קמרי צפון הנגב. שטחי אש ביסל"ח – ארבעה שטחי פיילוט

תקציר

סקר קמרי צפון הנגב/שטחי אש של בית הספר למקצועות החי”ר (ביסל”ח) כולל שטחים פתוחים נרחבים עם ערכי טבע, נוף ומורשת רבים. בהיותם שטחי אש הם זוכים להגנה מפני פיתוח, על אף שרובם אינם שמורות טבע או גנים לאומיים. עם זאת, שטחים אלה נמצאים בשימוש צבאי תחת ממשק אימונים צה”לי. שימושים אלו מגוונים מאד באופיים ובמידת ההשפעה שלהם על השטח.

סקר זה נועד להוות בסיס לבניית הנחיות לשמירת טבע, נוף ומורשת לתיקי התרגיל ולשימוש בשטחי האש על-ידי הצבא, במסגרת מיזם “צבא הגנה לטבע” של החברה להגנת הטבע וקרן דוכיפת, ובשיתוף עם רט”ג. דו”ח זה עוסק בארבעה שטחי אש שהוחלט להתמקד בהם כפיילוט למיזם, ברכס ירוחם וברכס חתירה.

אזור הנגב הצפוני הינו אזור מדברי-ערבתי בעל נוף גבעי עד הררי, שמאופיין במערכת רכסים מקבילים שכיוונם מדרום-מערב לצפון-מזרח וביניהם עמקים מקבילים דמויי מרזב. בשטח הסקר נמצאים חלקים של חמישה מהרכסים הללו: רכס דימונה, רכס חתירה ורכס ירוחם המתפצל בחלקו הדרומי לרכס חלוקים ורכס בוקר, ובנוסף – רכס הר שחר ורכס צבוע.

שטח הפיילוט חולק לשש יחידות נוף ממערב למזרח: רכס ירוחם דרום, רכס חלוקים, קער הרועה, קער ירוחם, רכס חתירה ומצלעות חתירה. יחידות אלה הוגדרו על בסיס הגיאומורפולוגיה של הרכסים ועמקי המרזב שבשטח הפיילוט. שטח הסקר הינו ברובו בעל ערכיות נופית מירבית וגבוהה מאוד. זאת, בזכות היותו שטח טבעי ולא מופר בעל מבנה טופוגרפי מרשים ומגוון בעל אופי “בראשיתי”. יחד עם הנוף הטבעי הערכי, נמצא ריכוז של ערכי תרבות ומורשת, כולל שרידי חקלאות עתיקה, אתרי פולחן, בורות ומאגורות מים, ושרידי בניינים ממגוון תקופות. יחד, הנוף הטבעי ושרידי התרבויות העתיקות מהווים מכלול ערכי במיוחד.

מפאת היות הסקר בלב שטחים פתוחים שאינם מופרים ברובם, חלקים נרחבים ממנו נמצאו גם בערכיות אקולוגית מירבית. ערכי הטבע כוללים מגוון של חברות צומח טבעיות, מיני צמחים נדירים שחלקם בסכנת הכחדה, וכן בעלי-חיים בסיכון, אשר רצף השטחים הפתוחים תומך בקיום אוכלוסיותיהם באזור. רצף השטחים הפתוחים תומך גם במסדרונות אקולוגיים בעלי חשיבות ארצית, שמקשרים בין הר הנגב למדבר יהודה, בקעת באר שבע וחולות הנגב המערבי. במסגרת השמירה על רצף השטחים הפתוחים, חשוב לשמור על מעברים אקולוגיים בנקודות מעבר קריטיות: חציית כביש 224 בנחל צבוע וברכס ירוחם, חציית כביש 25 באזור ממשית, חציית כביש 40 בנחל הרועה, חציית כביש 225 באזור הר אבנון וחציית כביש 204 באזור חולות ירוחם.

בין המכלולים החשובים ביותר מבחינה אקולוגית יש לציין את מישורי הלס ורכסי הקימוט. בשטח הסקר ישנם מישורי לס לאורך נחל רביבים, נחל הרועה ונחל צבוע. בנוסף להיותם של שטחים אלה מסדרונות אקולוגיים מקומיים, לבתי הגידול של הלס יש חשיבות ברמה הארצית, שכן הם מייצגים בית-גידול בסכנת היעלמות, אשר בהיותו בעמקים מישוריים שנוחים לבנייה ולחקלאות – נמצא תחת סיכון מפיתוח אנושי מחד, ואינו מיוצג במידה מספקת בשטחים מוגנים מאידך. בתי-גידול אלה מקיימים בעלי-חיים מאוד נדירים, דוגמת שנונית באר שבע (בסכנת הכחדה חמורה), אשר ייעלמו ללא שימור נאות. ברכסי הקימוט ניתן למצוא עושר בוטני גבוה מאוד, כולל מינים אנדמיים לישראל שנמצאים בסכנת הכחדה. בנוסף, רכסי הקימוט ובקעות הנחלים שביניהם מהווים בית-גידול משמעותי לצבי הנגב, ליעל הנובי ולמגוון דורסים.

לפעילות הצבאית בשטח הסקר ישנה השפעה חיובית ושלילית על השטח. מצד אחד, שטחי אש רבים מאופיינים בהיותם אזור לאימונים אשר אינם בעלי השפעה רבה, ובכך למעשה מהווים שטחים טבעיים עם פעילות אנושית נמוכה מאוד שמאפשרים את קיום חברות החי והצומח הטבעי. מצד שני, אזורים אשר בהם מתקיימים אימונים בכלי-רכב כבדים הינם מופרים מאוד, עם פגיעה קשה בקרקע, בחי ובצומח. מציאת האיזון המתאים בין צרכי האימונים של הצבא לשמירת הטבע – הינה בעלת פוטנציאל רב להמשך שימור השטח במצבו הטבעי, מבלי לפגוע במערכי האימון הדרושים לפעילות הצבא.