ערוצי נחלים ברשות ניקוז ונחלים הירקון

רקע

רשות ניקוז ירקון פועלת מתוקף מספר חוקים המסדירים את סמכויותיה בניהול תוואי נחלים, ניקוזם ושמירה על ערכי טבע ונוף. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבות הנחלים כבתי-גידול מגוונים, נכסים נופיים ואתרים ציבוריים חשובים, המחייבים התייחסות אקולוגית מעמיקה. אגן הירקון, הגדול באגני ההיקוות של מרכז הארץ (כ-800 קמ”ר) בתחום הקו הירוק, כולל שני תת-אגנים: ירקון ואיילון – ומכיל מגוון מערכות אקולוגיות המושפעות מצפיפות אוכלוסין גבוהה, מפיתוח מואץ ומתשתיות נרחבות.

באגן עוברים מסדרונות אקולוגיים חשובים המחברים בין שטחים פתוחים ומוגנים, בעלי תפקיד קריטי בקישוריות האקולוגית הארצית. לנוכח לחצי הפיתוח, שינויי האקלים והזיהום, מערכות הנחלים נמצאות תחת איום משמעותי. סקר זה, הראשון מסוגו באגן הירקון, מספק מידע חיוני לתכנון, שיקום וניהול הנחלים. הסקר יאפשר תכנון מבוסס נתונים, קידום חיבוריות אקולוגית, תעדוף שיקום נחלים והעלאת מודעות ציבורית. הסקר בוצע בשלבים מ-2022 עד 2024, וכלל מיפוי אקולוגי וחברתי רחב ליצירת בסיס ידע עדכני ואחיד.

מטרת העבודה

מטרת הסקר היא ליצור בסיס נתונים אקולוגי, סביבתי וחברתי   עבור ערוצי הנחלים באגן הירקון, שיתמוך בתוכנית אופרטיבית של רשות ניקוז ונחלים ירקון לאבחון ותעדוף פעולות תחזוקה, שיקום והסדרה. הסקר מספק מידע עדכני ומפורט שיסייע בתכנון, ניהול וקביעת ממשקי עבודה בערוצים, בהתאם לממצאים האקולוגיים ולפוטנציאל השיקום שלהם לטובת הקהילות הסמוכות. ממצאי הסקר יהוו חלק ממיפוי מקיף של כלל נחלי האגן.

ממצאים מרכזיים

הערוצים בשטח אגן נחל ירקון סווגו על-פי מאפיינים פיזיולוגיים: הידרולוגיה, גיאולוגיה ושימושי קרקע, וחולקו למקטעים. בהתבסס על מיפוי הערוצים הראשוני והמידע הבוטני, הזואולוגי והתרבותי שנאסף ממאגרי מידע קיימים וסקר ספרות. בשטח בוצעו סקרי שדה בערוצים (סקרי צומח, סקרי בעלי-חיים: יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, סקר מורשת האדם, מאפיינים מרחביים של רצועת הנחל וסקר בריכות חורף במרחב האגן). על בסיס סקר השדה והמידע הקיים במאגרי המידע של רט”ג ומרכז הצפרות של חלה”ט, חושבה הערכיות האקולוגית של מקטעי הערוצים (נחלים שטפוניים ונחלים איתנים בנפרד), על סמך מדדי משנה: עושר מיני הצמחים, נוכחות צמחייה הידרופילית, מאפיינים מרחביים של רצועת הנחל (רוחב רצועת החייץ, מורכבותה הגיאומורפולוגית ותפקודה כמסדרון אקולוגי ובעצירת סחף ומזהמים), נוכחות מיני צמחים בסכנת הכחדה ועושר מיני בעלי החיים. בסיכום מדד הערכיות האקולוגית המשוקלל נמצא כי מתוך 124 המקטעים שנדגמו בסקר אגן ירקון, 14 הם מקטעים של נחלי איתן ו-110 הם מקטעים של נחלים שטפוניים. ב-12 מקטעים של נחלים שיטפוניים שנסקרו, נראה שזורמים מים ממקורות שונים בחלק מהשנה (מט”ש, ביוב וכו’). אין מן הנמנע שיש זרימות של מים ממקורות שונים גם בערוצים אחרים והתיעוד במקרים אלה היה תלוי בהגעת צוות הסקר לשטח.

