רגישות סביבתית לפעולות תחזוקת ערוצים ברשות ניקוז ונחלים גליל מערבי

הקדמה 

בעבודה זו מוצג סקר שבוצע בכל שמונת הנחלים שמתנקזים לים התיכון בתחום רשות הניקוז והנחלים גליל מערבי. במסגרת הסקר נדגמו סה”כ כ-170 ק”מ, מהים ועד לנקודה במעלה כל נחל שנבחרה כגבול הסקר על–ידי רשות הטבע והגנים ורשות הניקוז, כעדכון נדרש למקטעי הנחלים שנסקרו בעבודה קודמת (פרלברג ועמיתיו, 2009).

לסקר היו שתי מטרות עיקריות: 

1. עדכון חלקי של סקר הערכיות האקולוגית של ערוצי הנחלים שבוצע לפני כ-15 שנים, לצורך המלצה על ממשק תחזוקה מתחשב בסביבה מצד רשות הניקוז והנחלים גליל מערבי. חלק זה בוצע במימון רשות הטבע והגנים. 
2. סקירה ואפיון היקף הנוכחות של מיני צמחים פולשים במרחב, לצורך המלצה על תוכנית פעולה לטיפול במינים אלו. חלק זה בוצע במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. 

לפיכך, הדו”ח מחולק לשני חלקים: חלק א’ סקר ערכיות הנחלים וחלק ב’ סקר מיני צמחים פולשים. 

תקציר חלק א’ – סקר ערכיות הנחלים 

רקע 

בשני העשורים האחרונים חל מפנה בגישה ההיסטורית של רשויות הניקוז והנחלים בארץ, גישה שראתה בנחלים ערוצי ניקוז והובלה של מים בלבד – והחלה להתמזג גישה חדשה אשר מכירה בהם גם כבתי–גידול ייחודיים, שבהם גם ערכי נוף ומסדרונות אקולוגיים חשובים. כחלק משינוי הגישה, הוחלט ברשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, בשיתוף עם רט”ג, להוציא לפועל סקר הידרו-אקולוגי ובוטני בתחומה בשנת 2008 (פרלברג ועמיתיו, 2009), שבעקבותיו נוסחה אמנה משותפת ומוסכמת על רשות הניקוז ורט”ג. אמנה זו נועדה להוות מתכונת לעבודה משותפת ונוהל מוסכם, שיאפשרו ביצוע פעולות ניקוז הכרחיות, תוך שמירה על בתי–גידול רגישים בנחלים ובתעלות, והימנעות ככל האפשר מפגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה. מסמך ההסכמות, למרות שלא נחתם רשמית, שימש את רשות הניקוז בעבודתה השוטפת עד היום. סוכם גם לעדכנו מידי מספר שנים, במטרה לשמור על הרלוונטיות של המלצות הממשק, לעקוב אחר השינויים שמתרחשים במאפייני הערוצים בשטח, ולבצע התאמות נדרשות. במסמך הנוכחי יוצגו ממצאי הסקר המעודכן שבוצע באביב-קיץ 2023, בחלק מהערוצים שנסקרו בעבר, בצירוף ההמלצות המעודכנות. 

ממצאי סקר הבוטני 

במהלך הסקר נצפו סה”כ 655 מינים שונים של צמחים, מתוכם 527 הם מינים של בתי–גידול יובשניים, ו-128 הם מינים של בתי–גידול לחים. תועדו  73 מיני צמחים נדירים, מהם 32 הם מינים של בתי-גידול לחים, ו-41 מינים שאינם קשורים דווקא לבתי-גידול לחים: 10 מינים של מליחות/חוף הים/חולות; 10 מינים של קרקעות כבדות/שדות/סביבות מופרות, ושבעה מינים של חורש ים–תיכוני. מתוך כלל המינים הנדירים, 16 מינים נמצאים בסכנת הכחדה, ומתוך כלל מיני הצמחים, 59 מוגדרים כמינים מוגנים על-פי חוק. 

בהשוואה בין מספר המינים שנצפו בסקר הנוכחי (2023) שסקר 170 ק”מ של נחלים, לעומת הסקר הקודם (2009) שסקר 230 ק”מ של נחלים, ניתן היה לראות שבסקר הנוכחי נצפו 163 מינים יותר מאשר ב-2009 (מתוכם 25 פולשים), ופי-2.1 יותר מינים ביחס לכמות הקילומטרים שנסקרו. ממצא זה יכול לרמז על שיפור במצב המגוון הבוטני בנחלים אחרי 14 שנים של ממשק מתחשב סביבה, אם כי אין לשלול יכולות בוטניות שונות של בוטנאים שונים, שעלולות להטות את הממצאים.  

