שמורת מכתש בארי: סקר צומח
דר בן-נתן, הילה גיל, אמיר פרלברג
תאריך הפקה
רקע
אזור בארי נמצא במישור חוף הנגב, ומאופיין בחי וצומח ממוצא מעורב – ים-תיכוני ומדברי. שמורת בארי היא המשאר הטבעי הגדול והחשוב ביותר באזור והיא השטח היחיד שבו מתקיים מגוון ביולוגי לא מופרע יחסית, ולכן – מייצג היטב את העושר הבוטני והזואולוגי של האזור, כמו גם תופעות פדולוגיות ייחודיות. שרידים נוספים לצומח הטבעי של האזור ניתן למצוא בעיקר בקרחות יער ביערות קק"ל ממערב לשמורה ומדרומה, באזורים שנושקים לגבול רצועת עזה. אזור הבתרונות של שמורת בארי, כלול באגן הניקוז של נחל סחף, שהוא מיובליו של נחל הבשור.
חלוקה פנימית
שטח הסקר מתחלק לשלושה אגני ניקוז מקומיים וקטנים:
- הראשון והגדול מהשלושה הוא האגן הצפוני, שכולל את שטח השמורה המוכרזת ואת ההרחבה הצמודה אליו, ובו מתחיל ערוץ נחל סחף;
- האגן השני נמצא בין גדר ההרחבה של השמורה מצפון-מזרח וגדר מכלאת הבקר ממזרח, לבין יער בארי ממערב והכביש מקיבוץ בארי אל חניון בארי הישנה מדרום;
- האגן השלישי נמצא מדרום לאותו כביש, ועד לאזור מכרות הגופרית הישנים.
תהליכי היווצרות הנוף
במהלך הפלייסטוקן התיכון והעליון, התרחשו מספר עליות של גובה פני הים התיכון, שהציפו שטחים נמוכים במישור חוף הנגב, בשפלה המערבית ובצפון הנגב. לאחר נסיגת קו החוף, נותרו לאורך קווי ההצפה גבעות חוליות, שמהן נוצרו רכסי כורכר וחמרה לאורך קווי החוף. רכסים אלה התכסו לאחר מכן בשכבות של סדימנטים שונים, בעיקר חרסיתיים, סילטיים ולסיים. נסיגת קו החוף בסוף הפלייסטוקן ובהולוקן הובילה לפעילות סחיפתית מוגברת בנחלי החוף, ובכללם נחל הבשור, שכל שטח הסקר כלול בחלק קטן מאגן הניקוז שלו. כוחות הסחף שפעלו באגן הבשור במהלך ההולוקן, הביאו לביתור של רכסי הכורכר, ובכללם רכס בארי – תופעה שנמשכת גם בימינו. השילוב של הרבדת שכבות צעירות ודקות זו על גבי זו, ולאחר מכן ביתור הרכסים על-ידי הסחף החזק שפועל באזור, יוצרים נוף מורכב שבו שכבות קרקע שונות זו מזו בהרכבן ובדרכי היווצרותן נחשפות במרחקים קצרים מאד זו מזו, וקרקעות אלוביאליות חדשות שמורכבות מערבוב של מרכיבי שכבות קרקע שונות במינונים שונים, מורבדות על גבי המדרונות ובערוצים. כך נוצר פסיפס קרקעות ייחודי ומגוון.
צומח
שטח הסקר מאופיין בצומח נמוך ודליל, ורובו חסר עצים באופן טבעי, מלבד פרטים בודדים של שיזף מצוי שנמצאים בערוציו הראשיים של נחל סחף, וזריעי אורן קפריסאי שפולשים מיער בארי אל הבתרונות הצפוניים של האגן הדרומי.
חברת הצומח בשטחי האגנים העליונים של נחל סחף משתנה תכופות על-פי הסדימנט שעליו היא מתפתחת: על מסלע וקרקע חולית – שולט שמשון סגלגל, על חוסמס וקרקעות דמויות חוסמס – שולטת קורנית מקורקפת, על מישורים ומדרונות מתונים של קרקע לסית וסיינית – שולט זקנן שעיר, ועל קרקע חרסיתית – שולטת סירה קוצנית במפנים צפוניים, ואילו המפנים הדרומיים חשופים ברובם מצומח.
המינים הדומיננטיים ביותר בשטח הם זקנן שעיר, מתנן שעיר, שמשון סגלגל, קורנית מקורקפת, אספרג ארוך-עלים, שרביטן ריסני וסירה קוצנית. אלו יוצרים מגוון רחב יחסית של טיפוסי צומח כתמיים, שכל אחד מהם ניתן להקבלה לחברת צומח ששולטת בשטחים נרחבים יותר במישור החוף או בחגורת הספר. חברת השמשון הסגלגל וחברת הקורנית המקורקפת מאפיינות שטחי כורכר, חול, חמרה וחוסמס במישור החוף, ואילו חברות הזקנן והסירה מאפיינות גבעות נמוכות בשפלת יהודה ובחגורת הספר של מרגלות רכס הרי יהודה. כל ארבע החברות יוצרות בשטח הסקר כתמים מנותקים גיאוגרפית ואקולוגית מהאזורים העיקריים שבהם הן מתפתחות בחגורת הספר ובמישור החוף, ולמרות דמיונן לחברות הקלאסיות של מישור החוף וחגורת הספר בהיווצרן באקלים שונה, על קרקע שונה, בכתמיות גבוהה ובצמידות לחברות צומח שונות. בתכלית שמתפתחות על קרקעות שונות – הן יוצרות בשטח הסקר גירסאות ייחודיות בנופן הכללי ובהרכב המינים הכלולים בהן. אלו חברות שלא ניתן למצוא כיום באף מקום אחר.
