רכס חלוקים ומעלה נחל צין

רקע

בשנים הקרובות מתוכננים מספר תהליכי פיתוח מרחביים בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, שכוללים הרחבת יישובים יהודיים, הסדרת התכנון והבנייה ביישובים הבדואיים, הקמת חוות בודדים נוספות ועוד. התפיסה של השטח הפתוח כמרחב מחיה טבעי, אשר מספק שירותי מערכת אקולוגית לתועלת האדם, לרבות כלכלה מבוססת תיירות וטיילות, מחייבת התחשבות בצרכי המערכת הטבעית במסגרת ההליך התכנוני. מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת האדם בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, שמטרתו לאחד מקורות מידע רבים ולמפות אותם באופן שישפר את היכרותנו עם ערכים אלה בשטח והבנתנו אותם, כדי לאפשר תכנון מושכל בשטחים הפתוחים.

מטרות הסקר

• להוות בסיס לאפיון ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור.
• להעריך את חשיבותו של אזור הסקר לשימור.
• לשמש ככלי-עזר להכנת תכניות לשימור ולפיתוח בר-קיימא.
• לסייע בהכוונת פעולות ניהול, שימור וממשק של השטחים הפתוחים באזור הסקר.
• להוות רקע לתכנון עתידי.
• לתעד “תמונת מצב” של אזור הסקר לצרכים עתידיים.

 עיקרי הממצאים

רובו המכריע של שטח הסקר הינו שטחים טבעיים, וביניהם מפוזרים שטחים בשימוש אנושי, בעיקר בקרבת כביש 40, שחוצה את שטח הסקר מצפון לדרום. בחלקו הצפוני של הסקר, סביב שדה צין, מרוכזת פעילות אנושית רבה, כולל שלושה יישובים כפריים ושטחי חקלאות ביניהם. דרומה משם דגם ההתיישבות – חוות בודדים ופזורה בדואית – פזור יותר ומאפשר רצף גדול יותר של שטחים פתוחים.

נוף ומורשת האדם

רוב שטח הסקר הינו בעל ערכיות נופית גבוהה, בזכות שילוב של טבע ראשוני ומועט הפרות, יחד עם מבנה טופוגרפי מרשים ומגוון. ניתן לציין במיוחד את אגן חווארים בעל נוף הבתרונות הייחודי, ואת הרכסים של רמת עבדת שמקיפים את נחל צין, המציגים נוף בראשית דרמטי. יחד עם הנוף הטבעי הערכי, נמצא ריכוז של ערכי תרבות ומורשת, כולל שרידי חקלאות עתיקה, בורות ומאגורות מים, שרידי מבנים ממגוון תקופות ואלפי חרותות סלע. יחד, הנוף הטבעי ושרידי התרבויות העתיקות מהווים מכלול ערכי במיוחד, שמהווה אבן שואבת למטיילים ולתיירים.

רצף שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים

מפאת היות הסקר בלב שטחים פתוחים, חלקים נרחבים ממנו נמצאו כבעלי ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד. ערכי הטבע כוללים מגוון של מיני צמחים ובעלי-חיים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה. רצף השטחים הפתוחים משמר את קיומם של מסדרונות אקולוגיים רחבים בעלי חשיבות ארצית, שמקשרים בין הר הנגב הגבוה לנגב הצפוני, ותומכים בקיום אוכלוסיות בעלי החיים באזור. במסגרת השמירה על רצף השטחים הפתוחים, חשוב לשמור על מעברים אקולוגיים בנקודות המעבר העיקריות, שם חוצים המסדרונות האקולוגיים תשתיות אורך ומוקדי פעילות אדם: מפגש כביש 40 עם הנחלים צין, חווארים ובוקר; וחלקו הצפוני של שדה צין מצפון לקיבוץ שדה בוקר, כולל התייחסות לכביש 204 שחוצה את השטח בתוואי שמקביל לנחל הרועה.

אקולוגיה

בין המכלולים החשובים ביותר מבחינה אקולוגית, נמנים רכסי הקימוט – חלוקים וחתירה, ובקעות הלס שביניהם, הנחלים הגדולים צין ועבדת, הר נפחה וצפונית אליו – רמת מטרד, וכן חלקו המערבי של מישור הרוחות. ברכסי הקימוט ניתן למצוא עושר בוטני גבוה מאוד, כולל מינים בסכנת הכחדה אשר חלקם אנדמיים לישראל. בנוסף, רכסי הקימוט ובקעות הנחלים שביניהם מהווים גם בית-גידול חשוב לצבי הנגב – שנמצא בסכנת הכחדה. הנחלים צין ועבדת הם בית-גידול למיני צמחים נדירים, ומתפקדים כמסדרון אקולוגי למגוון בעלי-חיים. הר נפחה ורמת מטרד הם שטחי ליבה בלתי-מופרים, עם נוכחות אדם מועטה במיוחד יחסית לשאר אזורי הסקר. לבתי הגידול של הלס יש חשיבות ברמה הארצית, שכן הם מייצגים בית-גידול בסכנת היעלמות בשל פיתוח אנושי אינטנסיבי. בתי-גידול אלה מקיימים בעלי-חיים מאד נדירים, שעלולים להיכחד בהיעדר הגנה נאותה.