עמק יזרעאל

רקע

עמק יזרעאל הוא העמק הפורה הגדול ביותר בארץ ישראל. העמק ושוליו היוו מוקד להתיישבות אדם לאורך התקופות, וכיום מתקשר עמק יזרעאל אצל רבים עם ראשית ההתיישבות הציונית. מבחינה אקולוגית נמצא בעמק יזרעאל המסדרון האקולוגי האקווטי הארצי החשוב ביותר בין אגן הניקוז של הירדן לאגני נחלי החוף. דרך מסדרון זה יכולים אורגניזמים שוכני מים לעבור בין שני האזורים, וקיים בו פוטנציאל לאכלוס בתי-גידול מחדש ובכך לתרום לאישוש אוכלוסיות בסכנת הכחדה (דוגמת הלוטרה) שניצלו מסדרון זה בעבר. לא פחות חשוב הוא המסדרון האקולוגי היבשתי בציר צפון-דרום, בין הגליל התחתון לרמת מנשה. העמק מאופיין בשטחים פתוחים נרחבים שרובם חקלאיים, ובהם גם כתמי שטחים טבעיים ומיוערים היוצרים פסיפס מגוון של בתי-גידול לחי ולצומח. רצף השטחים הפתוחים שבו, ובפרט הטבעיים והמיוערים שביניהם, מאפשר קיום של אוכלוסיות בעלי-חיים נדירים, שאוכלוסיותיהם בשאר הארץ הצטמצמו מאוד עקב פיתוח נרחב. הכתמים הטבעיים משמרים שרידים של בית הגידול הנדיר כיום של קרקעות כבדות, ובהם מיני צמחים רבים בסכנת הכחדה. נחל קישון ויובליו שזורמים בעמק, הינם תוואים טבעיים שנותרו בלב השטח החקלאי, ולכן בעלי חשיבות רבה כצירי מעבר, מחסה, רבייה וקינון עבור מינים רבים.

מטרות הסקר הינן: יצירת בסיס נתונים נופי, בוטני ואקולוגי המגדיר ערכיות לתאי השטח השונים, אשר ישמש לגיבוש עקרונות אקולוגיים ודרכי יישום לשיפור תפקודו של המסדרון האקולוגי האקווטי והיבשתי באזור. מסקנות הסקר יוכלו לסייע בהגדרת עדיפויות לשימור ולפיתוח ולהצביע על דרכים לשימור ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם המרכזיים בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

תחום הסקר משתרע על שטח של כ-188 אלף דונם. הוא מתמקד בעיקר בלב העמק שבתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל, אך כולל בתחומו גם שטחים הרריים ומיוערים במורדות הדרומיים של רכסי הגליל התחתון ומורדות גבעת המורה. סקר זה שבוצע בשנים 2020-2019 מהווה השלמה לסדרת סקרי טבע ונוף שבוצעו בשנים האחרונות בתחומי המועצה, וגבולותיו נקבעו בין היתר על בסיס גבולות סקרים אלו.

שיטת העבודה בסקר כללה שלושה שלבים עיקריים: 1) איסוף ואפיון המצאי בתחומי הנוף, מורשת האדם, הבוטניקה והזואולוגיה. 2) הערכת הטבע והנוף. 3) שילוב הנתונים והערכות משולבות.

סיכום ועיקרי הממצאים:

נוף ותרבות: בתחום הסקר אופיינו 10 יחידות נוף: מערב הרי נצרת, גבעות תימרת, דרום הרי נצרת, המושבים המערביים, לב העמק, קיבוצי צפון העמק, המושבים המזרחיים, בקעת כסולות, גבעת המורה ופאתי עמק חרוד. יחידות אלו חולקו ל-208 תת-יחידות נוף. כ-75% משטחי הסקר דורגו בערכיות נופית-תרבותית גבוהה עד מירבית. מכלולי הנוף שדורגו בערכיות מירבית נמצאים ברובם באזורים הרריים כמו יערות כפר החורש, הרי נצרת וגבעת המורה. בעמק עצמו הוגדרו שני תאי שטח בערכיות מרבית, האחד סביב נהלל, הנחשב לסמל התיישבותי מרכזי ובתבנית נוף חריגה ביישובי הארץ, והשני בשטחי אגם כפר ברוך הנטוש, המכוסים בחורש אשלים. חלוקה ודירוג אלה אינם באים לגרוע מהיותו של העמק כולו מכלול נופי יוצא דופן.

