פיתוח כלים ושיטות למיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל

תקציר

מסמך זה מסכם שלוש שנים של פרוייקט לפיתוח כלים ושיטות מיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל המיועדים לדילול וחידוש. הפרוייקט לווה ע"י צוות היגוי נרחב מקק"ל, ובמהלכו אופיינו שיטות העבודה הנדרשות על מנת לקיים את הנחיות הנספח המקצועי לנוהל קק"ל ורט"ג בנושא שמירה על ערכי טבע מוגנים ביער. כחלק מהפרויקט פותחו פרוטוקולים לסקרים אקולוגיים ביערות קק"ל המיועדים לדילול ולחידוש. פותח מבנה מסד נתונים ממ"גי של קק"ל בנושא ערכי טבע ביערות ובוצעו סקרי טבע רבים בשטחים שיועדו לדילול ולחידוש ע"י נטיעות. בשלושת השנים של הסקר,  נסקרו שטחי יער המיועדים לדילול וחידוש כחלק מתכנית העבודה השנתית של קק"ל. בשטחים אלו מופו צמחים בסכנת הכחדה, ריכוזים של מיני דגל כגון חלמונית גדולה, עצי תפארת, אזורי לינה ורבייה של בעלי-חיים, בתי-גידול לחים ובתי-גידול ייחודיים. מכון דש"א ליווה את מחלקת האקולוגיה בקק"ל בארבעה יערות מיועדים לדילול לצורך בקרה ובחינת היישומיות של ההנחיות לשמירת ערכי טבע בעת ביצוע עבודות דילול ביער. בעקבות סיורים אלו גובשה שכבת ממ"ג של רדיוסי הגנה, אשר מיוצרת אוטומטית על בסיס הסקר ומוצגת ביישומון  FieldMaps כחלק ממפת המכרזים של קק"ל. בשלוש השנים נסקרו 98 יערות, הכוללים שטחים לדילול, שטחים לחידוש ושטחים בהם בוצעה בקרה כאמור לעיל: סה"כ נסקר שטח של כ- 35,000 דונם, שכללו כ- 14,000 דונם של שטחי חידוש ו-21,000 דונם שטחי דילול. מניתוח ממצאי הסקרים עולה, שביערות קק"ל מתקיימים ערכי טבע ובתי-גידול ייחודיים רבים, שהמידע אודותיהם היה מועט מאד טרם ביצוע הפרוייקט הנוכחי. סקרי ערכי טבע ביערות קק"ל משלימים את תת הדיגום בו היערות נמצאים. במהלך שנות הסקרים, התגלו ממצאים בוטניים משמעותיים מאוד. במסגרת הסקרים תועדו 1,404 תצפיות בערכי טבע, מתוכן 602 תצפיות ב- 67 מיני צמחים בסכנת הכחדה. תצפיות אלו כוללות מינים חדשים לארץ, אוכלוסיות גדולות ויציבות של מינים בסכנת הכחדה שמתקיימות ביערות קק"ל, ותצפיות המרחיבות את גבולות התפוצה של מינים נדירים. בנוסף נמצאו יערות שמשמשים כ-'הוט-ספוטס' או כיערות מפלט, עבור מגוון גדול של מינים בסכנת הכחדה, בעיקר בבתי-גידול מאויימים שאינם מיוצגים מספיק בשמורות טבע, כגון בתי-גידול לחים וקרקעות עמוקות – כבדות וקלות – בעמקים (בין השאר ברמת הגולן). התופעה בולטת במיוחד במישור החוף, אזור של בינוי צפוף שבו אין כמעט שמורות טבע ושטחים פתוחים לא חקלאיים אחרים מלבד יערות קק"ל, שמגנים על שטחי קרקעות קלות ובתי-גידול לחים ומספקים אזור מפלט לריכוז גבוה מאוד של מינים בסכנת הכחדה ומינים נדירים אחרים. יערות אלו הינם ייחודיים באזורם, ומהווים 'הוט ספוט' חריג ויוצא-דופן, ועל כן חשיבותם לשמירת טבע בארץ – גדולה מאד. דוגמה בולטת במיוחד הינה יער חדרה. ביער חדרה היה קיים מידע מועט וחלקי על נוכחות מיני צמחים בסכנת הכחדה, ובמסגרת סקרים לפני חידוש יערני (בשנת 2022 ,(היער התגלה כאתר יוצא דופן ובעל חשיבות עליונה לשימור מגוון מיני הצמחים במישור החוף. ביער התגלה מספר רב של מינים בסכנת הכחדה. ביניהם זכריני הביצות  (Lehm laxa Myosotis)מין חדש לארץ. חלקם הגדול של המינים שנמצאו ידועים כיום כמעט רק באזור חדרה, או שהם חלק מאוכלוסיות בודדות שנותרו במישור החוף. מממצאי הסקרים עולה כי דילול היער מועיל למינים רבים, ובחלק מהמקרים מתרחש שיקום מהיר של הצומח בתת היער ושל מינים בסכנת הכחדה כתוצאה מכך, כחלק משיטות העבודה שפותחו בפרויקט זה ולצורך בניית תכנית הסקרים בשטחי תכנית העבודה השנתית של קק"ל, מועברת שכבת תצפיות רט"ג לקק"ל בתחילת השנה. בסוף השנה, קק"ל מוסרת לרט"ג את שכבת התצפיות החדשות שנאספו ביערות (שהינן חלק ממסד הנתונים הקק"לי שפותח בנושא זה). שיתוף פעולה זה חשוב מאוד, ויצירת מאגר מידע עדכני ומקיף ככל הניתן אודות המגוון הביולוגי בארץ הינו חיוני לצורך מאמצי שימור, מחקר ושיקום. מוצע לבחון דרכים לביצוע אינטגרציה אוטומטית בין מערכות המידע של רט"ג ןקק"ל. הבקרה על מידת היישומיות של הנחיות דו"חות הסקרים, אשר נעשתה יחד עם מחלקת אקולוגיה באגף הייעור, העלתה כי הן ניתנות ליישום בעת ביצוע העבודות ביער. יישומן איפשר הגנה טובה על ערכים חשובים אלו ביער, ומאידך – לא נוצרו הפרעה או עיכוב משמעותי בתהליך רחב ההיקף של דילול וחידוש היערות שהינו הכרחי לחיוניותם. יחד עם זאת, עלה הצורך בהעמקת הטמעת נוהל השמירה על ערכי הטבע המוגנים ביערות בקרב אנשי השטח בקק"ל, ע"י הדרכות, והרחבת הבקרה על העבודה ביער בהיבט זה. לסיכום, נמצא שהכלים שפותחו בפרויקט זה מאפשרים ביצוע שוטף של עבודות הכרחיות לדילול וחידוש יער תוך שמירה על ערכי הטבע המתקיימים בו, ואף תורמים להרחבת מאגר המידע על ערכי הטבע ביערות קק"ל. המידע שנאסף ושייאסף בהמשך, מהווה תשתית חשובה עבור פעולות מחקר, ניטור, שימור ממשק ושמירה על ערכי הטבע ביערות ומחוצה להם. המידע החדש שנאסף בפרויקט תורם להבנה מעודכנת של סטטוס השימור ומפות התפוצה של מינים בסכנת הכחדה בארץ ובכלל לשמירת הטבע בישראל.