ניטור מינים בסכנת הכחדה ביערות קק"ל

יערות קק”ל פרושים על פני מגוון בתי-גידול בישראל, לאורך מפל אקלימי: מספר המדבר בדרום ועד הגליל העליון והגולן בצפון, ועל פני סוגים שונים של מסלע וקרקע. חשיבותם האקולוגית של השטחים הפתוחים שבידי קק”ל הינה גדולה במיוחד בבתי-גידול אשר נפגעו באופן נרחב מפיתוח אנושי, ושאינם מיוצגים במידה מספקת בשטחים מוגנים סטטוטורית (שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות קק”ל): קרקעות העמקים הכבדות שרובן מנוצלות לעיבוד חקלאי, והקרקעות הקלות במישור החוף (חולות, חמרה וכורכר) שרובן כוסו באספלט ובבטון, או נוצלו לעיבוד חקלאי. המשך הפיתוח בהתאם לתחזית גידול האוכלוסייה במדינת ישראל צפוי אף להעצים מגמה זו. בשל כך, יערות קק”ל מהווים מקלט פוטנציאלי למיני צמחים נדירים שחלקם בסכנת הכחדה, וכן למיני דגל שאינם בסיכון אך מהווים אטרקציה תיירותית ולהם ערך תרבותי, דוגמת חלמונית גדולה. החשיבות לשימור אוכלוסיות של מינים אלה הינה מרובת פנים: איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים (על-פי חוק), הגנה על המגוון הביולוגי, שמירה על תפקודן התקין של המערכות האקולוגיות, עמידה באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן ועניינן הגנה על המגוון הביולוגי, והגנה על מיני דגל שהינם בעלי ערך תרבותי עבור תושבי המדינה, ואשר נחשבים מבוקשים בקרב מטיילים ונופשים. נושאים אלו מתיישבים גם עם עקרונות השימור והשיקום של בתי הגידול ושל המגוון הביולוגי, כחלק מתורת ניהול יער בר-קיימא, שקק”ל חרתה על דגלה.

בשל הסיבות הללו, בוצעו בעבר סקרים בשטחי קק”ל לאיתור ומיפוי של אוכלוסיות של מינים נדירים ו/או בסכנת הכחדה (פרגמן-ספיר, 2021), נוסחו תכניות ניטור ארוכות-טווח לאוכלוסיות חלמונית גדולה ואירוסי ההיכל (ספיר ועמיתיו, 2020) שטרם יצאו לפועל, ובוצע מחקר על גורמים שמשפיעים על הדמוגרפיה והרבייה של חלמוניות ביערות קק”ל (גלעדי ועמיתיו, 2020). על מנת להגן על אוכלוסיות מיני המטרה באופן מיטבי, נחוץ מעקב ארוך-טווח, בשילוב איפיון של הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על שרידותן ושגשוגן של אוכלוסיות אלה, ובחינת ממשקי טיפול וניהול מיטביים של היער שיסייעו בשימורן. פרויקט זה הוא חלק ונדבך נוסף בשינוי התפיסתי רחב ההיקף שמובל ע”י מחלקת אקולוגיה באגף הייעור (בשת”פ עם גופים כגון דש”א, המארג, רט”ג, המשרד להגנ”ס ונוספים), בכל הקשור לשמירת המגוון הביולוגי ביערות (כחלק משלל מחקרים, תוכניות ניטור, סקרים והנחיות ממשק שמקודמים בשנים האחרונות).