סקר בוטני

בסקר הבוטני תועדו 868 מיני צמחים, מהם 67 מינים זרים (52 מהם מוגדרים כפולשים), אשר פזורים בכל ערוצי אגן הירקון. במהלך השנים תועדו באזור הסקר גם 87 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה או ‘על-סף איום’. בסקר הנוכחי נמצאו 42 מהם, כולל מין חדש שלא תועד באזור – בקיית יזרעאל. למרות שמעל מחצית מהמינים בסיכון לא אותרו בסקר הנוכחי, ישנם דיווחים עדכניים ואמינים על הימצאותם של 13 מהם, וישנה סבירות גבוהה שהם עדיין קיימים בשטח.

לעומת זאת, 30 מינים לא נצפו באגן הניקוז מזה שנים רבות, ומוערך כי בדומה למגמות הארציות, בתי גידול של  קרקעות קלות, אזורים לחים, קרקעות כבדות והסביבה החופית נפגעו באופן המשמעותי ביותר מפעילות אנושית. פגיעה זו הובילה לירידה מתמשכת באוכלוסיות צמחים שבעבר היו נפוצים בבתי גידול אלו, עד כדי היעלמותם במקרים רבים. מנגד, שטחי החורש במזרח תחום הסקר נותרו שמורים יחסית לאורך השנים, ושימרו את רוב המינים האופייניים להם. חשוב להדגיש ש-20 מהמינים הנמצאים בסכנת הכחדה או ‘על-סף איום’ הם אנדמיים או תת-אנדמיים, וכ-75% מהם קשורים לבתי גידול של קרקעות קלות במישור החוף, בעוד שהיתר מתחלקים באופן שווה בין בתי גידול לחים לקרקעות כבדות. נתון זה מדגיש את החשיבות האקולוגית של בתי הגידול הייחודיים באגן הירקון, הן למגוון המינים המקומי והן לשמירה על המגוון הביולוגי ברמה העולמית.

ממצא משמעותי נוסף הוא שיעור ההכחדה הגבוה של מינים בסכנת הכחדה: 30 מינים שתועדו בעבר באזור הסקר לא נצפו ב-40 השנים האחרונות, ונראה כי נכחדו. בנוסף, שבעה מינים נוספים שנצפו בעבר הקרוב לא דווחו בשלוש השנים האחרונות, וייתכן שגם הם נכחדו. נתונים אלו משקפים את הפגיעות הרבה של בתי גידול רגישים, כגון אזורים לחים, קרקעות כבדות וקרקעות קלות במישור החוף. בתי גידול לחים בישראל נפגעים מזיהום, משאיבת יתר, מהטיית מקורות מים ומפיתוח. קרקעות כבדות, המשמשות רובן ככולן לעיבוד חקלאי אינטנסיבי, סבלו מייבוש וניקוז, מה שפגע קשות במיני הצמחים המקומיים. גם שטחי הקרקעות הקלות במישור החוף, המאופיינים בשיעור גבוה של מינים אנדמיים, נתונים ללחצי פיתוח וחקלאות אינטנסיבית, כאשר אזורי חמרה במיוחד מצויים תחת איום מתמשך, גם אלו שלא עברו עיור ופיתוח, ומנוצלים ברובם המכריע לחקלאות.

סקר זואולוגי

במהלך שלוש שנות הסקר בוצע סקר הרפטולוגי יעודי, שבמסגרתו  תועדו 27 מינים, מהם 3 מיני דו-חיים ו-24 מיני זוחלים, על בסיס 731 תצפיות. מגוון המינים והעלייה במספר התצפיות לאורך תקופת הסקר מדגישים את החשיבות האקולוגית של בתי הגידול שנבדקו ואת תרומתם לשימור מיני זוחלים ודו-חיים באזור.

בסקר העופות תועדו 153 מיני עופות, מתוכם 62 מינים תועדו כמקננים בפועל או עם סבירות גבוהה לקינון, ו-18 מינים נוספים ידועים כמקננים במרחב אך לא נמצאו סימני קינון ישירים בסקר. שאר המינים הם נודדים או יציבים שלא נמצאה עבורם עדות משמעותית לקינון. בקרב המינים המקננים בארץ שתועדו במהלך הסקר: שני מינים מוגדרים בקטגוריה “עתידו בסכנה – VU” ו-7 מינים מוגדרים “קרוב לסיכון – NT”. בנוגע למינים בעלי זיקה לבתי גידול מימיים, תועדו 13 מינים במהלך הסקר, חלקם בעונת הקינון וחלקם מקננים ידועים באזור.

