מזרח רחובות: סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם

רקע ומטרות העבודה

המרחב בין רחובות ורמלה מיועד כיום לשימור בתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות.
ביישובים הגובלים במרחב גרים כיום כ- 230 אלף תושבים, המהווים משתמשים פוטנציאליים בשטח.
עם זאת, האזור סובל מהזנחה ועיריית רחובות אף פועלת להרחבה ניכרת של הבינוי העירוני בתחום זה.
הסקר נועד להרחיב את תשתית הידע הקיים לגבי האזור, לזהות שטחים רגישים וערכיים ולספק המלצות תכנוניות לניהול המרחב כריאה ירוקה אזורית לאורך זמן.

סיכום ועיקרי הממצאים

1. האזור מאופיין בגבעות חמרה עליהן קיים פסיפס מגוון של שטחים חקלאיים וטבעיים.
2. בית גידול זה הוא ייחודי למישור החוף הישראלי, נמצא בסכנת הכחדה בשל הפיתוח האינטנסיבי, ואין לו כמעט ייצוג בשמורות טבע בישראל. לפי הערכתו של ד"ר פולק (1984), פחות מ- 1% משטחי החמרה במישור החוף כולו נותרו במצבם הטבעי.
3. בשטח אותרו מגוון תצורות צומח, טבעיות וחקלאיות. כתוצאה מכך, תאי שטח שונים מייצגים תופעות שונות, שיחדיו מהוות את "סיפור בית הגידול".
4. המרחב מיועד כשטח פתוח בתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות, ואתרי הטבע המרכזיים בו מיועדים להכרזה כשמורות טבע. סקר זה מצביע על ערכי טבע ומורשת נוספים הראויים להגנה – שרידי חקלאות מגוונים, משוכות ושדרות צמחייה, מבנים חקלאיים ועמדת שמירה, בריכת חורף, גבעות חמרה וכורכר, ומיני חי וצומח בסכנת הכחדה ארצית ועולמית כמו חפרית מצויה ובלוטה פלשתית. ראוי לשמור על המרחב, כמכלול נוף תרבות ייחודי המייצג את ההיסטוריה החקלאית והטבעית של העיר רחובות וסביבתה.
5. המרחב, ששטחו 9,900 דונם, בין הערים רחובות, נס ציונה ורמלה, אינו מקוטע ע"י בינוי ותשתיות (למעט קו חשמל ראשי), ובכך הוא בעל ערך רב בסביבה אורבנית ומקוטעת ע"י פיתוח מאסיבי.
6. האזורים שנמצאו בעלי ערכיות גבוהה עד מרבית לשימור, בשקלול ערכים בוטאניים ונופיים, כוללים את רוב חלקו המזרחי של הסקר וכן אזורי "גבעת החילפים" ו"פרדסי נס ציונה".
7. במערב הסקר אותרו מספר תאי שטח קטנים שגם ערכיותם גבוהה עד מרבית, ויש להבטיח גם את שימורם של שטחים אלו במסגרת תכנון המרחב.
8. בשטח יש מבנים ואלמנטים היסטוריים רבים, הנמצאים רובם ככולם במצב ירוד, ויש לשקמם.
9. המרחב סובל מריבוי מפגעים סביבתיים, כתוצאה מחוסר אכיפה בשטח. דרושה אכיפה בשטחים הפתוחים, ובפרט בתחום העיר רחובות.
10. הסקר מציע אמצעים ושיטות לקשר את המרחב עם התושבים בו ובקרבתו, צעד שיגדיל את המודעות הציבורית לערכיו של האזור לטובת הכלל.
11. בטווח הזמן המיידי, נדרשות פעולות אכיפה, פינוי מפגעים קיימים (בפרט פסולת בנייה ופסולת אסבסט), וכן שימור אתרי טבע בקרקעות בבעלות המדינה והרשויות המקומיות.
12. בטווח הזמן הבינוני והארוך, יש לפעול לשימור המרחב כמכלול חקלאי בו משובצים ערכי טבע, בעזרת סובסידיות לעידוד החקלאות, ובמידת הצורך חילופי שטחים שיאפשרו שימור ערכי טבע רגישים.