עמק חרוד ודרום בקעת בית-שאן

רקע:

אזור עמק חרוד ובקעת בית-שאן משמר פסיפס של נוף חקלאי, אתרי מורשת ומערכות טבעיות ייחודי בארצנו, ומהווה יחידה גיאוגרפית בעלת חשיבות רבה. עמקים אלו ייחודיים בריבוי המעיינות והנחלים שבהם. בחלקם השתמרו מערכות אקולוגיות של גופי מים ושל בתי-גידול לחים, שהן מערכות שנפגעו במיוחד בעשורים האחרונים ברחבי הארץ. באחרים קיים פוטנציאל לשיקום או שחזור של מערכות כאלה. נחל חרוד והנחלים המתנקזים אליו מהווים חיבור יחידי עבור יצורים מימיים, בין אזור מישור החוף במערב דרך עמק יזרעאל אל נהר הירדן שבמזרח. לאזור חשיבות רבה גם בגלל מיקומו, המהווה חיבור בין שני האזורים ההרריים – הרי הגלבוע והשומרון בדרום ושלוחת צבאים בצפון – שבהם שטחים טבעיים נרחבים.

הקרקעות בעמק הינן עמוקות ולרוב נוחות לעיבוד (בתנאי ניקוז נכונים), ולכן רובן הגדול הפך לשטחי חקלאות. לפיכך, הצומח הטבעי של קרקעות אלה הושמד ברובו, ומינים רבים של בית-גידול זה נתונים באיום.

עיקר הצומח הטבעי מתרכז בשולי השדות, בהם רוב מיני הצמחים הם צמחי בתי-גידול מופרים (סגטליים ורודרליים), ובחלקם נשמר מעט מהצומח הטבעי. הצומח האופייני לאזור הינו הצומח ההידרופילי המאפיין את נופי המעיינות הנובעים והנחלים, בייחוד בגוש המעיינות והנחלים בבקעת בית-שאן המכונה גם “פארק המעיינות”. צומח זה נפגע קשות בעקבות פעולות פיתוח והסדרת ערוצי הנחלים. עין יזרעאל שזורם לנחל חרוד דרך נחל נבות, וכן נחל חרוד אשר זורם לאורך עמק חרוד ובקעת בית-שאן, מאופיינים בעיקר בנטיעות מיני עצים ושיחים ים-תיכוניים שנשתלו על הגדות לאחר עבודות הסדרה ושיקום. ובערוץ הזרימה שולט בעיקר הקנה המצוי.

סבך הקנה והאשל (במקומות מסויימים) המצוי הן בנחלים ובתעלות והן באזור בריכות הדגים, משמש כמחסה וכמקום רבייה וקינון עבור מיני בע”ח רבים כמו ציפורי סבך (דוגמת הקנית הקטנה והקנית האפריקנית), חתול ביצות, ובעבר הלא רחוק גם הלוטרה.

מיקומם המרחבי של עמק חרוד ובקעת בית-שאן ביחד עם מגוון בתי הגידול הטבעיים ומעשה ידי-אדם, תורמים לעושר הרב (בקנה מידה ארצי ועולמי) של מיני העופות המקננים והחורפים.

מטרות ושיטת העבודה:

מטרת סקר הטבע והנוף בעמק חרוד ודרום בקעת בית-שאן הינה לשמש רקע אקולוגי להכנת תכניות אב לשטחים פתוחים במועצות האזוריות גלבוע ועמק המעיינות. סקר זה מהווה השלמה לסקרים שנעשו במרחב בשנים האחרונות, ובכך חשיבותו גדולה לתהליכי התכנון המרחבי. גבולות הסקר הם:

שיטת העבודה בסקר כללה שלושה שלבים עיקריים: 1) איסוף ואפיון המצאי בתחומי הנוף, מורשת האדם, הבוטניקה והזואולוגיה. 2) הערכת משאבי הטבע. 3) שילוב הנתונים והערכות משולבות.

סיכום ועיקרי הממצאים:

נוף ותרבות: בתחום הסקר אופיינו 5 יחידות נוף: מזרח עמק יזרעאל, עמק חרוד, פארק המעיינות, בית-שאן וסביבתה ומרחב נחל בזק. אלו חולקו ל-57 תת-יחידות נוף. רוב ערכי הנצפות בתת היחידות הינם גבוהים בשל ריבוי שטחי החקלאות הנרחבים (בפרט הגד”ש) בהם אין גורמי הסתרה, ורובם בעלי כושר השתקמות נופי גבוה. הערכיות הנופית ברוב תחום הסקר היא גבוהה (במעיינות, בחלק משטחי החקלאות ובשטחים טבעיים נוספים) או בינונית (ברוב שטחי החקלאות).

