התילים הגעשיים ברמת הגולן

רקע לסקר

מרחב התילים הגעשיים בגולן הוא השטח הגעשי הנרחב ביותר בארץ, ובו נוף ייחודי ובולט למרחק של רמה בזלתית מישורית שממנה בולטים עשרות הרי געש כבויים: מהר רם והר אודם בצפון ועד תל אל-קלע וגבעת אורחה בדרום. מרחב זה כולל גם ערכי טבע נדירים ומיוחדים, והוגדר בתמ”א 35 כמרקם שמור ארצי. צמודים אליו ובחפיפה חלקית, הוגדרו בתמ”א 35 גם שני מכלולי נוף חשובים: מטעי הנשירים בעמק יעפורי שבהם חקלאות טרסות הרריות בין היישובים הדרוזיים של רמת הגולן, ובליבם ברכת רם; ומכלול נופי הגולן שהוא מרחב גדול, שטוח ופתוח ללא יישובים, בין כביש 98 בצפון ובמזרח, לכביש 87 בדרום וקו צינור הנפט במערב.

הסקר כלל סקר נוף ומורשת האדם, סקר בוטני וסקר זואולוגי. שטחו כ-214,302 דונמים וגבולותיו: ממזרח הגבול הבינלאומי עם סוריה, מצפון נחל סער, ממערב קו היישובים אודם, מרום גולן, אורטל וקשת, ומדרום הגבול הבינ”ל באזור גבעת אורחה.

מאפיינים פיזיים

רוב מרחב הסקר מאופיין במסלע בזלתי מחבורת בשן (תצורות גולן מלפני 500-100 אלף שנה ואורטל מלפני 1,600-700 אלף שנה) והסלעים העיקריים הם בזלת, סקוריה, טוף וקרקע מאובנת. הבזלות דלווה, מוייסה, עין זיוון וכרמים מאפיינות את מישורי המרחב, בעוד שהתילים מאופיינים בסקוריה ובטוף. בקצהו הצפוני של תחום הסקר נחשפים גם סלעים עתיקים יותר: בזלת הכיסוי הפליוקנית (מלפני כ-3.5 מיליון שנה) מרכיבה את חלקו העליון של הר רם; ובשוליו סלעי משקע ימיים, עתיקים בהרבה (בעיקר מתקופת הקרטיקון העליון, מלפני 90-80 מיליון שנה, חבורת יהודה).

בשטח הסקר מגוון טיפוסים של בתי-גידול לחים: נחלים, מעיינות (כולל מעיינות קילוח הייחודיים לגולן), מסילים, בריכות חורף ומאגרים. גובהה של רמת הגולן נע בין 1,000 מטרים מעל פני הים בצפון הרמה ל-300 מטרים בדרומה. הפרש הגבהים הגדול בא לידי ביטוי בהבדלים אקלימיים ניכרים,  ובעיקר במשרע הטמפרטורות ובכמות המשקעים. כך לדוגמה, ערך הטמפרטורה המינימלי שנמדד בצפון הגולן הוא 12- מ”צ ואילו ערכי המקסימום בדרום הרמה הגיעו למעל 40 מ”צ. כמות המשקעים בצפון-מזרח מגיעה לממוצע שנתי של 1,300-1,000 מ”מ, ואילו בדרומה של הרמה פוחתות כמויות המשקעים עד ל-500 מ”מ בשנה.

עיקרי הממצאים

במסגרת סקר הנוף ומורשת האדם חולק המרחב ל-12 יחידות נוף,  ו-126 תת-יחידות, שבהן גם בוצע דירוג הערכיות הנופית-תרבותית. 14 תת-יחידות דורגו בערכיות נופית-תרבותית מירבית. ברכת רם, כל הרי הגעש הבולטים והחורבות השמורות היטב, דורגו בערכיות נופית גבוהה מאד עד מירבית.

בסקר האתרים תועדו 468 אתרים מסוגים שונים (ארכיאולוגיים, היסטוריים, הנצחה, הידרולוגיים, נופיים ועוד). 49 אתרים דורגו בחשיבות ארצית, 114 בחשיבות אזורית ו-307 בחשיבות מקומית. חשוב לציין שתחום הסקר בולט במספר הגדול של אתרים היסטוריים ואתרי הנצחה הקשורים למלחמות באזור.

רצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים מהווים מימד חשוב בהערכת משאבי טבע ונוף, בשל צמצום השטח הפתוח ע”י הפיכתו לבנוי או קטיעתו ע”י הקמת קווי-תשתית אורכיים. הערכיות המרחבית בסקר זה התבססה על ניתוח נתוני מיפוי ההפרות בתחום הסקר, חישוב רצף השטחים הפתוחים ומפת המסדרונות האקולוגיים. מרבית השטחים בתחום הסקר (59%) דורגו בערכיות מרחבית מירבית, וחלק ניכר משאר השטחים (21%) דורגו בערכיות מרחבית גבוהה מאוד. בחלקו הצפוני של שטח הסקר בולטים יותר השטחים הבנויים והשפעתם על הורדת הערכיות.

בסקר הבוטני, חולק מרחב הסקר לכ-200 יחידות צומח, שבהן תוארו סה”כ כ-65 טיפוסי צומח. תצורת הצומח הנפוצה ביותר בשטח הסקר היא עשבוניים בני-חלוף עם מעוצים פזורים (כ-64% משטח הסקר). יערות (שרובם טבעיים) מכסים כ-17% מהשטח.

בנוסף, תועדו בשטח הסקר 96 מינים שכלולים ברשימות הספר האדום (68 מיני צמחים בסכנת-הכחדה, ו-28 מינים נוספים שנמצאים על סף איום), כאשר מעל מחציתם הם צמחים של בתי-גידול לחים, ביניהם: אברנית הנשר, אגרוסטמת השדות, אחילוף קטן זן אפיל, אלטין הדורים, אליאריה שומית, בקיית הבזלת, ולריינית הקרינים, זהבית שעירה, חודיים מנוצים, חרחבינה טובענית, טובענית העוקצים, טופח חכלילי תת-מין שרוני, מירונית סרגלית, נוקשן מזרחי, פרע מנוקב, פשתנית ריסנית, קוצן גיירדו, קלינופודיון מנוצה, רומוליאה זעירה, רצועית הגליל ועוד. מספרים אלה גדולים מאד בהשוואה לאזורים אחרים בארץ. בנוסף, בחלק ניכר מהמינים, כל תחום תפוצתם נמצא באזור הסקר. כל אלה מדגישים את ייחודיותו וערכיותו הבוטנית והאקולוגית של אזור התילים בגולן. שניים מהמינים נכחדו מהארץ, וככל הנראה בין 14 ל-17 מינים נוספים נכחדו משטח הסקר. נוסף על המינים בסכנת הכחדה/על סף איום, תועדו עוד כ-80 מינים נדירים שאינם בסיכון. כ-20 מהמינים הם חדשים לישראל ונתגלו רק בעשור האחרון. שלושה מהם (אספסת סורית, גלומנית רעופה וכריך החפים) התגלו לראשונה בסקר הנוכחי.

בסקר הזואולוגי חולק שטח הסקר ל-35 יחידות, על-פי החלוקה הבוטנית של קפלן ועמיתיו (2019). במרחב הסקר הוצבו מצלמות מופעלות חיישן וחושבו רמות הפעילות של המינים שתועדו במצלמות. המין שלו רמת הפעילות הגבוהה ביותר הוא חזיר בר ואחריו צבי ישראלי. האחרון נחשב למין דגל ונמצא בסכנת הכחדה, ופעילותו הגבוהה נצפתה בעיקר במישורים של מרכז הסקר, וברמת פעילות נמוכה יותר גם בצפון השטח.

בנוסף, נותחו נתונים ממאגרי הנתונים של רט”ג, eBird ו-‘תצפיטבע’. ערכיות זואולוגית כללית של השטח חושבה על-פי עושר המינים הכללי ועושר המינים הנמצאים באיום, וכן חושבה ערכיות אקולוגית משולבת בוטנית-זואולוגית. מרב התצפיות בשטח הסקר ב-‘תצפיטבע’ היו של עופות ונמצאו 18 מינים בסיכון, ומרב התצפיות במאגר הנתונים של רט”ג היו של יונקים, מהם נמצאו 55 מינים בסיכון. בין המינים בסכנת הכחדה נמנים: טריטון פסים, לבנונית הגולן, חפרית מצויה, רחם, נשר מקראי, עיט ניצי, שחף צהוב-רגל, טבלן מצויץ, לוטרה ועוד.

