צפון הנגב בדגש מישורי הלס

קנ"מ עריכת הסקר

מיפוי התכסית נערך בקנ"מ 1:10,000 אבל סקרי השדה היו מצומצמים יחסית, ולכן רמת הדיוק של הסקר נמוכה יחסית לסקרים אחרים, שנערכו בשטחים קטנים יותר.

רקע ומטרות העבודה

מישורי הלס הם חלק מרכזי מהשטחים הפתוחים בצפון הנגב. נמצא בהם מגוון ביולוגי מפתיע, הכולל גם מיני צמחים ובעלי חיים אנדמיים, המותאמים לחיים בקרקעות הלס בנוף הפתוח. עם זאת, רק 4% משטחי הלס בצפון הנגב מוגנים בשמורות טבע. חלק ניכר משטחי הלס שאינם מוגנים כבר נפגעו מפעילויות פיתוח שונות, או הותמרו לשטחי חקלאות אינטנסיבית או שטחי ייעור.

סקר צפון הנגב בדגש מישורי הלס נועד לשמש כרקע סביבתי בתהליכי תכנון אינטנסיביים שמתרחשים באזור. בחלק המזרחי עולות תכניות ליישובים חדשים, להסדרת היישובים הבדואים, להרחבת הפעילות הצבאית ועוד. בנגב המערבי ישנן תכניות להרחבה ניכרת של ערים כמו אופקים, רהט ונתיבות. גם ניהול השטח הפתוח הוא דינאמי ושטחים נרחבים הופכים לשטחי יער, בצד התעצמות של הפעילות החקלאית.

לאור מציאות זו, הסקר נועד לתת רקע אקולוגי ונופי לתכנון האזור, בדגש על זיהוי ואיתור שטחים ערכיים הראויים להגנה ולשימור, חלקם גדולים ורציפים יחסית ואחרים משאריים בתווך חקלאי. הסקר כולל גם מיפוי מינים נדירים וייחודיים של צמחים ובעלי חיים, על סמך מידע קיים כמו גם סקרים ייעודיים. מיפוי זה מאפשר להשוות בין השפעות של שימושי קרקע שונים על המינים הייחודיים של הלס, ויכול לסייע גם בקבלת החלטות ממשקיות.

סיכום ועיקרי הממצאים

צומח ושימושי קרקע –

חלקו המזרחי של תחום הסקר כולל את בקעות הלס של ערד ובאר-שבע כמו גם חלק מהאזורים ההרריים והגבעיים שבשוליהן. באזור זה ישנה התיישבות רחבה של הפזורה הבדואית ונמצאים בו רוב העיירות והכפרים הבדואים. האזור מתאפיין בפסיפס של שטחים חקלאיים בעיבוד אקסטנסיבי ושטחים טבעיים. חלקם של השטחים הטבעיים גדול יותר באזורים הגבעיים וההרריים.

חלקו המערבי של תחום הסקר מתאפיין ברובו במישורי לס נרחבים שמרבית שטחם בעיבוד חקלאי אינטנסיבי, ובהתיישבות יהודית כפרית ועירונית. בחלק המערבי, השטחים הטבעיים נדירים במישורים עצמם, ונמצאים בעיקר באזורים מבותרים כמו נחל הבשור, ובאזורים גבעיים כמו גבעות צאן וחצרים.

הצומח אופיין על ידי דיגום של "טיפוסים אקולוגיים" שונים, שהוגדרו לפי צירופי פרמטרים פיזיוגרפיים ואקולוגיים כמו שימוש הקרקע, שיפוע או גודל הנחל, אופי הרעייה, אופי הנטיעות (בשטחים המיוערים) והמרחק מיישובים. בטיפוסים האקולוגיים העיקריים אופיינו תצורות הצומח והמינים השליטים ונערכו רשימות מפורטות של מיני הצמחים. הערכיות הבוטנית של כל טיפוס אקולוגי נקבעה על סמך קריטריונים כמו עושר המינים, נוכחות מינים בסכנת הכחדה, ייצוג הצומח הטבעי ונדירות הטיפוס.

במזרח תחום הסקר, במישורי הלס התקבלה ערכיות בוטנית מירבית או גבוהה מאד בחלקים של מערב בקעת ערד וצפונה, ובאזורים ההרריים – במזרח גבעות גורל, בשטחים הגבעיים שבין שגב שלום לערערה בנגב, ובמרבית השטחים ההרריים שממזרח לבקעת ערד. בחלקו המערבי של תחום הסקר התקבלה ערכיות בוטנית גבוהה מאד או מירבית בשטחי הלס באזור פארק הלס ובחלק מבסיס חצרים, בערוצי הנחלים: הבשור, באר-שבע, גרר ופטיש, ובמכתש בארי. הערכיות גבוהה מאד גם בשטחים ההרריים במערב גבעות צאן. בצד החשיבות האקולוגית של שטחי הלס שנותרו טבעיים, חשוב לציין גם את תפקודם של שטחים בעיבוד חקלאי אקסטנסיבי בשימור מספר מיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.

בעלי חיים – המידע הזואולוגי מצייר תמונה מורכבת של מערכת אקולוגית הסובלת מלחצי פיתוח רבים. בוצעו שלושה סקרים ייעודיים:
סקר זוחלים שהתמקד במציאת הלטאה שנונית באר-שבע, לטאה נדירה, אנדמית למישורי הלס ונמצאת בסכנת הכחדה חמורה.

