סקר מצב היער

רקע

על מנת לאפשר ניהול יער בר-קיימא, ישנה חשיבות רבה למערך סקר וניטור המספקים תמונת מצב רחבה ומעודכנת אודות המצב בשטח. בעשרות השנים האחרונות התבסס ניהול היערות בקק”ל על סקר האינוונטר. סקר ותיק זה, המבוסס על עקרונות היערנות המסחרית, הוא סקר מצאי מקיף, איטי ולא ממוחשב שיעודו לתאר את מצב משאב העצה ביער. לעומת זאת, בתורת ניהול היער (החדשה) המנחה את קק”ל בעשור האחרון, נקבעו עקרונות ניטור וסקר המתמקדים בניטור מוכוון מטרה. בניטור זה משתמשים בקריטריונים ובאינדיקטורים רלוונטיים, אחידים ופשוטים לאיסוף בשטח. בהתאם לעקרונות אלה ובמטרה להרחיב ולהעמיק את ההתבוננות על כלל שכבות הצומח ביער ועל המערכת האקולוגית המרכיבה אותו, הוחלט להחליף את סקר המצאי הוותיק במערך סקרים מכווני מטרה, שכל אחד מהם מותאם לשלב אחר בעבודה היערנית, ונאסף בו המידע הנחוץ לאותו שלב בלבד. “סקר מצב היער” (סמ”י) הוא הראשון במערך הסקרים היערני המבוסס על עקרונות אלה, ופיתוחו נעשה בשיתוף מכון דש”א (אשר גם מבצע אותו בפועל).

מטרות

מטרותיו העיקריות של סקר מצב היער הן לתאר את מבנה היער והמערכת האקולוגית, לאמוד את מצבם ולהצביע על הצורך בטיפול יערני בחלקיו השונים של היער. בהתאם למטרות ולעקרונות הללו, סקר מצב היער הוא סקר בסיסי, בעל קצב מהיר, שמכסה את כלל שטחי היערות שבניהול קק”ל. הסקר מתבסס על הערכה כמותית קטגורית של הצומח, ואינו מצריך שימוש במכשירי מדידה מסורתיים ברמת העץ הבודד. מאמץ הדגימה ושיטת הסקירה הקרקעית דינמיים, ומשתנים בהתאם לתוואי השטח, לאופי הצומח ולתצורת הצומח. התוצרים המתקבלים מהסקר כוללים מיפוי של מבנה היער ותיאור רב-שכבתי של הרכב הצומח והמערכת האקולוגית. לבסוף, בסיס הנתונים הנוצר בנוי בשפה אחידה, המאפשרת קישוריות למערכות ולתהליכים ארגוניים שונים, וכן איתור עומדי יער הדורשים התייחסות ממשקית בתוכנית עבודה שנתית ובסיס לתכנון ארוך טווח.

בסיס למחקר רב-תכליתי

סקר זה ייחודי הן בהיקף השטח הרב שנסקר (כ-1.2 מיליון דונם) והן בעושר הרב במידע שנאסף, ומאפשר פתיחת צוהר למחקר בקנה מידה רחב. כך למשל, ניתן לבחון דגמי פיזור של מיני עצים, תצורות צומח ומקרי התנוונות, תוך בחינת הקשרים ביניהם. יתרה מזאת, שילוב המידע עם מאגרי נתונים נוספים, כגון תצפיות בעלי חיים וצמחים או תוצרי חישה מרחוק, מאפשר כבר כיום ניתוח מעמיק ורב-מימדי של שטחים גדולים שהמידע לגביהם היה דל עד כה. בנוסף לכך, החל מסבב הסקר השני תתאפשר גם הבנת הדינמיקה של הצומח וזיהוי מגמות ארוכות-טווח ביער, כדוגמת שינוי בהרכב מינים, בכיסוי הצמרות, בצפיפות, במצב בריאות העצים ובנוכחות מינים פולשים.

מחקרים אלו צפויים להוביל לתובנות ייחודיות שיוכלו לשפר משמעותית את ניהול היער במגוון היבטים. לדוגמה, הבנת הנוף הרצוי עבור אורגניזמים ייחודיים תאפשר תכנון יעיל יותר של מסדרונות אקולוגיים, תוך התחשבות בצרכים הייחודיים של אורגניזמים שונים. בתחום ניהול משאבי היער ושיקום שטחים פגועים, נוכל לחקור תהליכי התחדשות טבעית בסקלות מרחביות שונות, תוך התמקדות ביעודי שטח מגוונים. בנוסף, מנקודת מבט של שירותי התרבות והפנאי, ניתן יהיה לבחון אילו אזורים מרכזיים רצוי לפתח, לעומת אזורים אחרים בהם יהיה עדיף לצמצם את פעילות האדם.

התובנות שיופקו מתוך מחקרים אלו יוכלו לשפר בעתיד את ניהול היער במגוון היבטים, ביניהם מענה לסוגיות של שמירת טבע, שימור משאבי המערכת ושיתוף מגוון בעלי עניין בעיצוב מרחב היער.