ממצאי הסקר ההידרו-אקולוגי 

סה”כ נמצאו בסקר 94 טקסונים של חסרי–חוליות אקווטיים ועוד שישה מיני בעלי–חוליות. זהו אומדן שמרני בלבד, מכיוון שחלק מהאורגניזמים שנדגמו זוהו רק עד רמת הסדרה/משפחה/סוג. כ-60% מהטקסונים שנמצאו משתייכים למחלקת החרקים, והיתר – תולעים, סרטנים וחלזונות. מבין החרקים נמצאו נציגים משש סדרות ותת-סדרות, 11 טקסונים של סרטנים, שלושה טקסונים של תולעים טבעתיות, טקסון אחד של תולעים שטוחות ו-10 מיני חלזונות. מבין החולייתנים, תועדו ארבעה מיני דו-חיים (אילנית מצויה, קרפדה ירוקה, צפרדע נחלים והסלמנדרה הכתומה), שני מיני דגים (גמבוזיה ואמנון), וצב ביצה. חשוב לציין את נוכחותו של השטצד הנדיר Corophium orientalis בנחל הנעמן. נחל זה הוא אחד מבתי הגידול הבודדים בישראל שבהם מין זה מתקיים. כמו כן, ראוי לציין גם את נוכחותה של הסלמנדרה הכתומה, מין דו–חי נדיר ביותר, בעין אשחר. 

בבחינת עושר המינים הכללי של חסרי-חוליות גדולים (חח”ג), בריכות החורף, כצפוי, היו בממוצע האתרים העשירים ביותר, עם 13.2 טקסונים. הנחלים בצת וגעתון היו הנחלים העשירים ביותר (יותר מ-9 טקסונים בממוצע), ונחל חילזון היה העני ביותר (עם פחות מ-7 טקסונים בממוצע). במדד המשפחות הרגישות לזיהום/עקת חמצן, האתר שקיבל את הציון הגבוה ביותר הוא בעין חרדלית (תחנה 5). תחנה 52 בנעמן (מערבית לשמורת “עין נמפית”) ותחנה 30 בבריכת חורף שמרת קיבלו אף הן ציוני רגישות גבוהים יחסית. התחנות באיכות הנמוכה ביותר היו התעלה שמתחברת לחילזון דרך בריכות הדגים (תחנה 36), ותחנות 42 ו-57 ממזרח לכפר מסריק וקרית ביאליק. מניתוח הציונים הממוצעים של אגני הנחלים והבריכות, נראה כי המדד הגבוה ביותר היה בבריכות החורף (29.2), ככל הנראה בגלל עושר המשפחות הגבוה במיוחד שם. מבין הנחלים, בלטו לחיוב נחל כזיב (25.5 בממוצע) ונחל בצת (21.5). הנחל שבו מדד הרגישות לחמצן הממוצע היה הנמוך ביותר הוא נחל חילזון (14.4). 

אחוז המינים הפולשים מבין הטקסונים שנמצאו היה הגבוה ביותר בנחל נעמן (בעיקר בגלל נוכחות גדולה מאד של חלזונות). אחוז גבוה נמצא גם בנחל חילזון ובנחל יסף. אחוז הפולשים הנמוך ביותר נמצא בתחנות נחל כזיב, שבהן לא נמצאו כלל פולשים. עם זאת, חשוב לציין שמדובר רק בשתי תחנות שנדגמו.  

מינים נדירים נמצאו רק בנחלים געתון, כזיב, חילזון ונעמן. אחוז המינים הנדירים הממוצע היה הגבוה ביותר בגעתון ולאחריו בכזיב, ונמוך משמעותית בנעמן ובחילזון. 

ממצא ראוי לציון הוא שבסקירה של נחל נעמן נצפה שהמקטעים הטבעיים עשירים יותר בממוצע ביחס לתעלות (9 טקסונים לעומת 6.8), מדד הרגישות שלהם גבוה יותר (26.4 לעומת 14.5), אחוז המינים הפולשים הממוצע מכלל הטקסונים נמוך יותר (23% לעומת 28%) ואחוז המינים הנדירים גבוה יותר (11% לעומת 3%). מכאן, שערכיות הנחל בקטעים היותר טבעיים שלו היא בעצם הגבוהה ביותר, וקיים פוטנציאל לערכיות גבוהה גם במקטעים המוסדרים כתעלות, אם מצבם ישופר. 

ממצאי סקר העופות 

בסקר תועדו 86 מיני עופות, מהם 85 במהלך ביצוע הספירה בנקודות הספירה, ורק אחד נוסף בתצפית מקרית, תוך כדי מעבר בין הנקודות. 42 מינים תועדו בקינון או בסבירות גבוהה לקינון. 13 מינים נוספים ידועים כמקננים במרחב, אך לא אותר קינון שלהם במהלך הסקר. מינים נוספים, שהם מקייצים וגם חולפים (קנית אירופית, זרון סוף וקוקייה אירופית לדוגמה) לא סווגו כמקננים כיוון שלא נמצאה עבורם עדות משמעותית לקינון, וכמו כן אינם מוכרים כמקננים בתחומי הסקר. 

מבין 42 המינים המקננים שתועדו, 11 הם מינים בעלי זיקה גבוהה לבתי-גידול מימיים. בנוסף, בסקר נמצאו עוד שמונה מינים בעלי זיקה גבוהה לבתי-גידול מימיים שידועים כמקננים במרחב. 

