דרום הרי נצרת, הר תבור וגבעת המורה

תקציר

תחום הסקר הנוכחי, הכולל את דרומו של רכס הרי נצרת, הר תבור, בקעת כסולות, גבעת המורה וחלקו המערבי של עמק חרוד, משתרע על פני כ-134 אלף דונם. מתוכם, כ-17% הם שטחים בנויים, הנמצאים ברובם בשטחי העמק, כ- 59% הם שטחים חקלאיים, גם הם ברובם בשטחי העמק וכוללים כרמי זיתים רבים וגידולי שדה, וכ-24% הם שטחים פתוחים שאינם חקלאיים. תחום הסקר כולל חלקים משטחן של מספר רשויות מקומיות, ביניהן מוא”ז עמק יזרעאל, מוא”ז בוסתן אל-מרג’, מוא”ז הגלבוע והעיר עפולה. שטח זה מלווה בפעילות האדם מזה אלפי שנים ומושפע ממנה. שטחים טבעיים ומיוערים רבים, וכן שטחים חקלאיים, מהווים בית גידול למגוון של צמחים ובעלי חיים, חלקם בדרגות סיכון שונות. בשטחים הפתוחים, כמו גם ביישובים, פזורים גם אתרים רבים (ארכיאולוגיים, אתרי מורשת, אתרי נוף ועוד). הללו מהווים פסיפס היסטורי שמדגיש את ייחודו וחשיבותו של מרחב זה. ברשויות המקומיות באזור מקודמות מספר תוכניות מתאר כוללניות ותוכניות פיתוח ובנייה, שעתידות להשפיע על אופיו הנופי, הבוטני והזואולוגי. הסקר נועד לספק מידע סביבתי שיסייע בקבלת החלטות תכנוניות, ניהוליות וממשקיות – מושכלות ומבוססות נתונים – לשימור ו/או לפיתוח בר-קיימא של השטחים הפתוחים שבתחומו.

העבודה כללה שלושה שלבים עיקריים: איסוף ואפיון המצאי בתחומי הנוף, מורשת האדם, הבוטניקה והזואולוגיה; דירוגי ערכיות בתחומים השונים וניתוח המידע הכולל; ויצירת תמונת מצב מקיפה, מעמיקה ועדכנית. הממצאים העיקריים שעלו בסקר מסקירת הספרות ומעבודת השדה הם:

