מנשה-חריש: סקר טבע, נוף ומורשת האדם

רקע ומטרות העבודה

מרחב מנשה-חריש כולל בו חלקים ממספר חבלי ארץ שונים מאד זה מזה – השרון הצפוני (אזור פתוח יחסית וחקלאי ברובו), מערב הר אמיר (אזור הררי הנתון ללחצי פיתוח כבדים), דרום-מערב רמת מנשה (אזור טבעי ברובו) וגבעות עירון (אזור המעבר בין הר אמיר למישור החוף), בהן הולכת ומוקמת העיר החדשה חריש.

חלקים מהמרחב נסקרו בעבר (בפרט ע"י כח וסייף, 1993) ואחרים לא נסקרו עד כה במתכונת של סקר טבע ונוף.

לסקר מספר מטרות:

• הצגת מצאי השטחים הפתוחים באזור, על עולם הטבע, ערכי הנוף ומורשת האדם שמצויים בו.
• הערכת מצבם וחשיבותם של תאי שטח שונים לשיקום, טיפוח ופיתוח.
• לתת כלי בידי מתכננים וגופי שמירת טבע ונוף, בבואם לקבוע עדיפויות לשימור או לפיתוח. זאת בפרט על רקע הקמתה המואצת של העיר החדשה חריש.
• לספק רקע לניהול ממשקי של שטחים פתוחים באופן שישמור על ערכי הטבע שבהם.

מכלול נתוני הסקר מספק נתונים "מהשטח" בשפה ובכלים ממוחשבים המתאימים למתכננים, כולל הערכה של רצף השטח הפתוח בעזרת מודל מרחבי ממוחשב ומפות ערכיות משולבות.

סיכום ועיקרי הממצאים

נוף: תחום הסקר כולל ארבע חטיבות נוף משמעותיות, השרון, גבעות עירון, רמת מנשה וקמר הר אמיר. חטיבות אלו חולקו ל-26 יחידות נוף בעלות מאפיינים דומים יחסית (תכסית חקלאית, פריסה התיישבותית וכדומה).

אתרים: בתחום הנדון תועדו 656 אתרים נקודתיים, המייצגים מספר קטגוריות (בעיקר בוטניקה, היסטוריה ואתרי מים כולל קידוחים ובארות). כ- 147 אתרים סווגו בערכיות מרבית המייצגת מקומות בעלי עניין גבוה – מעיינות, תצפיות נוף, אתרים גיאולוגיים, אתרי מורשת ועוד.

צומח: קיים ניגוד חריף בין מזרח ומערב הסקר. האזור המערבי (בשרון הצפוני) הוא אזור חקלאי מעובד, בו נותר צומח טבעי רק בכתמים זעירים וברצועות צרות לאורך הנחלים. באזורי הגבעות וההר, לעומת זאת, נותרה צמחייה טבעית בהיקף משמעותי, המשלבת יערות נטע אדם עם חורש טבעי (בפרט אלון מצוי ואלון התבור בגבעות עירון ובהר אמיר) ויער פארק בשלטון אלון התבור ברמת מנשה, וכן כתמי חקלאות מסורתית (מטעי זיתים העשירים בצמחייה טבעית). הוגדרו 244 טיפוסי צומח, שקובצו ל- 83 טיפוסי צומח מוכללים, ובוצע ניתוח אקולוגי לזיהוי טיפוסי צומח בעלי ערכיות גבוהה.

מיני צמחים נדירים: מול היקף הפיתוח הנרחב, אותרו 13 מיני צמחים "אדומים" וכן 55 מינים נוספים הנחשבים לאנדמיים. לפי התיעוד ההיסטורי, ידועים באזור 44 מיני צמחים "אדומים" שמרביתם לא זוהו במגבלות הסקר הנוכחי. בסה"כ תועדו במרחב (בספרות ובסקר הנוכחי) 148 מיני צמחים "אדומים", נדירים או אנדמיים. כשליש מהם מאפיינים נופי בתות וצומח עשבוני, שליש נוסף מאפיין בתי גידול לחים ו- 20% נוספים אופייניים לקרקעות חמרה וכורכר.

רצף שטחים פתוחים: בדיקת רצף השטח הפתוח מלמדת על מספר מגמות: רצף השטחים הפתוחים בתחום הסקר מאופיין בקיטוע רב הנגרם כתוצאה מצפיפות היישובים והכבישים, במיוחד באזור ההררי.
בתחום הסקר מצויים מספר רב של צווארי בקבוק המחברים רצפים של שטחים פתוחים, ועצם תפקודם האקולוגי של צווארי הבקבוק אינו ברור. לפיכך, יש חשיבות רבה לשיקום ושחזור בתי גידול טבעיים תוך שיתוף פעולה עם תושבי האזור והחקלאים.