צפון עמק עכו

תקציר

עמק עכו הוא העמק הגדול הצפוני ביותר במישור החוף ומהווה רצף שטח פתוח משמעותי באזור זה. אזור הסקר מאופיין בשטחים חקלאיים נרחבים ולצידם מכלול נחל נעמן שהוא אחד מנחלי האיתן המעטים שבמישור החוף. עקב שיפועו הנמוך של הנעמן ותנאי הניקוז הלקויים שבעמק, נוצרו סביב המעיינות ביצות גדולות שכיסו בעבר את האזור כולו, ושטחי מלחה נרחבים שהתפתחו בשטחי ההצפה של נחל נעמן בקרבת שפכו לים. שטחי הביצות יובשו בשנות ה-30′ של המאה הקודמת עם הקמת הקיבוצים באזור, שניקזו את שטחי המעיינות לתעלות כדי למנוע הצפות של שטחי העיבוד. מאז נחל הנעמן הפך למעשה לתעלת ניקוז מוסדרת, מה שהביא לאובדן מקיף של בתי הגידול הלחים והמלחה. שרידים לבתי-גידול אלו נשמרו בשמורות הטבע שמשובצות לאורך הנחל מראשיתו ועד מוצאו לים: עין אפק, כרי נעמן, עין נמפית ומלחת שפך הנעמן. בשנים האחרונות נעשות פעולות לשיקום ושיחזור נופי העבר ע”י הכנסת מורכבות מבנית למבנה התעלתי ושיחזור התוואי ההיסטורי והפיתולים של הנחל בחלקים ממנו.

בתחום הסקר מיוצגות שלוש יחידות אקולוגיות ארציות שנמנות עם המערכות האקולוגיות המאויימות ביותר בישראל: ‘מלחות חוף’, ‘עמקים אלוביאליים באקלים ים-תיכוני’ ו-‘בתה באזור ים-תיכוני’. כחלק ממחויבות ישראל לאמנת המגוון הביולוגי (CBD), המשרד להגנת הסביבה וגופי שמירת הטבע שמו לעצמם למטרה להתחיל בשיקום יחידות אקולוגיות שנמצאות בתת-ייצוג בשטחים מוגנים. סיבות אלו הובילו לביצוע סקר טבע ונוף במכלול נחל נעמן והמרחב החקלאי הסמוך לו, כרקע לפעולות פיתוח, שיקום ושימור של שלושה מבתי הגידול מהמאויימים ביותר בישראל: בתי הגידול הלחים, הקרקעות הכבדות והמלחה.

תחום הסקר משתרע על שטח של כ-76 אלף דונם. הוא מתמקד בעיקר במכלול נחל הנעמן מראשיתו בעיינות אפק ועד שפכו לים, וכולל את כל המרחב החקלאי שממזרח לנעמן ועד לכביש 70. במרחב זה זורמים נחל חילזון ונחלי אכזב שמתנקזים אל הנעמן והחילזון וכן תעלות ניקוז ומשארי שדה רבים. תחום הסקר כולל בתחומו גם שטחים הרריים שברובם מיוערים: גבעות טנטור מדרום לג’דידה-מכר שהינן חלק מגוש יער אחיהוד שבתחום אגן הניקוז של הנעמן, ושרידי השלוחות שממערב ליישוב טמרה.

שיטת העבודה בסקר כללה שלושה שלבים עיקריים: 1) איסוף ואפיון המצאי בתחומי הנוף, מורשת האדם, הבוטניקה והזואולוגיה. 2) הערכת הטבע והנוף. 3) שילוב הנתונים והערכות משולבות.

סקר זה בוצע במימון המשרד להגנת הסביבה ששם לעצמו למטרה להתחיל בשיקום יחידות אקולוגיות שנמצאות בתת-ייצוג מבחינה סטטוטורית כחלק ממחויבות ישראל לאמנת המגוון הביולוגי (CBD).

ממצאים מרכזיים והמלצות

מפות הערכיות הנושאיות והמשולבות מדגישות את ייחודו של צפון עמק עכו – הן מבחינה אקולוגית-מרחבית והן מבחינה נופית. שטחי השמורות ויחידות הצומח הגדולות מהוות אזורי ליבה לאוכלוסיות צמחים ובע”ח המקומיים והנדירים, נחלי האכזב והתעלות משמשים כמסדרונות אורך ורוחב שמאפשרים מעבר של מינים בין שטחים גדולים ומוגנים יותר, וכן במרחב החקלאי פזורים שטחים קטנים ומצומצמים שמשמרים בית-גידול נדיר וייחודי של קרקעות כבדות, ומתפקדים גם כ-“אבני קפיצה” שמאפשרות גם הן מעבר “בדילוגים” בין בתי-גידול טבעיים שונים.

ישנה חשיבות רבה לשמירה על השטחים הפתוחים הנרחבים והרציפים בתחום צפון עמק עכו, ע”י הכוונת הפיתוח כך שיהיה ככל הניתן צמוד-דופן לשטחים בנויים קיימים. כמו כן, חשוב לצמצם את ההשפעות השליליות של תשתיות אורך שמקטעות את רצף השטחים הפתוחים, ולשפר את עבירות המסדרונות האקולוגיים שאותם הן חוצות. לצורך זה, מומלץ לתחזק את מעבירי המים שקיימים תחת תשתיות חוצות ולשפרם, כך שיאפשרו מעבר חופשי של בע”ח, וכן לצמצם השפעות זיהום אור בכלל ותאורה מכבישים ויישובים שמכוונת לאזורי מסדרון בפרט. בעת הקמת תשתיות חדשות, ובכלל זה סלילת כבישים חדשים, יש לדאוג שהפעולות שצויינו לעיל יתקיימו, ואף לשקול להרים את הכביש על גשר מעל בתי-גידול ערכיים שחשובים לשימור.

בנוסף, ישנה חשיבות להגדיל את פעולות השימור והשיקום בבתי הגידול המאויימים שבתחום הסקר, ע”י ביצוע מספר פעולות מרכזיות:

• שיקום נחלי האכזב והתאמת פעולות התחזוקה בערוצים שנמצאו ערכיים לחי או לצומח, בדגש על נחל חילזון שמהווה מסדרון אקווטי חשוב בציר מזרח-מערב, ומאפשר מעבר של אוכלוסיות צמחים ובע”ח אל נחל נעמן.
• שיקום בריכות דגים נטושות והפיכתן למקווי מים קבועים ועונתיים (שחזור בתי הגידול המימיים שהיו לפני הקמת הבריכות), כפיצוי למדגים הרבים שכוסו באופן משמעותי ע”י מתקנים פוטו-וולטאיים צפים תוך כדי ביצוע הסקר.
• הגדלת ההגנה הסטטוטורית על שטחים ערכיים בתחומי מלחת הנעמן, ושיקום שטחים נוספים ע”י טיפול מאסיבי במצבורי פסולת, טיפול במוקדי מינים פולשים אגרסיביים (דוגמת שיטה כחלחלה וטיונית החולות), וכן לשקול במקומות מסויימים להנמיך את גובה פני הקרקע על מנת שייווצרו תנאים מתאימים להתפתחות של מלחה.
• הגדלת המאמצים לשימור בריכות החורף הקיימות במרחב החקלאי, ולשיקום של משארי שדה נוספים שמשמרים בית-גידול ייחודי של קרקעות כבדות.