בניתוח הערכיות הזואולוגית הכללית נמצא שמעל 75% משטח הסקר (שאינו חקלאי או בנוי, כך גם בנתונים הבאים) דורגו בערכיות זואולוגית מירבית. במפת הערכיות של מיני היונקים בולטים בערכיות המירבית יער אודם, הר חרמונית, רכס בשנית, הר אביטל והר בנטל ויער עין זיוון. מפת הערכיות של מיני העופות אחידה באופן יחסי, כאשר רוב שטח הסקר (מעל 90%) דורג בערכיות גבוהה מאוד. אתרים בודדים דורגו בערכיות מירבית והם הר אודם, הר חרמונית, הר כרמים, הר בראון ותל פארס. מניתוח הערכיות הבוטנית-זואולוגית המשולבת, נמצא שמעל 80% משטח הסקר דורג בערכיות מירבית.

המלצות

חלקים גדולים משטח הסקר שמורים למדי ומחזיקים מערכות אקולוגיות מורכבות וטבעיות, עשירות במינים נדירים. ככלל, מומלץ לשמור על שטח רב ככל הניתן במצבו הטבעי. המלצות הסקר כוללות האטה בפיתוח החקלאי באזור הכפרים מסעדה ובוקעתא בצפון הגולן. יש לקחת בחשבון שיקולים אקולוגיים לפני פעולות הרחבה, לעודד חקלאות ללא ריסוסים והעלאת מודעות לשימור משארי שדה קטנים. בפרט, מומלץ להרחיק עדרי בקר וסוסים ממקורות מים שבהם נמצאו מיני צמחים נדירים, וכן לאסוף זרעים של מינים חדשים שנתגלו בסקר הנוכחי ולהרבותם בגנים בוטניים.

מומלץ לשקם את טחנות הקמח בשוליו הצפוניים של הכפר מסעדה, את המפקדה הסורית בפאתי קונייטרה ואת המחצבות בהר פרס, הר חרמונית והר אודם. במסגרת הצעת השמורה “מישורי הבזלת” הכוללת את גבעת רמתניה, יש לבחון את דרכי הגישה לאתר ללא פגיעה כפי שהיה עד היום, בשל ריחוק הכביש מהאתר. מומלץ להכין מיפוי מפורט של ערכי המורשת בחורבת צורימן, הכוללים ערכים ארכיאולוגיים, היסטוריים, בוטניים והידרולוגיים ייחודיים. המלצה נוספת היא ניקיון והסדרת מקום לינה והבערת אש ביער מסעדה, הסובל מזה שנים מהשלכת פסולת בהיקף נרחב.

רצף השטחים החקלאיים בחלקו הצפוני של הסקר, מעלה את חשיבותם של המסדרונות שממזרח וממערב להם. על כן, ישנה חשיבות גבוהה לשמירת רציפות השטחים הללו וכאמור להמעיט בפיתוח חקלאי נוסף. מרכז שטח הסקר דליל בשטחים חקלאיים ויישובים, ומאופיין בשטחים פתוחים גדולים החשובים למיני יונקים גדולים הזקוקים למרחבים כמו צבי ישראלי. אזורים אלו משמשים לשטחי אימון של צה”ל, ויש להמשיך ולשמור עליהם מפעילות אנושית אינטנסיבית. יש לבצע סקר משלים לאזור מרכז הגולן בשל חשיבותו המרחבית.

הסקר בוצע במשותף ע”י מכון שמיר למחקר ומכון דש”א.

| מכון שמיר

ריכוז הסקר וזואולוגיה: יסמין רייזנר

ניהול והנחייה: פרופ’ דן מלקינסון

| מכון דש”א

בוטניקה: דר בן נתן

נוף ומורשת האדם: עמית מנדלסון

ריכוז והנחייה: איתן רומם

ניהול והנחייה: ד”ר אמיר פרלברג