בסקר היונקים תועדו 26 מינים של יונקים מקומיים. מבין אלו: 2 מינים מוגדרים כ-“קרוב לסיכון” (NT), 6 מינים מוגדרים כ-“עתידו בסכנה” (VU) ו-3 מינים מוגדרים “בסכנת הכחדה” (EN). נתונים אלו מדגישים את חשיבות רשת ערוצי הנחלים באגן הירקון כמסדרונות אקולוגיים חיוניים לשמירה על מגוון היונקים באזור.

במסגרת הסקר הנוכחי נסקרו 34 אתרים מתוך כ40 שהיו ידועות באגן בעבר, מתוכם 31 בריכות חורף החזיקו מים במועדי הדיגום. שליש מהבריכות שנדגמו הן בריכות ותיקות המופיעות בסקרים קודמים; שליש הן בריכות חדשות שנחפרו בעשור האחרון; שליש הן בריכות שלא תועדו בעבר, חלקן ותיקות שלא נרשמו וחלקן חדשות שנוצרו באופן לא מכוון.

סקר בריכות חורף

הסקר כלל 34 בריכות חורף באגן הירקון. שלושה מהאתרים היו יבשים כבר במועד הדיגום הראשון (מגדל צדק, גינתון ותעלה בדרום-מזרח נתב”ג). מתוך 31 אתרים שנדגמו, נערך ביקור שני בעשר בריכות חורף שהיה בהן עניין נוסף, כאשר רק שבע מהן החזיקו מים במועד הביקור ובוצע בהן דיגום נוסף. מרבית הבריכות שנדגמו היו על תשתית חמרה חרסיתית ושלוש בריכות בלבד היו בריכות סלע (בריכת מגדל צדק, קיבוץ חורשים ויער חורשים).

ממצאים עיקריים בסקר בריכות החורף מעלים את חשיבותן של בריכות ותיקות. עיקר התצפיות במיני סרטנים ייחודיים והתצפית היחידה בראשני חפרית מצויה הגיעו מבריכות ותיקות. בריכות אלו מהוות מקור גנטי חיוני לשימור ושיקום בתי גידול עתידיים. אובדן בריכות ותיקות אינו בר-השוואה ליצירת בריכות חדשות, שכן קצב היעלמותן גבוה מהזמן הנדרש להתבססות מערכת אקולוגית עשירה בבריכות חדשות.

אתרים בולטים: נחל מזור – בריכה מערבית: נמצאו בה ראשני חפרית מצויה, טריטון פסים, אילנית מצויה ושני מיני סרטנים ייחודיים (אפונית ושטרגל גדול), מה שהופך אותה לאחד מאתרי בריכות החורף החשובים במרכז הארץ. בריכת כפר שמריהו: הופעה מחודשת של מין אפונית מצביעה על יכולת התאוששות טבעית של בריכות ותיקות בתנאים מתאימים.

מגמות ואתגרים: קיים גידול במספר בריכות החורף החדשות באזור המרכז, בהתאם ליעדי שיקום אקולוגי בינלאומיים. עם זאת, חסרים יעדי שימור ברורים, תיעוד מסודר וניטור אקולוגי למעקב אחר הצלחתן. קיימת נטייה להעדיף תשומת לב לבריכות חדשות “מושכות” על פני בריכות ותיקות וערכיות.

המלצות: עדיפות לשימור ושיקום בריכות ותיקות. הקמת בריכות חדשות צריכה להתבצע לצד ניטור ושימור מקביל של בריכות ותיקות קיימות. נדרש יישום תוכניות שיקום אקולוגיות מותאמות אישית, הכוללות יעדי שימור ברורים, מדדי הצלחה ותוכנית ניטור שיטתית המבוססת על ניסיון ומחקר אקולוגי מצטבר.

סקר הידרואקולוגי

בסקר הידרוביולוגי שנערך באביב 2023 נדגמו שישה מקטעים בירקון התיכון וביובליו (נחל קנה ונחל הדס) במטרה להעריך את הערכיות האקולוגית על בסיס הרכב חסרי החוליות האקווטיים. בסך הכול נדגמו למעלה מ- 24,000 פרטים, המשתייכים ל-32 טקסונים מתוך 9 סדרות ו-21 משפחות.

נמצא דמיון בהרכב החברות בשלושת מקטעי הירקון שנדגמו (מעלה ומורד נחל רבה ומעלה כביש 40). מדד הרגישות לזיהום אורגני (ASPT-IL) הצביע על ערכיות אקולוגית גבוהה במורד כניסת נחל רבה, עקב נוכחות טקסונים רגישים כדוגמת שחריר חלק ובריומאים. עם זאת, בהשוואה לניטור 2020, לא חל שיפור במדד זה ואף נצפתה ירידה במגוון הביולוגי (Diversity Index) וביחס החרקים הרגישים (ET%).

