סקר צומח בשמורות מוצעות בצפון הנגב

תקציר

נחל גרר חוצה את הנגב המערבי לרוחבו ומתפקד כעמוד השדרה של השטחים הטבעיים במרחב (מסדרון אקולוגי טבעי בלב שטחים חקלאיים מעובדים). הנחל ויובליו עוברים בלב מישורי הלס של צפון הנגב. קרקעות הלס הן בין המערכות האקולוגיות הכי פחות מוגנות בישראל, עם פחות מ10%- משטחי הלס שמוגנים בשמורות טבע, גנים לאומיים או שטחי קק"ל. האבק עצמו מורכב מגרגירים משלוש קבוצות גודל: חרסית, טין וחול.     ככל שמצפינים ומתרחקים משדות החול של הנגב, אחוז גרגירי הטין בלס יורד ואחוז גרגירי החרסית עולה. בנוסף, מושפעת שקיעת הלס גם מהלחות באוויר וכך – ככל שמצפינים, סופגים חלקיקי הלס לחות רבה יותר ושוקעים. לכן, אזור נחל שקמה, שבין הקווים שווי-הגשם 300-250 מ״מ בשנה, מוגדר כגבול התפוצה הצפוני של הלס בישראל. דרומה יותר מקו 150 מ״מ בשנה הולכות ונעלמות קרקעות הלס, ואת מקומן תופסות קרקעות אחרות. חלק זה של הנחל בשמורה המוצעת מאופיין בבתרונות לס צמודי שדות חקלאיים, שמורכבים מלס עמוק עם צומח מדברי בעיקר.בערוץ של נחל שרשרת נחשפים סלעי כורכר שעליהם מפותחת צמחיית חול וכורכר ייחודית ונדירה. באזור זה פוטנציאל גבוה להימצאות מינים אנדמיים ומינים בסכנת הכחדה. בשולי שטח הסקר ישנן התיישבויות זמניות וקבועות, בעלות השפעות שזולגות לשטח הסקר, יחד עם השפעות רעייה שמאיימות בעיקר על בית הגידול הכורכרי בשטח.

המלצות בעקבות הסקר

• מומלץ להסדיר מספר מצומצם של דרכי עפר בשטח הסקר, להגביל את השימוש בהן בלבד ולאכוף את האיסור על הירידה מדרכי עפר בשטח השמורה.
• מומלץ להסדיר ולהגביל את החריש המסורתי בעמקי הנחלים בשטח הסקר. בנוסף, הגישה לאזורים החרושים מצריכה דרכים שמובילות אליהם. מומלץ לקבוע אזורים מסויימים על חול ועל חול-לס בחלקו הצפוני והמרכזי של שטח הסקר, ואזורים מסויימים על לס בחלקו המערבי של השטח, שבהם מותר לחרוש את השטח, ולהגביל את הגישה והחריש באזורים אחרים.
• מומלץ להגביל או להרחיק את הפעילות הצבאית משטח הסקר, ולהגביל את המעבר בשטח לצירים אחדים. את מבני העפר הצבאיים ואת המטווחים שבשטח הסקר, מומלץ להסיר מהשטח, היות שהם מהווים מוקדי הפרעה מתמשכת, ולשקם את השטחים הפגועים.
• מומלץ להרחיב את שטח השמורה ל-3 אזורים: השטח שבין שמורת אירוס ירוחם המוכרזת לכביש 204, השטח שמצפון-מזרח לשטח השמורה עד חולות ממשית ושטח נחל ירוחם שמצפון לכביש 204.