רגישות סביבתית לפעולות תחזוקת ערוצים ברשות ניקוז ונחלים גליל מערבי

רקע ומטרות העבודה

רקע:
רשויות הניקוז בישראל פועלות מתוקף שלושה חוקים עיקריים: חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח – 1957; חוק המים, התשי"ט – 1959; וחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה – 1965. חוקים אלו מגדירים את סמכויות רשויות הניקוז ורשויות הנחלים הן בקביעת תוואי הנחל, הסדרתו וניקוזו, והן בסילוק מפגעי תברואה ושמירה על ערכי הטבע והנוף שבתחומי הנחל וסביבתו. רשות ניקוז יכולה לבצע את תפקידי רשות הנחל – כולם או מקצתם, עפ"י הנחיית השר הממונה. החלק הראשון, העוסק בקביעת תוואי הנחלים, הסדרתם וניקוזם – בוצע עד היום בכל רשויות הניקוז, אולם החלק העוסק בשמירת הטבע והנוף קיבל התייחסות משנית, אם בכלל, בסדר העדיפויות עד לשנים האחרונות. בשנת 2004 בוצע ניסיון ראשון ברשות ניקוז כרמל להגדיר אמנה משותפת המוסכמת על רשות הניקוז ורשות הטבע והגנים, בחסות האגף לשימור קרקע וניקוז של משרד החקלאות. אמנה זו נועדה להוות מתכונת לעבודה משותפת ונוהל מוסכם שיאפשר ביצוע פעולות ניקוז תוך שמירה על בתי גידול רגישים בנחלים ובתעלות תוך הימנעות ככל האפשר מפגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה. ניסוח אמנה זו התבסס על היכרות של השותפים לכתיבת המסמך עם השטח, ולא על סקר אקולוגי מקיף של מצאי החי והצומח לאורך גדות הנחלים באזור.

עם הבנת החשיבות לשמירת ערכי הטבע והנוף, והכוונה המוצהרת של המשרד לאיכות הסביבה להפיכת ערוצי הנחלים ממטרד למשאב, הוחל ברשויות הניקוז השונות בתהליך מובנה יותר של קביעת מדיניות מוסכמת ומתואמת עם רשות הטבע והגנים. רשות ניקוז כנרת הייתה הראשונה שגיבשה מסמך רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים שבתחומה, המבוסס על סקר אקולוגי שנערך בשטח, ורשות ניקוז ונחלים גליל מערבי הולכת בעקבותיה. דו"ח זה הינו התוצר של יוזמה זו. יש להדגיש כי המסמך מתייחס להיבטי התחזוקה השוטפת בלבד, ולא להסדרת הנחלים, הנידונה במסגרת גופי התכנון השונים עפ"י חוק.

סקר הידרו-אקולוגי באגן הנעמן-חלזון בוצע בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2008, ובנחלי הגליל המערבי העליון – מנחל בצת בצפון ועד נחל יסף בדרום, בחודשים אפריל-מאי 2009. סקר בוטאני בנחלי הגליל המערבי העליון בוצע בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2008, ובאגן הנעמן-חלזון בחודשים אפריל-יוני 2009.

יש להדגיש כי הדו"ח הנוכחי מבוסס על המצב הקיים בשטח, ללא תוספת של הקצאות מים לנחלים החרבים זה מכבר במרבית השנה. עם תפיסת מי המעיינות של מרבית הנחלים בגליל המערבי לצורכי צריכה ביתית, לחקלאות ולתעשייה, הפכו הנחלים שזרמו בעבר במשך כל השנה – לנחלי אכזב הזורמים רק בעקבות שיטפונות חורף. החזון שצריך להנחות את מקבלי ההחלטות העוסקים בנושא זה הוא השבת המצב לקדמותו ככל הניתן, כך שנחלי הגליל המערבי יחזרו להיות נחלים איתנים, עם כל הנובע מכך עבור הצומח והחי המגוונים והעשירים שאכלסו בעבר את מקורות המים וסביבותיהם. פוטנציאל השיקום הוא גבוה לאורך מרבית קטעי הנחלים, כפי שמשתקף בקטעי הנחלים הבודדים המקבלים הקצאה קבועה של מים, ואפילו אלו עודפי קידוחים, מי בריכות דגים מסוחררים, או מי קולחין מושבים. עם פיתוח מקורות מים חלופיים כגון התפלה ושימוש מושכל במי קולחין מושבים, יוכל חזון זה להפוך למציאות – לרווחת החי, הצומח והאדם.