בנחל קנה, נראה שיפור בערכיות האקולוגית במקטע מורד נחל סיר (סמוך לאלישמע), ככל הנראה עקב שינויים הידרולוגיים כגון היצרות הערוץ ועלייה במהירות הזרימה. לעומת זאת, מקטע הנחל במעלה לכניסת נחל הדס (סמוך לעדנים) הוגדר כבעל ערכיות נמוכה, בשל דומיננטיות של מינים עמידים לזיהום ומגוון נמוך. בנחל הדס עצמו תועדה ירידה במדד הערכיות המשוקלל, חרף עלייה במספר הטקסונים ביחס ל-2020, וזאת בשל היעדר נציגות לבריומאים ושעירי כנף.

נוכחות מינים פולשים מהווה מדד נוסף לעוצמת ההפרעה האקולוגית. בכל המקטעים נמצאו מינים פולשים, ובשלושת מקטעי הירקון ובנחל הדס נצפתה עלייה בחלקם היחסי בהשוואה לניטורים קודמים. במקטע נחל קנה -מורד כניסת נחל סיר נרשמה צפיפות פולשים הגבוהה ביותר (620 פרטים למ”ר).

ממצאי הסקר מצביעים על השפעה ניכרת של הזרמת מי קולחין על המערכת האקולוגית של הירקון התיכון ויובליו, תוך שינוי בהרכב חברות חסרי החוליות האקווטיים. למרות המאמצים לשיפור איכות המים, לא חל שיפור מובהק במדדי הבריאות האקולוגית, וחלק מהמקטעים אף הראו ירידה בערכיות האקולוגית בהשוואה לשנים קודמות. נראה כי שינויים הידרולוגיים ומבניים בערוץ משפיעים על תפקוד המערכת האקולוגית לא פחות מאיכות המים עצמה. תופעת המינים הפולשים, ההולכת ומתרחבת, מהווה אינדיקציה נוספת ללחץ האקולוגי הקיים במערכת.

ערכיות אקולוגית

חישוב הערכיות האקולוגית בוצע בנפרד עבור נחלים שטפוניים ונחלים איתנים, בשל ההבדלים האקולוגיים המהותיים ביניהם ולמניעת הטיה לטובת נחלי איתן, שבמדדים מסוימים נוטים לקבל ערכים גבוהים יותר. דירוג הערכיות התבסס על חמישה קריטריונים שווים במשקלם: עושר מיני הצמחים, נוכחות צמחייה הידרופילית, מבנה הנחל, נוכחות מיני צמחים נדירים או בסכנת הכחדה, ועושר בעלי החיים. המדדים משקפים את המגוון הביולוגי, מבנה בית הגידול ותפקודו, תוך התחשבות במקרים יוצאי דופן על בסיס הערכת מומחה. מבין 14 נחלי האיתן שנדגמו בסקר (מקטע איילון מבוטן לא נדגם): 2 דורגו בערכיות מזערית, 8 קטעים בערכיות נמוכה, ערוץ אחד בערכיות בינונית, ערוץ אחד בערכיות גבוהה ושני קטעי נחל הירקון המזרחיים בערכיות מרבית. מבין הנחלים השטפוניים: 20 דורגו בערכיות מזערית, 44 בערכיות נמוכה, 27 בערכיות בינונית, 16 קטעים בערכיות גבוהה ו-3 בערכיות מרבית.