• ממוצע המשקעים בתחום נע בין 600-400 מ”מ/שנה, אולם מתקיימים בו בתי-גידול לחים רבים, עונתיים, קבועים ומלאכותיים. מצבם תלוי לרוב בהגנה הסטטוטורית עליהם, כמו גם במקורות שמזינים אותם ובשימוש בהם לצרכי האדם.
• התמונה הנופית הוגדרה תוך התייחסות לגיאולוגיה, לטופוגרפיה ולתכסית שמאפיינות את המרחב. תחום הסקר חולק לתשע יחידות נוף שונות ומגוונות, ובהמשך ל-201 תת-יחידות נוף, בהן גם דורגה הערכיות הנופית. מרבית השטחים ההרריים דורגו ברמות הערכיות הגבוהות יותר.
• היסטוריית ההתיישבות ופעילות האדם לאורך התקופות השונות, רוויה בממצאים מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו ומאופיינת בתרבות חקלאית ארוכת שנים. בסקירה מופו 558 אתרים שחולקו לשבע קטגוריות. בולטים במיוחד בחשיבותם האתרים בסביבות הר תבור וגבעת המורה, שחלקם בעלי חשיבות לדתות שונות.
• בתחום הסקר מסדרונות אקולוגיים משמעותיים בשטחי העמקים (בקעת כסולות וצפונו של עמק חרוד) וכן מספר שטחי ליבה מוגנים בדרומו של רכס הרי נצרת, הר התבור וגבעת המורה. צווארי בקבוק צרים מחברים את הר התבור למסדרונות שסביבו. בבחינת רצפי שטחים פתוחים, שטחי החקלאות הרחבים של העמקים מהווים רצפים גדולים למדי ללא כל בנייה, המאפשרים לבעלי חיים וצמחים רבים מרחב מחייה עם נוכחות אנושית מצומצמת. השטח מקוטע ביותר על ידי כבישים החוצים אותו ורצפי יישובים, המחלקים אותו לחלק צפוני (בקעת כסולות) וחלק דרומי (פאתי עמק חרוד).
• בתחום הסקר ישנם חלקים משלוש יחידות אקולוגיות ארציות, כשהעיקרית היא ‘עמקים אלוביאלים באקלים ים-תיכוני’, ומיד אחריה ‘בתה באזור ים-תיכוני’. שטח מצומצם (קצהו של יער בית קשת) נכלל ביחידה ‘יער פארק’. רוב השטחים שביחידת ‘עמקים אלוביאלים באקלים ים-תיכוני’ שבתחום הסקר משמשים לחקלאות, או שמושפעים רבות מפעילות האדם, לרבות בנייה. לכן, הם מופרים במידה רבה, וכיום נותרו בהם רק שרידים מעטים של מיני הצמחים הטבעיים שמאפיינים בתי-גידול חשובים אלו. זאת בעיקר בכרמי זיתים המטופלים בצורה מסורתית.
• מבחינה בוטנית תפוצת הצמחים בתחום הסקר מושפעת מתנאים פיסיים וביוטיים, לרבות המפגש בין בתי הגידול הים-תיכוניים עם האזורים הסהרו-ערביים והאירנו-טורנים, ומהשפעות אדם כמו ייעור, גינון, הפצת מזיקים, קיום מאביקים, הפרת קרקע ושינויי אקלים. ניתן למצוא בתחום הסקר עשרות מיני צמחים נדירים שחלקם בסכנת הכחדה. לעושר זה תורמים מחד שטחי חורשים ויערות גדולים ושמורים, ומאידך שטחי העמקים, שכוללים הרכב צומח מיוחד: צמחים מלווי חקלאות מסורתית וצמחי בתי-גידול לחים. כחלק מתהליך אפיון הצומח והערכתו, השטחים הפתוחים חולקו ל-227 יחידות צומח בהן נכללים הן שטחים פתוחים נרחבים והן משארים מצומצמים. ביחידות אלה הוגדרו עשר תצורות צומח כלליות שחולקו לתצורות מפורטות וטיפוסי צומח. עשבוניים בני-חלוף היתה תצורת הצומח הנפוצה ביותר (כ-26% מהשטח הפתוח שאינו חקלאי), אחריה תצורות היער (כ-19%), היער הגבוה (כ-19%), היער התמיר (כ-13%) ועשבוניים בני-קיימא (כ-8%). הבתה, שבמצב הטבעי אמורה הייתה להיות היחידה האקולוגית השולטת בשטח, יוצגה על ידי 5% מהשטח בלבד. בתחום הסקר תועדו 41 מיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה או על סף איום.
• מבחינה זואולוגית, ההטרוגניות הנופית, הטופוגרפית והאקלימית, כמו גם מגוון תצורות הצומח, יוצרים פסיפס מגוון של בתי-גידול, המאפשרים את קיומה של פאונה עשירה. כמו במצאי הבוטני, גם כאן ניכר המפגש בין בע”ח מאזורי תפוצה שונים. קיומו של רצף שטחים פתוחים שחלקם משמרים את נופם הטבעי ושמתאפשר מעבר ביניהם, הופכים את תחום הסקר לאזור מחייה עבור מינים רבים, שחלקם בסכנת הכחדה. בסיכום הממצאים, נמצא שקיים עושר מינים גבוה בקבוצות טקסונומיות שונות: בפרפרים ניכר עושר גבוה בעיקר בגבעות מקומיות שמשמשות שטחי כינוס לפרפרים בעת נדידה והעפלה. בסקר דו-החיים וחסרי החוליות האקווטיים נמצאו שלושת המינים הנפוצים של דו-חיים: קרפדה ירוקה, צפרדע נחלים ואילנית מצויה. נצפו כמויות גדולות של ראשנים. ממצא מפתיע היה תיעוד ראשוני של שלולית חורף בסמוך לכפר גדעון, שאכלסה את שלושת המינים יחדיו. בשלולית זו התקיים גם עושר גדול של חסרי-חוליות אקווטיים. לעומת זאת, בנחלי האיתן באזור (נחל עדשים ונחל תבור) נצפו מצאי נמוך של דו-חיים ונוכחות מוגברת של חסרי-חוליות אופורטוניסטים ופולשים. אלה העידו על מצבם הירוד מבחינת איכות המים ומכאן גם על מצב המערכת האקולוגית בהם. בסקר הזוחלים הייעודי נמצאו 12 מינים, מהם אחד בסיכון: צב-יבשה מצוי. בסקר הציפורים נצפו 43 מינים, מתוכם 37 מינים מקננים, שביניהם שני מינים בסיכון: סבכי הקוצים והבז האדום. מבחינת יונקים גדולים, נראה שבתחום הסקר מתקיימת אוכלוסייה משמעותית ומבוססת של צבי ישראלי, והפרטים שנצפו מתועדים בכמה בתי-גידול שונים. באזורים רבים בתחום הסקר ניכרה נוכחות של מינים מתפרצים כמו שועל מצוי וחזיר בר.

ככלל, רצף השטחים הפתוחים והיקפם, כמו גם מרחקם מגושי היישובים, חשובים לקיום קשר בין אוכלוסיות החי והצומח בתחום הסקר וסביבתו, ובייחוד לקיומם של יונקים גדולים ששטחי מחייתם נרחבים. ללא חשיבה מרחבית ארוכת-טווח והכוונה מודעת של הפיתוח לשולי השטחים הבנויים, ייקטע הרצף, ובכך תיגרם פגיעה בבתי-גידול חשובים וניתוק אוכלוסיות שכנות. מצב כזה עלול להחליש את יכולתן להתאושש מפגיעה, ולבסוף להביא להיעלמותן. כמו כן, חשוב לצמצם את ההשפעות השליליות של תשתיות שחוצות את רצף השטחים הפתוחים, ולשפר את עבירות המסדרונות. לשם כך, מומלץ לבחון את נחיצות הגידור בשטחים החקלאיים, לתחזק ולשפר את יכולת מעבירי המים שקיימים תחת תשתיות חוצות על מנת לאפשר תנועת בע”ח, לסלק מפגעים שמעודדים שגשוג מינים פולשים ומתפרצים ומונעים מעבר, ולצמצם השפעות של זיהום אור בכלל, ותאורה מכבישים ויישובים שמכוונת לאזורי מסדרון בפרט.

מסקנות ותובנות מפורטות יותר לגבי שימור ושיקום ערכי הטבע, הנוף והמורשת בתחום הסקר, נמצאות בנספח 8 שבסוף החוברת. ביניהן ניתן למנות למשל את שימור המסדרון האקולוגי ההולך ונעלם בין הר תבור וסביבתו, שימור ושיקום של בתי-גידול לחים, יצירת אתרים נוספים המתאימים לשימור או להשבת צמחים בסכנת הכחדה, טיפול רב-תחומי במפגעים שונים והסדרת שביל מטיילים בחורבת אנדור.