סקר לאיתור הירבוע הגדול – מכרסם אופייני למישורי הלס שתפוצתו מקוטעת ונמצא בסכנת הכחדה בישראל.

סקר פרוקי רגליים – בבתי גידול שונים.

מהסקרים עלתה תמונה של צמצום נוכחותם של שנונית באר-שבע והירבוע הגדול יחסית לתחום תפוצתם מהעבר, ככל הנראה עקב הגברת הפעילות האנושית באזור, קיטוע השטחים הטבעיים והתמרת חלקם לשימושים אחרים.

ממידע קיים לגבי עופות, עולה ששטחים טבעיים בתחום בסיס חצרים, יחד עם שטחי פארק הלס הסמוך, תומכים ברוב אוכלוסיית החוברה המדברית בנגב במשך הקיץ. כמו כן, השטחים החקלאיים והטבעיים סביב אורים תומכים באוכלוסיות גדולות יחסית של עופות חורפים ממינים שונים, שחלקם נמצאים בסיכון.

לאור המידע מסקרי בעלי החיים והמידע הנוסף על העופות, הועלתה הערכיות האקולוגית ביחס לערכיות הבוטנית בכמה אזורים: בחלקים של תחומי הבסיסים נבטים וחצרים, בפארק הלס, בחלקים של גבעות גורל הסמוכים לבאר שבע, וגם (משיקול של חשיבות מרחבית) בנחל הבשור. כמו כן, סומנו במפות האזורים הערכיים במיוחד לעופות חורפים.

נוף ומורשת האדם – מישורי הלס נמצאים ברובם בחטיבת הנוף בקעת באר-שבע – ערד (הנמצאת כולה בתחום הסקר) ובחטיבת הנוף מישור החוף הנגב (שרובה נכלל בתחום הסקר). כמו כן נכללים בסקר חלקים מחטיבות נוף נוספות, שהן הרריות או גבעיות יותר. ערכיות נופית-תרבותית נקבעה על סמך מספר קריטריונים הקשורים לעושר הנופי, לרמת ההפרות, לאופי האתרים הנקודתיים ועוד. בתחום הסקר ישנו מספר גדול של אתרים ארכיאולוגיים מתקופות שונות ושל אתרים היסטוריים של ראשית התיישבות ומורשת בדואית.

בתחום מישורי הלס בולטת הערכיות הנופית-תרבותית הגבוהה של מערב בקעת ערד, פארק הלס, נחלי הבשור, באר-שבע וגרר ואזור מכתש בארי. באזורים ההרריים בולטים חלקים מהרי דימונה, הרי עירא וגבעות גורל, ובגבעות המתונות יותר – קטעים מגבעות צאן וחצרים שחלקם טבעיים וחלקם כוללים פסיפס חקלאי/טבעי.

חישוב רצף השטחים הפתוחים ומסדרונות אקולוגיים – חישוב הרצף מראה תמונה של ערכי רצף גבוהים בעיקר בחלקו המערבי של תחום הסקר. בחלק זה מרבית השטחים הפתוחים הם חקלאיים, בפרט במישורים, והנחלים הראשיים ושוליהם מתפקדים בו כמסדרונות אקולוגיים (תפקוד שחשוב לשמר, ואף לשפרו במקטעים צרים במיוחד על ידי יצירת אזורי חייץ). בחלק המזרחי של תחום הסקר ערכי הרצף נמוכים יחסית עקב התיישבות הפזורה הבדואית. מימוש של תכניות פיתוח שונות יקטין את רציפות השטחים הפתוחים עוד יותר. בחלק המזרחי מוצע לשמור על תוואי צר של מסדרון אקולוגי, שיקשר בין הרי עירא בצפון לבין גבעות צאן ורמת בקע בדרום.

סיכום:

לאור לחצי הפיתוח באזור, מגמות ההתעצמות של החקלאות ומיעוט שטחי הלס המוגנים, ישנו צורך דחוף בהגנה סטטוטורית על שטחי לס נוספים. כמו כן חשוב למנוע או לפחות להקטין ככל האפשר את הפגיעה גם בשטחים שאינם מוגנים. למשל: לשמור משיקול אקולוגי ונופי-תרבותי לפחות על חלק משטחי העיבוד האקסטנסיבי, לשמור על השטחים הטבעיים ולעצור את תהליך התמרתם לשטחים מעובדים ומיוערים, לכוון בנייה ופיתוח לאזורים בעלי ערכיות סביבתית נמוכה ולהרחיב פעילות סביבתית חינוכית בקרב האוכלוסייה הבדואית, צה"ל ובכלל.

הסקר מצביע על מספר מכלולים הבולטים בערכיות האקולוגית ו/או ערכיות נופית-תרבותית גבוהות במיוחד, שבעצמם אינם מוגנים כרגע. חלקם סמוכים לאזורים מוגנים. מכלולים אלה נמצאים במערב בקעת ערד ובהרי עירא הסמוכים, בחלקים מתחום הבסיסים נבטים וחצרים, ובחלקים מגבעות צאן ורמת בקע. במערב תחום הסקר מודגשת חשיבות השמירה על הנחלים וסביבתם הקרובה, על אופיו הפתוח והנרחב של השטח החקלאי – בפרט באזורים בהם ישנו פסיפס חקלאי/טבעי/מיוער, ועל משארי לס קטנים בשטח החקלאי.