מטרת העבודה:
הכנת מסמך ומפה שיהוו המלצה לצורך קביעת מתכונת לביצוע עבודות תחזוקה של רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי בנחלים ובתעלות בחודשים מאי-ספטמבר, תוך שמירה על בתי גידול רגישים והימנעות מפגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה. המסמך יקיף את כל הערוצים המתנקזים לים התיכון שבאחריות רשות הניקוז, מאגן נחל בצת בצפון ועד אגן נחל נעמן-חלזון בדרום. יש להדגיש כי עבודה זו מהווה המלצה עבור רשות הניקוז ורשות הטבע והגנים – לצורך גיבוש מסמך הבנות משותף ומפת הסכמה – אשר ייקחו בחשבון הן את היבטי שמירת הטבע והן את צרכי הניקוז בהם מחויבת רשות הניקוז עפ"י חוק.

סיכום ועיקרי הממצאים

סקר בוטאני:
סה"כ נדגמו בגליל המערבי העליון כ-230 ק"מ בכל 8 הנחלים המתנקזים לים התיכון, מהים ועד לנקודה שהוגדרה במעלה כל נחל כגבול הסקר. גבול הסקר נקבע בדרך כלל באזור המעבר בין המופע ההררי של הנחלים לאזורים האלוביאליים בהם הנחלים מתחתרים בדרכם אל הים. באזורים אלה מתבצעות עיקר פעולות ההסדרה והתחזוקה. בנוסף, נדגמו גם קטעים במעלות הנחלים העוברים בקרבת ישובים/שטחים חקלאיים, שתיתכנה בהם פעולות תחזוקה.

• מינים נדירים: סה"כ נצפו 61 מיני צמחים נדירים, מתוכם 40 מינים המוגדרים כמינים של בתי גידול לחים. בנוסף, נמצאו 21 מיני צמחים נדירים שאינם קשורים דווקא לבתי גידול לחים: 9 מינים של מליחות/חוף הים/חולות, 10 מינים של קרקעות כבדות/שדות/סביבות מופרות, ושני מינים של חורש ים-תיכוני. מתוך כלל המינים הנדירים, 21 מינים נמצאים בסכנת הכחדה (מינים "אדומים"), ומתוך כלל מיני הצמחים, 34 מוגדרים כ-"מינים מוגנים" על פי חוק.

אופי הצומח: מסיכום הממצאים הבוטאניים עולה כי עושר המינים הכללי עולה ככל שמתרחקים מהים ועולים במעלה הנחל. בחינה של הרכב המינים מעלה שבקטעי הנחל שבמעלות הנחלים, הצומח הטבעי דומיננטי יותר מאשר צומח של בתי גידול מופרים. קטעי הנחל התחתונים בדרך כלל מופרים יותר והרכב הצומח משתנה בהתאם. עם זאת, יש להדגיש כי מרבית שפכי הנחלים, מלבד אלו המופרים באופן קיצוני, נמצאו כאתרים איכותיים במיוחד המאופיינים בצמחיית מליחות/חולות/חוף הים.

סקר הידרו-אקולוגי:
סה"כ נמצאו בסקר 37 טקסונים של חסרי חוליות אקווטיים, כ-60% מתוכם ממחלקת החרקים והיתר תולעים, סרטנים וחלזונות. מבין החרקים נמצאו נציגים מחמש סדרות ותת-סדרות, חמישה טקסונים של סרטנים, ארבעה מיני חלזונות וארבע מערכות תולעים. בעלי חוליות שנדגמו/נצפו במים כללו צפרדע נחלים, אילנית מצויה, צבי ביצות, דגי גמבוזיה ושפמנונים.