בהכללה, ניתן לומר שאפיקי הנחלים שעוברים בתעלות צרות באזורים החקלאיים לרוב היו דלים במינים בעלי זיקה לבתי-גידול מימיים, בעוד שסמיכות למאגרים ולגופי מים עונתיים לאורך הנחלים השפיעו באופן חיובי על הימצאות מינים כאלו ועל הימצאות קינון. כמו כן, בלטה מאד חשיבותם של שפכי הנחלים לים עבור עופות בעלי זיקה גבוהה לבתי-גידול מימיים וימיים.  

תוצרים מתכללים 

בהמשך לחלוקה למקטעים של ערוצי הנחלים והתעלות שבתחום העבודה, הוגדרה לכל מקטע דרגת הרגישות האקולוגית, מתוך 5 דרגות אפשריות, בהתאם לאיכותם האקולוגית בהיבטים השונים (לפי ממצאי הסקר בשטח) ולמידת פגיעותם. דירוג זה גם מוצג במפת הערכיות האקולוגית, ובטבלה המפרטת את מדדי הדירוג בכל אחד מהמקטעים. 

הוגדרו פעולות התחזוקה המומלצות בכל דרגת ערכיות, והוצעה מתכונת לקביעת סוג העבודה המפורט (בנושאי כיסוח ועבודות עפר) בהתאם לדרגת הערכיות ולמצאי האקולוגי. 

תקציר חלק ב’ – סקר מינים פולשים 

מסמך זה מציג את דו”ח סקר מיני הצמחים הפולשים שנערך עבור רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי. עבודה זו כללה מספר שלבים: בשלבי העבודה הראשונים בוצעו איסוף מידע ותצפיות קיימות מסביבת הנחלים והתעלות שבאחריות של רשות הניקוז. המידע נותח באופן גיאוגרפי וכמותי, והיווה את הבסיס להמשך עבודת הסקר. בהמשך בוצע סקר ייעודי בשטחי הנחלים והתעלות שהוגדרו מראש לסקירה, ועל בסיסו הוכנה תשתית ידע עדכנית אודות תמונת המצב של מיני הצמחים הפולשים לאורך ערוצי הנחלים. לסיום, בהתבסס על תשתית הידע הרחבה שנאספה, גובשה תכנית לביעור, צמצום וניהול של אוכלוסיות מיני הצמחים הפולשים שלאורך הערוצים, תוך התייחסות למאפייני המינים השונים, גדלי המקבצים, מספרם ופיזורם במרחב. 

חשוב להדגיש שבשל התקציב המוגבל שהתקבל מהקרן לשמירה על שטחים פתוחים לצורך ביצוע הסקר, הוא בוצע רק במקטעי הערוצים שהוגדרו מראש ע”י רשות הניקוז ורט”ג כדחופים ביותר לסקירה ולטיפול (בהכללה: המקטעים שבמישור חוף הגליל), ולא בכל הערוצים שבאחריות רשות הניקוז. המשך הסקר ממתין למימון נוסף (הוגשה בקשה לקש”פ להמשך ביצוע הסקר).  

בשל המשאבים הרבים שנחוצים להתמודדות עם פלישות של מינים, כאשר רוצים לטפל בהם בצורה מערכתית, קיים הכרח בגיבוש אסטרטגיה שתסייע להפיק את יחס העלות-תועלת המיטבי מהמאמץ שמשקיעים. לשם כך, יש צורך למפות ולאפיין את המינים במרחב ואת אופי פיזורם, בהתבסס על התכונות הביולוגיות של כל מין, מספר המקבצים, כמות הפרטים והצפיפות שלהם בכל מקבץ. מידע זה מאפשר לקבל תמונת מצב לגבי הפוטנציאל למיגור הפלישה בכל מוקד. 

במהלך הסקר תועדו 60 מינים של צמחים שמוגדרים כפולשים, מתוכם 9 מינים מוגדרים כבעלי רמת נזק פוטנציאלי חמורה (4); 13 מוגדרים כבעלי רמת נזק פוטנציאלי משמעותית (3); 4 כבעלי רמת נזק פוטנציאלי בינונית (2); ו-34 מינים שלא זכו לדירוג על–פי ספר המינים הפולשים בישראל (דופור-דרור, 2019), וגם בהתייעצות עם הבוטנאים המומחים של מכון דש”א נמצא שאלו מינים שאינם מזיקים במיוחד.  

לבסוף, הוכנה הצעה לתכנית פעולה לטיפול במינים הפולשים: הוגדר תיעדוף לביעור של מספר מינים והוכנו מפות של דגמי הפיזור שלהם במרחב. בנוסף, הוכנה טבלה שמציגה את תמונת המצב מבחינת כמות הצמחים שיש לבער מכל אחד ממקטעי הדיגום לאורך הנחלים, וצורפו פרוטוקולי טיפול במיני המטרה. 

תמונות

לוענית יריחו, צילום: יואל חסין.

דבשה הדורה, צילום: מימי רון.