נחל גרר תיכון

רקע

סקר נחל גרר נערך באביב-קיץ 2014 בהזמנת רשות הטבע והגנים, וכולל שטח של 2,284 דונמים. מטרת הסקר הייתה לספק בסיס ידע על המצאי הקיים, להציג את איכויות השטח הפתוח באזור ולהוות כלי לקביעת המלצות ועקרונות לניהול, פיתוח, שימור וממשק. הדוח הסופי פורסם בספטמבר 2015.

אזור הסקר ורקע פיזי: אזור הסקר מלווה את ערוץ נחל גרר לאורך 13 קילומטרים, בין כביש 264 במזרח (ליד משמר הנגב) לבין כביש 25 במערב (ליד צומת גילת/נתיבות). האזור נמצא על קו המעבר בין מישור חוף הנגב לשיפולי גבעות השפלה. הטופוגרפיה מאופיינת בגבעות מתונות בגובה 200-260 מטרים מעל פני הים. נחל גרר הוא נחל מרכזי באזור המנקז מערכת ערוצים רחבה ויורד מערבה למפגש עם נחל הבשור.

רוב האזור מכוסה בקרקעות “חומות בהירות לסיות” שנוצרו מחומר אב ולס איאולי, וצבען חום צהבהב עד חום כהה. קרקעות אלה טובות לגידולי שדה בבעל ובהשקיה. יובלי נחל גרר חושפים במקומות מסוימים סלעי קירטון מתקופת האיאוקן, שעליהם הורבד הלס.

בנחל גרר שתי נקודות ניטור לאיכות מים. בתחנה אחת (מס’ 469), הממוקמת במפגש ערוצי נחל קמה ונחל גרר, המעיין נובע כל השנה ומשמש מקור שתייה לבעלי חיים. ריכוז הכלורידים בתחנה זו גבוה משמעותית, ולעיתים המים מפיצים ריח גופרית, אך שאר הפרמטרים מעידים על איכות מים טובה. תחנה שנייה (מס’ 473) ממוקמת מתחת לגשר על כביש 25; במעלה התחנה ישנן נביעות שמקיימות גוף מים קבוע עם מגוון צמחים ובעלי חיים. גם כאן, רוב הפרמטרים מצביעים על איכות מים טובה, למעט ריכוז כלורידים גבוה. בסך הכל, איכות המים בנחל גרר נמצאה טובה, ונקודה זו בולטת על רקע היקף זיהום הנחלים בישראל.

צומח: הצומח הטבעי באזור נפגע כתוצאה מעיבוד חקלאי ומצטמצם בעיקר לערוצי הנחלים. המים הם גורם מגביל באזור זה, והתפתחות הצומח תלויה בשיעור ההרטבה, עוצמת האידוי וכמות המים הזמינים. את ערוץ נחל גרר עצמו ניתן לראות כ’מלחה הידרומורפית’, הנשלטת על ידי אשל היאור וקנה מצוי. בגלל מליחות המים, הנחלים באזור מכילים בעיקר קנה ואשל ומעט מאוד צמחי מים אחרים. הגרדיאנט האקלימי והגורמים הקרקעיים יוצרים מגוון בתי גידול וצמחים אופייניים. שינויים, במיוחד על ידי האדם, עשויים לגרום לפגיעה קיצונית.

סקר הצומח כלל מיפוי, אפיון והערכה. הערכת החשיבות הבוטנית התבססה על מדד ערכיות משוקלל הכולל עושר מינים, הרכב מינים, ייצוג הצומח הטבעי, מורכבות מבנית וכושר השתקמות. הערכיות הבוטנית הגבוהה ביותר התקבלה במרכז שטח הסקר, באזור מפגש הנחלים גרר-זיו. הערכיות יורדת בקרבת כבישים ושטחים המושפעים ממכון הביוב, שם הרכב הצומח כולל יותר מינים רודרליים וסגטליים.

במדרונות שבצידי הערוץ, הצומח הוא לרוב עשבוני עם פרטים פזורים של בני שיח ושיחים, כמו אטד אירופי ומלוח קיפח. השטחים הטבעיים בקרבת הנחל חשובים כי הם מייצגים את המעבר בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי ואת השפעת קרקעות שונות. אתרים ייחודיים כוללים בתה פתוחה של מלחית אשונה על מחשופי קרטון בחורבת מארבים, וריכוז צמחי קרקעות קלות כמו שמשון יושב ודבקת פלשת (צמח ‘אדום’) באתר נוסף.

