נחל שמריה

תקציר

נחל שמריה הינו ערוץ רדוד למדי העובר במרחב החקלאי שבין נחל פטיש לנחל גרר. עקב מיקומו, לנחל וליובליו יש פוטנציאל לשמש כמסדרון אקולוגי אזורי, המקשר בין גבעות להב במזרח ובין ערוצי נחל גרר ופטיש בצפון ובמערב. חשיבותו של מסדרון זה מתחדדת על רקע התרחבותן של הערים רהט ובאר שבע, כמו גם מתחמי תשתיות ארציים ועורקי תחבורה ראשיים כגון אתרי הפסולת “דודאים” ו-“גני הדס” וכן מסילת הרכבת לבאר שבע.

• התשתית הגיאולוגית של האזור הינה של קרקעות לס, מערכת אקולוגית מאוימת שנמצאת בתת-ייצוג בשטחים המוגנים בארץ. לצד קרקעות הלס, יש מחשופים קטנים של קירטון מתצורות מרשה ובית גוברין, וכן אבן-חול ומאובנים מתצורת פלשת.
• נחל שמריה ויובליו, כמו גם יערות קק”ל באזור, הינם בעלי פוטנציאל משמעותי לטיילות ברמה האזורית.
• במקטע מאפיק הנחל קיים בית-גידול לח, בו נמצאו תנאי מליחות גבוהה מאד המגבילה את מגוון המינים המתקיימים בו. מסתמן כי להמלחה קיים קשר להשקייה חקלאית ממושכת באזור, שגרמה לעלייה מקומית במפלס מי התהום.
• המרחב סובל מקיטוע משמעותי ובפרט לאורך הכבישים 25, 264 ו-310. מעבר נחל שמריה בכביש 25 מוגדר ע”י רשות הטבע והגנים כ-“צוואר-בקבוק” אקולוגי, ואף אחד ממעברי המים/המעברים החקלאיים החוצים את הכבישים בגזרה, אינו מותאם לשימוש בעלי-חיים.
• בסקר תועדו מספר מיני צמחים נדירים וייחודיים, ובפרט צמח המים “רופיית הים”, שהינו מין בסכנת הכחדה בישראל, והדגן “יתדן מפושק” שנמצא בסטטוס “קרוב לסיכון”.
• בסקרים הזואולוגיים תועדו 5 טקסונים של חסרי-חוליות אקווטיים, 15 מינים של פרפרי יום, 9 מיני זוחלים, מין אחד של דו-חיים ו-9 מיני יונקים. מבין המינים הללו, 5 מינים נמצאים בסיכון (צב-יבשה מצוי וצבוע מפוספס מהחולייתנים, ירוק-כנף מפוספס, לבנין הרכפה וצהבוני התלתן מהפרפרים). בחומרי הרקע הזואולוגיים קיים תיעוד למינים נוספים של חולייתנים בסיכון, כגון צבי ישראלי וסמור משויש, וכן מגוון מיני דבורי בר.
• במרחב הסקר ידועים ערכי מורשת מתקופות שונות, ובכללם בורות ובארות מים, חורבות (שהמרכזית בהן היא חורבת שמריה), שרידי מסילת רכבת עות’מאנית ומחפורות ממלחמת העולם הראשונה, שדרות עצי אשל הפרקים (חלק מהעצים גדולים ומרשימים, אם כי השדרות אינן נראות בתצלומי אוויר מהשנים 1955-1949, ולכן נראה כי ניטעו מאוחר יותר), ומטע אגבות בן עשרות שנים, הנחשב לגדול ביותר בישראל – שריד לניסיון גידול חקלאי תעשייתי בשנות ה-50′ של המאה הקודמת. אתר חורבת שמריה חשוף לשוד עתיקות אינטנסיבי לאורך השנים.
• באזור קיימים מפגעים סביבתיים מגוונים, רובם ככולם בהיקף קטן, ובין היתר מפגעי אשפה, רעיית יתר וצמחייה פולשת. במהלך הסקר התגלתה אוכלוסייה גדולה של צמח עשבוני פולש חדש לישראל – טוריים מרוקניים.
• רצוי לשמר ולטפח עצי מורשת עתיקים במרחב (בעיקר אשלים ושיטים) וכן הגנה על אלמנטים לינאריים בנוף – תוואי הרכבת העות’מאנית, שדרות אשלים ושרידי ביצורים עות’מאניים.

הסקר הנוכחי, שבוצע במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, נועד לסייע לעורכי תוכנית האב של מוא”ז בני שמעון להכיר בצורה מיטבית את ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם החשובים שבמרחב אגן נחל שמריה, ובכך להאיר את האפשרויות לשימורם, לצד פיתוח בר-קיימא. גבולות הסקר הינם לפי גבול אגן נחל שמריה בתחום שיפוט המועצה. מורד הנחל, בתחום שיפוט מוא”ז מרחבים, לא נכלל בסקר זה, ומומלץ לבצע סקר משלים גם בתחום מועצה זו.