בנחלי האיתן באגן הירקון, המקטעים המזרחיים של נחל הירקון דורגו בערכיות אקולוגית מירבית בזכות זרימת מים טבעית, צמחייה הידרופילית מקומית ורצועת חיץ טבעית לאורך הערוץ. עם זאת, ניכרת פגיעה במצבם עקב פסולת, נוכחות מינים פולשים ורצועת חיץ צרה במקומות מסוימים. ערוץ ההמשך, נחל ירקון קריית עתידים, דורג בערכיות בינונית. למרות עושר מיני צמחים גבוה, כולל מינים נדירים, מגוון בעלי החיים נמוך ונפוצה בו נוכחות של מינים פולשים וצמחייה המאפיינת בתי גידול מופרים. שני המקטעים המערביים של נחל הירקון, מפארק הירקון ועד לשפך הירקון, דורגו בערכיות נמוכה. במקטעים אלו ניכרת ירידה במגוון הצמחים האופייניים לבית הגידול הלח, לצד השפעות של תחזוקת פארק אינטנסיבית הכוללת גינון עד לשפת הנחל, כיסוח וריסוס, המגבירים את נוכחותם של מינים פולשים. גם ערוץ ראש ציפור נמצא במצב תחזוקתי ירוד עם פסולת ומינים פולשים. בערוצי נחל איילון בפארק אריאל שרון ובמזרחו מתקיים בית גידול של נחל איתן עם צומח אופייני ונדיר, אך פיתוח מתמשך הביא להתדרדרות במצבם ולירידה במגוון הצמחים. ערוץ קטן יחסית של נחל הירקון, הסמוך לבית העלמין ירקון, דורג בערכיות גבוהה בזכות צמחייה נדירה בשטחים לחים. עם זאת, חלקים נרחבים ממנו נפגעו בעקבות עבודות פיתוח ובניית חניון אוטובוסים. נחל קנה דורג בערכיות נמוכה, אך ניתן למצוא בו מיני צמחים נדירים ששרדו במקומות שבהם התקיימו בריכות חורף איכותיות. נחל הדס-דרום, למרות שנחשב לערוץ בעל ערכיות כללית נמוכה בשל שליטת קנה ופטל ונוכחות מינים פולשים, כולל אוכלוסייה של ספלילה טבורית, צמח בסכנת הכחדה. ייתכן שמקורו של הצמח בערוץ הוא מצמחי נוי המשמשים בגינון גופי מים. באופן כללי, ערוצי איתן רבים באגן הירקון סובלים מהשפעות של פיתוח, זיהום, חדירת מינים פולשים ופגיעה במאפייני בתי הגידול הלחים, הפוגעים בערכיותם האקולוגית.

הסקר שנעשה לנחלים שיטפוניים באגן הירקון הראה כי המקטעים הטבעיים של נחלי כפירה ויתלה (בתחום שמורות טבע), ונחל בית חנן (שטחי יער קק”ל), דורגו בערכיות אקולוגית מרבית. ערוצים שטפוניים אלה מאופיינים בתשתית אבנית, צמחיית בתה וחורש טבעי ים-תיכוני, ומגוון הצמחים הכללי והנדירים הגבוה ביותר באזור נמצא בהם. עוד נכללים ערוצים טבעיים חשובים אחרים בשמורות טבע ובשטחים של קק”ל, כמו נחל שילה, נחל גמזו וואדי סעד, אשר דורגו בערכיות גבוהה.

שטחי הבתה בנחלים המזרחיים משמשים כבית גידול חשוב לצמחים ולחיות, והם חיוניים לשימור בשל הרגישות הרבה של מיני ציפורים חובבי בתה. נחלים שנפגעיםמפיתוח חקלאי וערוצים עירוניים, בהם צומחים מינים פולשים וצמחייה רודרלית, הוערכו בדרך כלל בערכיות בינונית או נמוכה , ויש חשש להידרדרות המצב האקולוגי. עם זאת, ישנם גם ערוצים שטפוניים עם ערכיות גבוהה יותר, כמו נחל איילון, אשר מאופיינים ברצועות חייץ רחבות שמסייעות בשמירה על הצמחים האופייניים לבית הגידול. הערוצים השטפוניים שדורגו בערכיות אקולוגית בינונית מאופיינים בכך שהם עוברים דרך שדות חקלאיים ויש בהם הפרות רבות, אך עם זאת ניתן למצוא לאורכם צמחים אופיינים לבית הגידול. שאר הערוצים של הנחלים השיטפוניים דורגו בערכיות נמוכה ומזערית בשל מצבם הירוד, והם עוברים בשטחי חקלאות אינטנסיבית או בשטח עירוני.

המלצות תחזוקה וממשק:

• ביעור מינים פולשים בכלל הערוצים.
• פינוי פסולת מכלל הערוצים.
• יש לפעול לשיתוף-פעולה עם החקלאים שמעבדים את השטחים החקלאיים שצמודים לנחלים באגן, כדי לשנות ממשקים חקלאיים אשר לא מתואמים לצרכי הנחל (ריסוס צמחייה ועיבוד שמייצרים סחף קרקע, כיסוח, השלכת פסולת, זליגת חומרי דישון והדברה וכו’).
• חיזוק הקשר עם הקהילות שמתגוררות סמוך לנחל.
• הגדלת רצועת החייץ של הערוצים.
• בנחלי איתן בשלטון קנה/עבקנה ואיקליפטוסים – יש לשקול דילול מבוקר של סבך הקנים והעצים.