מטרת המחקר היא להניח בסיס לתכנית ניטור ומחקר ארוכת-טווח, ולהבנת השפעת מבנה היער על אוכלוסיות מיני המטרה. במסגרת התכנית בוצעו סקרים מקדימים למיפוי אולכוסיות מיני המטרה ובית הגידול שלהם (שנה א’) והוקמו חלקות ניטור (שנים ב’ ו-ג’), בהן נוטרו מיני המטרה, תוך השוואה בין ממשקים יערניים שונים. במסגרת הניטור נאסף מידע על מיני המטרה יחד עם איסוף מידע סביבתי אודות מאפייני בית הגידול, הפרעות אפשריות, מבנה היער, ממשק יערני, רעייה וקליטת קהל. ניתוח מחקרי של נתוני הניטור איפשר הבנה מעמיקה יותר של הגורמים שפוגעים באוכלוסיות מינים אלו מחד, והתנאים שמאפשרים להן לשגשג מאידך, והבנות אלו צפויות להעמיק ולהתחזק עם המשך קיום חזרות על הניטור בעתיד. התוצאות שהתקבלו מפרויקט זה, ויתקבלו מהמשך ניטור ארוך-טווח, ישמשו על מנת לטייב את הממשק היערני לטובת ניהול בר-קיימא של היער בכלל, ושל אוכלוסיות מיני המטרה המצויות בו בפרט.

תוצאות ומסקנות מרכזיות:

השפעת כיסוי יערני וממשקי דילול: המחקר הראה כי כיסוי יערני גבוה משפיע לרעה על הצלחת הרבייה והשגשוג של מרבית מיני הצמחים הנדירים שנוטרו. לדוגמה, מרוות איג ביער קריית גת הציגה שיעורי פריחה וחנטה גבוהים יותר בחלקות בכיסוי נמוך. ביערות אילנות וחדרה, שטחים פתוחים ללא כיסוי יערני תמכו בעושר ובהרכב מינים ייחודיים, כולל שגשוג של מגוון רחב של מינים בסכנת הכחדה של קרקעות קלות, בעוד שבכיסוי יערני נמצאה חברת מינים ג’נרליסטיים וחובבי צל. ביער אחיהוד, נטיעות אורנים צעירות הפחיתו באופן מובהק את עושר המינים ופגעו באחוז הכיסוי של אשבל זהרי, ויצרו שינוי מובהק בהרכב חברת הצומח. לעומת זאת, שלהבית הגלגל ביער מבוא חמה שגשגה יותר תחת כיסוי יערני בינוני-גבוה, עם שיעור גבוה של שושנות בוגרות ועמודי פריחה. עבור חלמונית גדולה ביערות להבים-להב ותבור, הניתוח לא הראה תוצאות מובהקות להשפעת הכיסוי היערני, אם כי ניכרת הטיה לפריחה רבה יותר בכיסוי גבוה ומספר פירות גבוה יותר בכיסוי נמוך. הממצאים מדגישים את הצורך להתאים את ממשקי היער למין ולבית הגידול הספציפיים.

השפעת רעייה וקליטת קהל: רעייה אינטנסיבית היא גורם דומיננטי במניעת פריחה ובפגיעה באוכלוסיות. ביער לביא, מרוות איג כמעט ולא פרחה בשל אחוזי נגיסה גבוהים, מה שדיכא את התפתחות עמודי התפרחת וגיוס הצעירים. ביער דודאים, רעייה אינטנסיבית פגעה באירוס שחום, והובילה לאחוז גבוה של מניפות פגועות ולהפחתת פריחה וגיוס צעירים. נזקי נגיסה נרחבים תועדו גם בשלהבית הגלגל ביער יתיר. קטיף פרחים על ידי קהל מטיילים נמצא כגורם פגיעה משמעותי באוכלוסיות מרוות איג ביער קריית גת.

השפעת קציר נגר: ממשקי קציר נגר הראו הצלחה גבוהה יותר באירוס שחום ביער דודאים, עם יותר פרחים ושושנות לפרט בחלקות המקבלות נגר. ממצאים אלו רומזים שממשקי מים מקומיים באזורים מקבלי הנגר יכולים לתרום לשגשוג צמחים רב-שנתיים, במיוחד באזורים צחיחים. עם זאת, השפעת הרעייה באותן חלקות סיבכה את התמונה, וגרמה להטיה בתוצאות. מחקר נוסף דרוש, ובמיוחד בקרה על הרעיה, לשם שיפור התוצאות.