במהלך הסקר תועדו 561 אתרים שיש בהם עניין לציבור. מתוך 116 האתרים ארכיאולוגיים, הגדול והחשוב בתחום הסקר הוא תל שימרון ששטחו למעלה מ-150 דונם. התל חולש על צומת דרכים ראשיות ובו התקיים ישוב ברוב התקופות ההיסטוריות – מהתקופה הכלקוליתית ועד העות'מאנית. מ-109 האתרים ההיסטוריים בולטת תחנת תל שמאם (תחנת כפר יהושע), שהייתה אחת משמונה התחנות הגדולות שהוקמו לאורך "רכבת העמק" בארץ ישראל המערבית. המתחם ההיסטורי עבר פעולות שיקום ושימור והמקום הפך לאתר מורשת פעיל. בנוסף, תועדו 72 אתרים בוטניים, 30 אתרים גיאומורפולוגיים, 115 אתרים הידרולוגיים, 68 אתרי הנצחה, 3 אתרי נוף, 27 אתרי פנאי ונופש ו-21 אתרים בסיווג "אחר". מבין כלל האתרים 57 דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 140 דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית ו-364 דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: בבחינת רצף השטחים הפתוחים והקישוריות המרחבית, כ-85% משטח הסקר מורכב משטחים פתוחים (חקלאיים וטבעיים). חלק ניכר משטחים אלה נמצא במספר "גושים" גדולים ורציפים יחסית (בקנה המידה של צפון ישראל), ולכך חשיבות אקולוגית ונופית. הקיטועים העיקריים של רצף השטחים הפתוחים בתחום הסקר הם על ידי כ-20 ישובים חקלאיים, מחנה צבאי גדול ומנחת מטוסים, ותשתיות אורכיות הכוללות כבישים ארציים ואזוריים ואת מסילת רכבת העמק.

בציר מזרח-מערב: עובר בלב העמק מסדרון אקולוגי חשוב ורחב על בסיס נחל הקישון, ומצידו השני של קו פרשת המים הארצית, עובר מסדרון אקולוגי נוסף על בסיס מעלה נחל תבור שזורם בבקעת כסולות. בציר צפון-דרום: עובר מסדרון אקולוגי חשוב בין הגליל התחתון לרמת מנשה, בין היתר על בסיס הנחלים עדשים ומזרע. באזורים מיושבים יותר בתחום הסקר, למשל האזור שבין שריד לשדה יעקב, תנועת בע"ח מתאפשרת דרך מעברים הכרחיים ('צווארי בקבוק') המתבססים בעיקר על ערוצי הנחלים.

צומח: מיפוי הצומח נעשה בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים (המהווים כ-17% משטח הסקר). בתחומי הסקר נסקרו 470 יחידות צומח, שבכל אחת מהן אופיינו תצורת צומח ומיני הצמחים השליטים. סה"כ הוגדרו 348 טיפוסי צומח (תצורת צומח + 1 עד 3 מינים שליטים) שונים, שאוחדו לצרכי מיפוי והערכה ל-45 טיפוסים מוכללים, בהם נערכו תרשימי צומח מפורטים. מבחינת שכיחות תצורות הצומח נמצא שתצורות היער השונות הן השכיחות ביותר (203 יחידות) בייחוד באזורים ההרריים, ואחריהן עשבוניים בני-חלוף (132 יחידות) וחישת קנים (49 יחידות) שנפוצות בעמק עצמו. אלו כוללות יחד כ-84% מבין כלל יחידות הצומח שנסקרו.

בתחום הסקר תועדו לאורך השנים 45 מיני צמחים בסכנת הכחדה. 18 מתוכם תועדו בסקר הנוכחי, כאשר ארבעה מהללו לא היו ידועים קודם לכן מתחום הסקר (ורוניקה עדינה, זון פרסי, כריך שעיר וסגולית הכלאיים), שניים נוספים נחשבו כנכחדים מתחום הסקר (בקיית החולה ושיבולת-שועל שונת-גלומות), ומין נוסף – סמר ענף, נחשב כנכחד מהארץ ולא נצפה בעמק 91 שנה! בנוסף, תועדו בתחום הסקר 68 מינים שאינם גדלים באופן טבעי בישראל (זרים), מתוכם 44 מוגדרים כפולשים ושניים מהם אף מוגדרים ברמת האיום הגבוהה ביותר (אמברוסיה מכונסת ושיטה כחלחלה). בסך הכל תועדו בתחום הסקר 790 מיני צמחים.

