מזרח עירון

רקע ומטרות העבודה

רקע:

מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת במרחב שבין אום אל-פחם לשולי עמק יזרעאל.

אזור זה מהווה את המקטע המזרחי של הר אמיר, שהינו חלקו הצפוני-מערבי של השומרון. זהו חבל ארץ מצומצם בשטחו, אך מגוון ביותר מבחינה גיאולוגית ונופית .באזור זה קיימים לחצי פיתוח כבדים,  וביניהם הרחבות יישובים, הרחבת כביש 65 והעתקת כלא מגידו.

הסקר הקודם באזור בוצע ע"י סייף וכח (1993), ועל כן עלה הצורך בביצוע סקר עדכני, המשלים רצף סקרים אזוריים ומסייע לקק"ל בניהול מיטבי של האזור.

יערות קק"ל במרחב הסקר הם השטחים המוגנים היחידים באזור, ופריסתם מתווה שני "אזורי ליבה" של שטחים פתוחים מוגנים: מזרחי בשולי עמק יזרעאל ומרכזי בין אום אל-פחם לזלפה. היערות משלבים תת-יער מגוון (בעיקר שיחיית אשחר ארץ-ישראלי), והינם בעלי פוטנציאל גבוה לפעילות נופש ופנאי לרווחת תושבי האזור.

לצד היערות, קיימים ערכי טבע ונוף רבים בשטחים נוספים במרחב, ושימורם תלוי במידה רבה ברצונם הטוב של בעלי השטח. בנוסף, סובל המרחב מקיטוע חמור של רצף השטחים הפתוחים בשל הפיתוח הנרחב, וחשוב להבטיח שמירה מקסימלית של רצף מסדרונות אקולוגיים, ובפרט הקשר למרחב הביוספרי ברמת מנשה ממערב מחד, והמסדרון המזרחי לאורך גדר ההפרדה מאידך.

מטרות:

מטרות הסקר היו לאפיין את ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור ולהעריך את חשיבותם. האפיון וההערכה בוצעו על ידי סקר שדה אינטנסיבי, שכלל חלוקה של המרחב ליחידות צומח, מיפוי תצורות וטיפוסי הצומח שבתחום הסקר ואומדן ערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; כמו גם איתור ומיפוי אתרי מורשת האדם ואפיון מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. הסקר מהווה תשתית מידע לתכנון וניהול רב-תכליתיים של השטחים הפתוחים עבור כל הגופים המנהלים את השטח באזור, ומהווה עזר למקבלי ההחלטות בבואם לדיון בכיווני ההתפתחות של יישובי האזור בעתיד. כך יוכלו התכנון והניהול להתבצע באופן שיתרום הן לשמירת איכותם האקולוגית והנופית של השטחים הפתוחים, והן לרווחת תושבי האזור והמבקרים.

סיכום ועיקרי הממצאים

נוף ותרבות: כמעט כל תחום הסקר נמצא בחטיבת הנוף של השומרון (הר אמיר). מזרח תחום הסקר נמצא בחטיבת הנוף של עמקי הצפון. תחום הסקר חולק לשבע יחידות נוף, ובהן חלוקה משנית ל-105 תת-יחידות. כל יחידת נוף אופיינה מבחינה גיאוגרפית, בוטנית, הידרולוגית ותכסית. כמו כן, תועדו ומופו 208 אתרים נקודתיים, מהם 32 אתרים שבהם תופעה גיאולוגית/גיאומורפולוגית, 31 אתרים הידרולוגיים, 90 אתרים ארכיאולוגיים, 16 אתרים היסטוריים, 7 אתרי הנצחה, 2 אתרי נוף ותצפית, 21 אתרים בוטניים בעלי עניין לציבור הרחב, ו-9 אתרים אחרים. 22 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 54 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית, ו- 132 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית. פרט לאתרים הללו, תועדו גם 90 אתרים בוטניים בעלי עניין לחובבי טבע, וכן כמה עשרות נקודות של מפגעים.