במהלך הסקר תועדו 352 אתרים שיש בהם עניין לציבור. מהם 76 ארכיאולוגיים, 131 היסטוריים, 49 הידרולוגיים, 30 בוטניים, 29 אתרי הנצחה, 7 אתרים גיאומורפולוגיים, 2 אתרי תצפית, אתר זואולוגי אחד ו-27 אתרים בסיווג “אחר”. מבין אתרים אלו 57 דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 68 דורגו כבעלי חשיבות ברמת האזורית ו-227 דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: השטחים הפתוחים באזור זה הם בעיקר חקלאיים, למעט בשולי נחל חרוד והמעיינות בבקעת בית-שאן. ניכר כי הקיטוע המשמעותי ביותר הינו כביש 71 ומסילת הרכבת המקבילה אליו בתחום הסקר הקוטעים מסדרון מרכזי וחשוב בכיוון צפון-דרום המחבר בין הגלבוע בדרום לרמות הבזלת הגבוהות של הגליל התחתון המזרחי. תנועת בע”ח מעמק חרוד צפונה לרמות צבאים ויששכר מתאפשרת בעיקר לאורך הנחלים נחום, קיפודן, יוסף, יחזקאל, שונם ושקדים בחצייתם את המסילה והכביש, ואילו לכיוון הגלבוע המעבר יותר פתוח. בגבול המזרחי של הסקר – כביש 90 יוצר גם כן קיטוע של המסדרונות מתחום הסקר מזרחה, תנועת בע”ח בכיוון מערב-מזרח מתאפשרת לאורך הנחלים חרוד, תעלה אורכית (צפונית לעין הנצי”ב), תעלת עין-חישה ונחל בזק בחצייתם את הכביש. נחל חרוד שזורם לכל רוחב תחום הסקר וכן הנחלים המתנקזים אליו, מהווים צירים אקולוגים חשובים של בתי- גידול לחים, עבור מינים אקווטיים בציר מזרח-מערב. נחל חרוד הינו חלק מרכזי במסדרון אקולוגי אקווטי המקשר בין המערכות האקולוגיות של מישור החוף לאלה של מערכת הירדן.

צומח: מיפוי הצומח נעשה בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים (כ-15% משטח הסקר). סה”כ תועדו בתחום הסקר 23 תצורות צומח מפורטות, שחולקו ל-272 טיפוסי צומח מפורטים. הללו אוחדו לצרכי מיפוי והערכה ל-54 טיפוסים מוכללים (תצורת צומח + שליט ראשון), שבהם נערכו תרשימי צומח מפורטים. התצורות המפורטות הנפוצות ביותר בתחום הסקר הן מתצורת הצומח הכללית ‘עשבוניים בני-חלוף’, אשר מאפיינת את רוב משארי החקלאות ושטחים עשבוניים טבעיים בתחום גן לאומי בית-שאן, ואחריה נפוצות התצורות המפורטות מתצורת הצומח הכללית ‘עשבוניים בני-קיימא’ אשר מאפיינת את כל בתי הגידול הלחים בשטח הסקר.

בתחום הסקר תועדו 26 מיני צמחים בסכנת הכחדה, מתוכם 17 מינים שככל הנראה נכחדו מהאזור, ביניהם מינים של קרקעות עמוקות וכבדות (דוגמת זמזומית ורבורג) שמנוצלות כולן לחקלאות בתחום הסקר. קבוצה נוספת של מינים בסכנת הכחדה ששרדה באזור הם מינים של בתי-גידול לחים (דוגמת כריך שעיר וקוצן מכונף בנחל הקיבוצים וב’נחל גדעונה’), בשל ריבוי המעיינות והנחלים השמורים בתחום הסקר. בנוסף, תועדו בתחום הסקר 60 מינים שאינם גדלים באופן טבעי בישראל (זרים), מהם 29 מינים מוגדרים כפולשים ושלושה מהם אף מוגדרים ברמת האיום הגבוהה ביותר (טבק השיח, סולנום זיתני ושיטה כחלחלה).

בדירוג הערכיות הבוטנית של טיפוסי הצומח, דורגו 15 יחידות צומח בערכיות מירבית (הכוללים בעיקר את המעיינות והנחלים שאיכות מימיהם גבוהה, וערוצים בהם גדלים מיני צמחים ייחודיים ובסיכון), 36 דורגו בערכיות גבוהה מאוד (כוללים את יתר הנחלים והתעלות בהם מים זורמים, ונחלי אכזב עם מגוון צומח גבוה), 113 דורגו בערכיות גבוהה (כוללים את מרבית תעלות הניקוז והבריכות הנטושות), 98 דורגו בערכיות בינונית (כוללים בעיקר משארי שדה ושולי בריכות דגים) ו-10 דורגו בערכיות נמוכה (בעיקר שטחים מופרים צמודים לישובים וערים).

בעלי חיים: בתחום הסקר תועדו 13 מינים של דגים (מהם אחד בסכנת הכחדה חמורה – בינון דור, פרטים מושבים), שלושה מינים של דו-חיים (כולם בדרגות שונות של סיכון), 16 מינים של זוחלים (מהם שניים בסיכון), 233 מיני עופות (מהם 57 בסיכון להכחדה כמקנן בארץ או ברמה העולמית) ו-25 מיני יונקים (מתוכם תשעה מינים בסיכון. שאחד מהללו, הלוטרה – הנמצאת בסכנת הכחדה חמורה – נכחדה כנראה מתחום הסקר).

בתחום הסקר אופיינו 5 טיפוסים מוכללים של בתי-גידול מיוחדים על בסיס המצאי הזואולוגי והערכת מומחה, והם: נחלי איתן, נחלי אכזב ותעלות ניקוז, מקווי מים ונופי ביצה, בית-גידול סלעי ואתרים ייחודיים למגוון הביולוגי (‘הוטספוט’ לאוכלוסיות צמחים ובע”ח בסכנת הכחדה או נדירים). שטחי בתי-גידול אלה דורגו בערכיות זואולוגית מירבית או גבוהה מאוד.

ערכיות משולבת וסיכום: מפות הערכיות המשולבות מדגישות את ערכו הרב של נחל חרוד הן מבחינה מרחבית והן מבחינה אקולוגית. בשילוב המעיינות, מאגרי המים ובריכות הדגים שממוקמים לאורכו מהווה התוואי מסדרון אקווטי בעל חשיבות ארצית המתקיימים בו מגוון של בתי-גידול לחים למגוון אורגניזמים, על כן ישנה חשיבות רבה לשמירה על כל מרכיביו.