כ-90% מהשטחים הטבעיים שנסקרו בתחום הסקר דורגו בערכיות בוטנית גבוהה עד מירבית. מתוכם דורגו 58 יחידות צומח בערכיות מירבית (כמו 'חורשות הנדירים' בעמק, שטחי חורש ובתה ים-תיכוניים באזור גבעות תימרת), 147 דורגו בערכיות גבוהה מאוד (כמו נחלי העמק האיתנים, חלק משטחי יערות כפר החורש ותימרת ומורדות הרי נצרת, שטחים עשבוניים על כתמי הבזלת), 172 יחידות צומח דורגו בערכיות גבוהה (כמו יתר הנחלים והתעלות, יערות גבעת המורה והשטחים העשבוניים באזור זרזיר וגבעת אלה).

בעלי חיים: בבחינת המצאי הזואולוגי, בתחום הסקר תועדו במאגרי המידע: מין אחד של דג (אך לפי תצפיות בסמוך לתחום ניתן להניח שקיימים בו כעשרה מינים), ארבעה מינים של דו-חיים, מתוכם מין אחד, טריטון פסים, בסכנת הכחדה חמורה (CR); 18 מינים של זוחלים מתוכם מין אחד, צב רך, בסכנת הכחדה חמורה (CR); 238 מיני עופות, מהם 14 מינים בסכנת הכחדה חמורה (CR), ביניהם צחראש לבן, ושבעה מינים בסכנת הכחדה (EN), ביניהם ברווז משויש;  תועדו גם 20 מיני יונקים, מתוכם מין אחד, לוטרה, בסכנת הכחדה חמורה (CR) ומין אחד, צבוע מפוספס, בסכנת הכחדה (EN). בתחום הסקר אופיינו בתי-גידול מיוחדים שדורגו בערכיות זואולוגית גבוהה מאוד עד מירבית והם: נחלי איתן, נחלי אכזב ותעלות ניקוז, מקווי מים ונופי ביצה ושטחי בתה.

ערכיות משולבת וסיכום: מפות הערכיות הנושאיות והמשולבות מדגישות את ייחודו של עמק יזרעאל הן מבחינה אקולוגית-מרחבית והן מבחינה נופית. לכן, ישנה חשיבות רבה לשמור על השטחים הפתוחים הנרחבים והרציפים שבו, ע"י הכוונת הפיתוח כך שיהיה ככל הניתן צמוד דופן לשטחים בנויים קיימים. כמו כן,  חשוב לצמצם את ההשפעות השליליות של תשתיות המקטעות את רצף השטחים הפתוחים ולשפר את עבירות המסדרונות. לצורך זה מומלץ לתחזק ולשפר את מעבירי המים שקיימים תחת תשתיות חוצות, כך שיאפשרו מעבר חופשי של בע"ח, ולצמצם השפעות זיהום אור בכלל ותאורה מכבישים וישובים שמכוונת לאזורי מסדרון בפרט. משיקול נופי יש להימנע מפיתוח בולט על רקע קווי רכסים וגבעות בעלי נצפות גבוהה.

ממצאי הסקר מדגישים גם את חשיבותם של הכתמים הטבעיים במרחב החקלאי כבית-גידול נדיר וחשוב לצמחים בסכנת הכחדה הייחודיים לאזור. מומלץ לפעול במספר דרכים על מנת לשמרם: 1) ניטור שוטף של אוכלוסיות המינים בשיתוף תושבי האזור. 2) קידום הגנה סטטוטורית למשארי שדות, חורשות איקליפטוסים, תילים ומעיינות בלב העמק. 3) שיקום בוטני והשבת מיני צמחים בסכנת הכחדה או שנכחדו מהעמק.

סקר זה בוצע במקביל להכנתה של תכנית מתאר כוללנית במועצה האזורית עמק יזרעאל. לכן, תוצריו בתזמון זה מהווים הזדמנות לתכנון פעולות שיקום ושחזור מסדרונות אקולוגיים, שיהוו בית-גידול למגוון מיני הצמחים ובעלי החיים הייחודיים לאזור, כמו גם שימור אתרי טבע ומורשת והוספת מספר שבילי טיול.