המלצות ממשקיות עיקריות:

לאור ממצאי המחקר, ההמלצה החשובה ביותר היא המשך ביצוע ניטור ארוך-טווח בחלקות שהוקמו, תוך ניתוח השוואתי של הנתונים בכל שנה. יש לטייב את הממשק היערני בהתאם לתוצאות המחקר, לטובת ניהול בר-קיימא של היער ושל אוכלוסיות מיני המטרה.

ממשק כיסוי ודילול יערני: מומלץ לדלל את היערות במקומות שבהם מרוות איג מתועדת תחת כיסוי יערני גבוה, בפרט ביערות קריית גת ולביא. ביער עפולה עילית, חיוני לטפל בחוטרי האיקליפטוס שצמחו מחדש לאחר הדילול (למשל, באמצעות הרעלה או דילול חוזר כל קיץ), ומומלץ לבצע דילול משמעותי נוסף בחלקות “דילול” שהוקמו כדי להגיע לכיסוי יערני נמוך ולבחון את השפעתו על הרכב ועושר המינים. ביער אחיהוד, מומלץ לדלל את האורנים בעמק בהקדם למניעת הכחדת מינים נדירים. ביערות אילנות וחדרה, יש לבצע את תוכנית הדילול סביב חלקות הניטור שיועדו לכך, ואת הכיסוח הידני של השיחייה תחת קו המתח ביער אילנות. בנוסף, מומלץ לשקול דילול נרחב באזורי איקליפטוס צפופים ולא בריאים ביער חדרה, במיוחד בחלקו הדרומי. ביער מבוא חמה, מומלץ לדלל עצי איקליפטוס טרווד האללופטיים במקומות שבהם צומחים מינים בסכנת הכחדה. ביערות בהם ידועה חלמונית גדולה, מומלץ לשמר יער בכיסוי בינוני ולהימנע מיער בכיסוי גבוה, בהתאם לממצאי מחקרים קודמים.

ממשק רעייה וקליטת קהל: יש לבחון אפשרויות להגבלת עוצמת המרעה ועונת הרעיה באזורי ריכוזי מינים בסכנת הכחדה ביערות יתיר ומבוא חמה. ביער דודאים וגלבוע, מומלץ לבחון הגבלה עונתית של רעייה באזורי הניטור, במיוחד מעת הנביטה ועד פיזור הזרעים. ביער קריית גת, יש לחבלל ולשלט סביב ערכי הטבע כדי למנוע קטיף ולהגביר מודעות הקהל, ואף ניתן להפוך את שאלת המחקר לקליטת קהל על ידי חבלול מחצית מהחלקות. ביער אחיהוד, מומלץ להמשיך בביצוע חירמוש תחת העצים רחבי העלים, לשימור אוכלוסיית מסרק א”י.

התמודדות עם מינים פולשים והפרות: מומלצת בקרה רציפה על מינים פולשים ביערות אילנות וחדרה, תוך פיתוח פתרונות ייעודיים להתמודדות עימם, כולל ניסויים בחלקות הניטור. יש לוודא פינוי גזם עצים באזור קו המתח ביער אילנות ומניעת השלכת גזם נוסף באזורים עם מינים נדירים. ביער אחיהוד, מומלץ לסלק את משטח רסק העץ שקברה פרטים מוכרים של שום הגלגל, ולשקול התערבות יזומה למניעת השתלטות של נשרן צפוף.

ניטורים נוספים: מומלץ לייצר פרוטוקול לניטור בצורת סקר בנקודות קבועות עבור מינים בסכנת הכחדה בעלי אופי צימוח פזור ביערות: מבוא חמה, יתיר, ותחת קו המתח באילנות, וכן לפתח פרוטוקול לניטור בתי גידול לחים.

יישום המלצות אלו, יחד עם המשך הניטור והמחקר, יסייע לשמר מינים בסכנת הכחדה ומערכות אקולוגיות רגישות ביערות, להעמיק את הידע על הגורמים המשפיעים על מינים אלו, ולטייב את ממשק היער לטובת ניהול בר-קיימא של המגוון הביולוגי, ולתרום לשימורו בקנה מידה ארצי.