במרחב הוגדרו שבעה מכלולים נופיים, בהם מיוצגים מרבית ערכי הטבע והנוף במרחב: מאגרי עמק יזרעאל, שני גושי יערות באזור גבעת עוז, היער בין מוצמוץ לעקדה, היער בין עקדה לגדר ההפרדה, המורדות המזרחיים של הר אלכסנדר ואזור עיראק א-שבאב.

צומח: בסקר הבוטני, חולק שטח הסקר ל- 313 יחידות דיגום, מתוכן: 66 סווגו כשטח בנוי או מופר, 44 סווגו כשטח חקלאי פעיל שאינו זיתים (כולל מאגרי מים), 110 יחידות סווגו ככרמי זיתים ו- 93 סווגו כשטח פתוח שאינו חקלאי פעיל (מתוכן. 21 יחידות דורגו בערכיות הבוטנית המירבית, 35 יחידות דורגו בערכיות גבוהה מאוד, 37 יחידות – בערכיות גבוהה, 110 יחידות (כרמי הזיתים) – בערכיות בינונית, 44 יחידות (השטחים החקלאיים הפעילים) – בערכיות נמוכה ו- 66 יחידות כשטח בנוי/מופר (ללא ערכיות בוטנית).

השטחים הטבעיים והמיוערים במרחב הסקר תופסים 23.4% מהמרחב, ועוד כ- 48% הינם שטחים חקלאיים (כולל כרמי זיתים). 28.5% מהמרחב הינם שטחים חקלאיים פעילים.

השטחים הטבעיים והמיוערים נחלקים כמעט שווה בשווה בין שטחים מיוערים לשטחים טבעיים. היערות במרחב הסקר הינם לרוב יערות אורנים (אורן קפריסאי או אורן ירושלים) כאשר בתת-היער ישנה שיחייה מגוונת. למעלה ממחצית השטחים הטבעיים הינם אזורי שיחייה (בפרט קידה שעירה, אשחר ארץ-ישראלי ואלת המסטיק). כ- 20% הינם שטחי בתה, כ- 15% שטחי צומח עשבוני וכ-8% שטחי חורשים. שטח היער הטבעי במרחב הינו זניח.

בעלי חיים: התיעוד הזואולוגי של תצפיות בבעלי חיים בשטח הסקר הינו חלקי, אך ראוי לציין כי במרחב הסקר ובקרבתו המיידית נצפו גם מינים בסכנת הכחדה – צב רך וחתול ביצות בעמק יזרעאל, צבי ארץ-ישראלי ברמת מנשה.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: מרחב הסקר מאופיין בקיטוע ניכר, ובפרט רצף הבינוי בין אום אל-פחם לזלפה דרך עקדה, המנתק כמעט לחלוטין את ליבת הסקר מרצף השטחים הפתוחים האזורי.

הסדרת מעברים לבעלי חיים בכבישים 65 ו-66 תשפר משמעותית את קישוריות השטחים הפתוחים. כמו כן, ראוי לנצל את מגבלות הבינוי לאורך גדר ההפרדה, ולשמור על מעבר אקולוגי בין גושי היערות משני עבריה של אום אל-פחם, על בסיס מרחב התפר.

סיכום: נספח הסיכום וההמלצות של הסקר מדגיש את חשיבות הנושאים הבאים: שמירת הקישוריות של השטחים הפתוחים שהוזכרה לעיל, מציאת דרכים להגן על ערכי טבע ומורשת הנמצאים בשטחים בבעלות פרטית או המיועדים לפיתוח בעתיד, שימור האיכויות הנופיות במכלולי הנוף הבולטים, שמירה וטיפוח של המורכבות האקולוגית בשטחי היער (הגבוהה יחסית באזור זה), וטיפול במיני צמחים פולשים ובמפגעים.