מסדרון אקולוגי יתיר-רמת מדבר יהודה

תעודת זהות לסקר:

מטרת הסקר: 

לגבש תמונת מצב כוללת של אזור הסקר על-ידי מיפוי הצומח, דגמי תפוצתו וערכיותו האקולוגית; למפות מצאי זואולוגי; להגדיר את יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; לאתר ולמפות אתרי מורשת ובחינת מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם.

ממצאים עיקריים: 

הממצאים מצביעים על חשיבותו הרבה של אזור הסקר, שמשמר את קיומם של מסדרונות אקולוגיים רחבים בעלי חשיבות ארצית. האזור משמש מסדרון אקולוגי חשוב בין האזור הים-תיכוני לאזור המדברי בציר צפון-דרום, אבל בעיקר בציר מערב-מזרח: מקמר הרי חברון אל רמת המדבר, ובהמשך אל מצוק ההעתקים וחוף ים המלח. מכיוון שהסקר נערך בלב שטחים פתוחים, שבו רק מעט הפרות אנושיות, חלקים נרחבים מהאזור נמצאו כבעלי ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד ומרבית. ערכי הטבע כוללים מגוון של צמחים ובעלי חיים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה.

בין המכלולים החשובים ביותר מבחינה אקולוגית, שאף הוגדרו כשטחים בעלי ערכיות ייחודית, נמנים: בקעת תל קריות, הר חרדון, שדות בעיבוד מסורתי ומישורי לס. בזכות שילוב של טבע ראשוני יחד עם מבנה טופוגרפי מרשים ומגוון, רוב שטח הסקר הוא בעל ערכיות נופית גבוהה. יחד עם זאת, האזור כולו מוגדר כשטח אש ואינו כולל שטחים מוגנים סטטוטורית, כך שעצם קיומו כשטח פתוח לאורך זמן אינו מובטח. יתר על כן, מתרחשות בו תופעות שפוגעות בתפקודו כשטח תורם לשמירת טבע, כמו ציד, מרעה לא מבוקר, אימוני צבא ופגיעה בפני השטח באמצעות כלים כבדים.

ישנה חשיבות גדולה בהגדרת אזור זה כמסדרון אקולוגי, בקידום הגנה סטטוטורית מתאימה ובבניית תוכנית ממשק שתשפר את תפקודו האקולוגי והנופי.

מורשת האדם:

במרחב הסקר זוהו 368 אתרים נקודתיים בעלי עניין לציבור, שעיקרם אתרי מורשת: 165 אתרים ארכיאולוגיים ו-81 אתרים הידרולוגיים. מרבית האתרים לא תוארו עד כה באף פרסום מסודר וזמין לציבור. כעשרה מתוך אתרים אלו הם בעלי חשיבות ארצית, כגון בית הקברות הבדווי "מקברת סייאל", שנחשב מקודש לכלל שבטי הבדווים במרחב, או מצודות קדומות בהר חצרון ובהר בדר, שקושרו על ידי ארכיאולוגים למצור הרומאי על מצדה. באזור קיים כיום מספר מצומצם של שבילי מטיילים, שכוללים את דרך הפטרולים הישנה ודרכי קישור אליה ואת קניון נחל צאלים עליון.

בוטניקה:

שטח הסקר כולל אזורים מדבריים יובשניים, אזורים חצי-מדבריים ואזורי ספר, כאשר קיימת מגמה אקלימית יובשנית חזקה כלפי מזרח. לחץ הרעייה החזק, שהשטח נתון לו במשך מאות שנים, היווה גורם חשוב בקביעת המינים השליטים, שמתועדים בשטחים נרחבים – מתנן שעיר ויפרוק תלת-כנפי – שניהם מינים עמידים בפני רעייה. ההתיישבות הבדווית והפלסטינית בצפון-מערב שטח הסקר ובדרום-מערבו יוצרת סביבה שטחים מעובדים באדמות עמקים כבדות ופוריות ובמישור הלס. שטחים חקלאיים אלה מתאפיינים בשיטות עיבוד מסורתיות (בעיקר קלטור רדוד), וכך מהווים בית גידול ייחודי, שמאכלס מגוון מיני צמחים נדירים שהתמחו בבית גידול זה. לכן, אלה הם מבתי הגידול החשובים ביותר בשטח הסקר ומרכזים את מרבית המינים הנדירים (חלקם בסכנת הכחדה) שאותרו בו: קרן-יעל סורית, אנדרוסקי חד-שנתי, תודרה מצוייצת וקדד דמשקאי בצפון שטח הסקר; דמומית עבת-שיבולת, אירוס שחום, גבסנית שעירה, מרווה שסועה וקדד מכופל בדרומו. בסך הכל, תועדו 434 מיני צמחים בשטח הסקר, מהם 23 מינים נדירים מאוד או בסכנת הכחדה. מין אחד חדש לארץ ומין אחד שתועד בפעם הראשונה מחוץ לחרמון.