מרבית הצמחים שנמצאו הם בני חלוף, המתייבשים בקיץ ויוצרים מרבדי פריחה בחורף/אביב. נצפה גם שום אשרסון, מין נדיר המופיע בחבל הספר. שטח הערוץ נשלט על ידי אשל, קנה מצוי ומלוח קיפח, היוצרים סבך קשה למעבר ודל במינים אחרים. במקומות בהם הערוץ חשוף, אותרו ריכוזים של צמחי מעונות לחים ומלחות כמו סמר חד ויתדן מפושק. סך הכל אותרו בסקר 314 מיני צמחים. מתוכם, מין אחד ‘אדום’ (דבקת פלשת), שני מינים נדירים מאוד בעלי מספר אדום גבוה, ושני מינים נוספים בעלי מספר אדום מעל 2. כמו כן נרשמו 11 מינים אנדמיים (ייחודיים לארץ ישראל ושכנותיה) ו-15 מינים זרים ופולשים. המספר ה’אדום’ מצביע על מידת הסיכון לצמח, כאשר מספר מעל 3.2 נחשב ‘אדום’ (בסכנת הכחדה).

עופות: מרחב הנגב הצפוני מהווה גבול תפוצה דרומי למינים דוגרים ים תיכוניים רבים, המשתמשים בערוצים עשירים בצמחייה וביערות נטע אדם. חישות הקנים בנחל גרר הן מהגדולות ביותר בנגב הצפוני ומהוות אתר דגירה חשוב למיני בתי גידול לחים, ואתר לינה חשוב בחורף.

במהלך הסקר נצפו 53 מיני עופות, מתוכם נמצאו עדויות לקינון ל-43 מינים. 13 מינים הוגדרו רגישים, נדירים או בעלי ערך תיירותי. ריכוזים של מינים אופייניים נמצאו בבתי הגידול השונים. בחישות הקנים העשירות דוגרים מינים כמו אנפית גמדית, קנית אפריקנית וצטיה. עצים בחישות הקנים מאפשרים גם דגירה למיני דוגרי עצים כמו שיחנית קטנה וחמריה חלודת זנב.

מחשופי קירות הנחל משמשים מושבות קינון למינים החופרים מחילות, כמו שרקרק מצוי, כחל ושלדג לבן. בסקר נמצאו למעלה מ-12 מושבות דגירה עם מעל 100 זוגות של שרקרק מצוי. שרקרק מצוי, הנמצא בסכנת הכחדה בישראל, דוגר בנחל גרר בריכוז מרשים וחשוב.

בשולי השדות והחורשות הנטועות נמצאה חברת עופות אופיינית, ובה מינים כמו חוגלת סלעים ותפר. בחורשות נמצאו זוגות רבים של חמריה חלודת זנב, מין רגיש המופיע כאן בריכוז חשוב ארצית. ביערות נטע אדם נמצא קינון של חיוויאי ונצפו פרחונים של קוקיות מצויצות.

בעונת החורף והנדידה, חישות הקנים הן אתר לינה חשוב לזרזיר מצוי (עד 30,000 פרטים) ומינים נוספים. עופות דורסים כמו עיט צפרדעים ועיט שמש (בסכנת הכחדה עולמית) מתרכזים באזור בחורף. בתי הגידול הלחים מהווים תחנת עצירה חשובה ביותר לעופות שיר נודדים, ולעתים ישנה לינה גדולה של מיני סנוניות (עד 10,000 פרטים).

המערכות הטבעיות במרחב הסקר בעלות חשיבות רבה ברמה האזורית, הארצית ואף הבינלאומית. הן משמשות אזור קינון דרומי וחשוב בישראל, וכן אתר מנוחה ותדלוק לעופות נודדים ואתר לינה לעופות חורפים. מחשופי הקירות תומכים באוכלוסיות חשובות של מינים רגישים, וריכוז השרקרק המצוי כאן הוא מהחשובים בישראל.

אתרים: במהלך עבודת השדה זוהו מגוון אתרים בעלי עניין, ביניהם מצוקי לס עם קינון של יונים ושרקרקים, ריכוזי צמחי שיטה כחלחלה, מחשופי כורכר וסלעים עם צמחי מים ומלחה, גשרים, חוות בודדים המאוכלסת, מאהל בדואי נטוש, ומכון טיהור שפכים.

האתר הארכיאולוגי המרכזי הוא תל שרע. זהו תל גדול על גבעת כורכר, ששטחו כ-20 דונם. יש הסברות המזהות אותו עם צקלג המקראית. התל היה מיושב ברציפות מן התקופה הכלקוליתית ועד סוף התקופה הביזנטית. בחפירות נחשפו שרידי ישובים מתקופות שונות, החל מהכנענית התיכונה ועד הביזנטית והערבית הקדומה.