולבות. בשלב האחרון מתבצע ניתוח הממצאים וגיבוש תובנות, וניסוח המלצות כלליות לתכנון, ניהול וממשק עתידיים של האזור – בהתאם למפרט ‘סביבטבע’ של המשרד להגנ”ס.

התוצרים העיקריים של הסקר יכללו מפת אתרי מורשת האדם, מפות מסדרונות אקולוגיים ורצף שטחים פתוחים, מפות בוטניות (תצורות צומח, טיפוסי צומח, מיני צמחים נדירים ופולשים), מפות תצפיות בבעלי-חיים, מפת מפגעים, מפות ערכיות נושאיות ומשולבות, וכן ניתוח תכנוני, כרטסת אתרים וסיפור מפה (Story Map) שיונגשו לאגפי המועצה ולתושביה.

מטרות הסקר

· יצירת בסיס נתונים נופי, בוטני ואקולוגי ומיפוי הערכיות בתאי השטח השונים.

· גיבוש עקרונות אקולוגיים ודרכי יישום לשיפור תפקודם של המסדרונות האקולוגיים.

· סיוע בהגדרת עדיפויות לשימור, שיקום ופיתוח.

· יצירת כלי עזר לתכנון וניהול מקיים, תוך התייחסות למערכות הטבעיות, למגוון הביולוגי ולשינוי האקלים.

· הצגת מגוון פעולות השימור של ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם, תוך חיזוק הקשר של התושבים לטבע המקומי.

ליצירת קשר

אורי וולקובסקי, רכז הסקר

דוא”ל: uriw1@tauex.tau.ac.il