התגלו שני מוקדים חיוניים (Hotspots) לשימור צמחים נדירים ובסכנת הכחדה:

בקעת קריות: שאינה מעובדת, ובה נמצאו במהלך הסקר מינים נדירים רבים, שחלקם בסכנת הכחדה. למשל, אחת האוכלוסיות הגדולות והצפופות בארץ של גביעונית הלבנון, גיאופיט בעל עמוד פריחה גבוה ומרשים. בבקעה גדלים גם סייפן סגול, ערטנית השדות, צבעוני המדבר, שעמון מצולע, נורית אסיה, כלנית מצויה ומיני זמזומית וכדן, שיוצרים בה שטחי פריחה מרהיבים בתחילת האביב.

הר חרדון: שבו התגלה מין חדש לישראל בסוג צללית, שהוגדר רק לאחרונה – צללית בינונית. בנוסף, במסגרת הסקר התגלתה לראשונה אוכלוסייה גדולה למדי של סיברה ננסית – מין חד-שנתי קטן ונדיר, שמוכר באזורנו מאזורים גבוהים מעל 1,000 מ'. התגלו גם מינים נדירים נוספים, כמו דקורניה מנוצה, ברומית רבת-מלענים, בואסיירה מצוייצת ובר-דרבן צהוב. אזורים חשובים נוספים מבחינה בוטנית בשטח הסקר הם אזורים מצוקיים בנחל צפירה ובנחל צאלים המזרחי.

זואולוגיה:

אזור הסקר הוא שטח ייחודי ובעל חשיבות זואולוגית רבה מאוד, בהיותו אזור מעבר בין האזור הים- תיכוני לאזור המדברי, ולכן מהווה גבול תפוצה צפוני או דרומי גם לבעלי חיים רבים. בנוסף, בשל היותו הטרוגני מבחינת הגיאומורפולוגיה, האקלים, הקרקע, הצומח ופעילות האדם, גם מבחינה זואולוגית מאופיין האזור בגיוון רב. במסגרת הסקר הנוכחי בוצעו בשטח סקרי זוחלים, עופות ויונקים.

המלצות:

• מוצע לקדם הגנה סטטוטורית על אזור הסקר כצומת של מסדרונות אקולוגיים ובית גידול ייחודי של ספר המדבר, בדגש על אזור בקעת קריות, מזרחית לכביש 80.
• חשוב לקדם תוכניות שימור של בתי גידול פגיעים, בדגש על מישורי הלס והשדות בעיבוד מסורתי.
• יש צורך לצמצם את עוצמת הפעילות הבלתי מוסדרת של רכבי שטח, כולל "אתגרי עבירות" בערוצי הנחלים (בפרט נחל עדשה), על-ידי סימון מספר מצומצם של דרכים קיימות, שמאפשרות הגעה לנקודות עניין בולטות גם ברכב שטח. מוצע להסדיר את הדרך שפונה מכביש 80 וחוצה את בקעת קריות לכיוון ג׳ינבה וחירבת אל מרכז ולסלול אותה, ולאסור על מעבר כלי רכב בכל נקודה אחרת בשטח הבקעה.
• יש להסדיר את ממשק הרעייה של חיות המשק: עיזים, כבשים וגמלים, בעיקר בבקעת קריות, על מנת להפחית את לחץ הרעייה על השטח.
• חשוב להגביר את האכיפה בשטח על רעיית צאן, ירידת כלי רכב משבילים וציד בלתי חוקי.
• מומלץ ליזום אירועים הסברתיים ופעילות חינוכית עם קהל "המשתמשים" של מרחב הסקר: תושבי הפזורה הבדווית, קהל המטיילים (רגלי ורכוב) וחיילי צה"ל שמתאמנים באזור, כדי להעלות את מודעותם לערכי הטבע והנוף במרחב.
• מוצע לסמן שביל הליכה שמאפשר את חציית מדבר יהודה לרוחבו, מאזור תל קריות, דרך הר צאלים, לעבר מקברת סייאל והמשך בשביל קיים אל מורד נחל צאלים.
• מוצע לסמן שביל הליכה שמקשר בין שני מחנות צה"ל, ומאפשר למטיילים חניה בטוחה לטיול יום.