בבחינת עושר המינים בניתוח אשכולות (cluster analysis) נמצאו 5 מקבצים: נחל הנעמן במקבץ נפרד עם עושר המינים הגבוה ביותר; אחריו תעלת עין-שפע, תעלת סער, תעלה 42 ועין חרדלית (נחל כזיב) במקבץ השני עם עושר מינים גבוה; במקבץ השלישי תעלת מילואות, נחל חלזון, תעלת עין-צוף/עין-השיירה, תעלת מסריק 7 ונחל בית-העמק עם עושר מינים בינוני; במקבץ הרביעי תעלת קוקוי, נחל כבול, תעלה צפונית ונחל געתון עם עושר מינים נמוך; ובמקבץ החמישי תעלת מסריק 4, שפך נחל כזיב, נחל יסף ושפך נחל בצת עם עושר המינים הנמוך ביותר.

האחוז הנמוך ביותר של מינים נושמי אוויר אטמוספרי/בעלי המוגלובין נמצא בתעלת עין-שפע, בתעלת סער, בנחל בית העמק, בעין-חרדלית (נחל כזיב), בתעלת מילואות, בנחל הנעמן, בתעלה 42 ובתעלת מסריק 7. האחוז הגבוה ביותר של מינים נושמי אוויר אטמוספרי/בעלי המוגלובין נמצא בנחל חלזון, בנחל כבול, בנחל בצת, בנחל הגעתון, בנחל יסף ובתעלת עין-צוף/עין-השיירה. אחוז גבוה של מינים אלו יכול להעיד על ערכים גבוהים של חומר אורגני (BOD) ועל ריכוזים נמוכים של חמצן מומס באתרים הללו.השוואה לסקרים קודמים של חברת הרכיכות באזור הנעמן מראה כי הרכב החברה שנמצאה בסקר הנוכחי דומה לזה שנמצא בסקר שנערך ב-2005, אולם קיימת ירידה משמעותית בעושר המינים בהשוואה לסקרים שנערכו בשנים קודמות (שנת 2001 וסקרים מוקדמים יותר), כפי הנראה כתוצאה מהידרדרות איכות המים ופגיעה בבתי הגידול.

סיכום הממצאים האקולוגיים:
מסיכום כלל הממצאים עולה כי שפכי הנחלים וקטעי הנחלים שבמעלה הנחל הם הרגישים ביותר מבחינה אקולוגית, ואילו קטעי הנחלים שבמורד הנחל שטופלו בדרגות שונות – החל מכיסוח צומח בלבד ועד הסדרת תוואי הנחל בתעלת בטון, נמצאו כפחות רגישים. ברור שההסדרה שעברו הערוצים, כמו גם פעילות תחזוקה אינטנסיבית במשך שנים, הביאו לירידה בערכיות האקולוגית שלהם, ולכן נמצאו ברגישות נמוכה יותר. כפועל יוצא מכך – ככל שההתערבות בעתיד תהיה קטנה יותר ואינטנסיבית פחות – כך תעלה הערכיות האקולוגית גם בקטעים הללו. בנוסף, נמצא גם קשר הדוק בין איכות המים לדרגת הערכיות: ככל שהנחל נקי יותר מזיהום וככל שזרימת המים בו רבה יותר, כך עולה מספר המינים, ומתרבים המינים הרגישים יותר לתנאי עקה. כך, הנחלים בהם מתקיימת זרימת מים, ולו המועטה ביותר, כתוצאה מהקצאות מים המשוחררים ממתקני חברת "מקורות", דוגמת תעלת עין-שפע (אגן ניקוז נחל געתון), תעלת עין-צוף/שיירה (אגן ניקוז תעלת סער), נחל כזיב ונחל הנעמן – נמצאו כבעלי הרגישות הגבוהה ביותר. הנחלים שנמצאו כבעלי הרגישות האקולוגית הנמוכה ביותר הם אלו אשר סובלים מזיהום מתמשך וקבוע של מי ביוב/מי קולחין המטוהרים בדרגות שונות דוגמת נחל אבליים, נחל כבול ונחל תמרה.