אגני נחל דולב ונחל המערה – פארק עצמאות ארה"ב

רקע ומטרות העבודה

רקע:

מסמך זה מציג סקר מקיף של ערכי טבע, נוף ומורשת בדרום-מערב הרי ירושלים. להרי ירושלים חשיבות רבה בקנה המידה הארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית.

הרי ירושלים גובלים באזור הספר הים-תיכוני ובכך מהווים אזור מעבר (אקוטון), ומייצגים את חלקו היובשני של אזור האקלים הים-תיכוני. לכן, ניתן למצוא בחלקם הדרומי-מערבי – תחום הסקר הנוכחי – מינים ים-תיכוניים אופייניים שאזור הסקר מהוה את קצה גבול התפוצה הדרומי שלהם מחד, כמו גם חדירות של מינים ערבתיים או מדבריים שאזור הסקר מהוה את קצה גבול התפוצה הצפוני שלהם מאידך. הרי ירושלים מהווים גם בית-גידול למיני צמחים נדירים רבים, שחלקם בסכנת הכחדה. תחום הסקר ייחודי גם בכך שמרביתו שטח פתוח גדול ורציף יחסית, התומך במגוון מינים של יונקים גדולים, ומהווה מסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין צפון הרי ירושלים לשפלת יהודה ממערב.

באזור הסקר קיימת מורכבות נופית גדולה הנוצרת על ידי מערכת שלוחות ונחלים, ובקנה מידה מקומי גם: טרשים, משטחי סלע, מדרגות רחבות או מצוקים – הנוצרים הודות למסלע המגוון. בחלקים מהשטח השאירה את חותמה החקלאות ההררית במהלך הדורות בדמות טרסות שחשיבותן נופית ואקולוגית.

חשיבות הרי ירושלים בהיסטוריה של ארץ-ישראל חורגת מגבולות מרחב הסקר, בשל סמיכותם לעיר ירושלים – שבה קשורים חלקים נכבדים מההיסטוריה היהודית וראשית הנצרות, כמו גם קדושתה לאסלאם. המרחב כולו מתאפיין בצפיפות התיישבותית גבוהה ורצף התיישבותי הנמשך אלפי שנים.

כל מרחב הסקר מוגדר כמרקם "שמור משולב" בתמ"א 35, כאשר כ-47% (כ-10,900 מתוך 23,000 דונם) מתחומו הנם שטחים בניהול קק"ל. מתוך השטחים בניהול קק"ל, כ-50% מהשטח הם יערות נטועים וכ-50% הם שטחי חורש טבעי, שיחיות ובתות. בנוסף, בלב השטח נמצאת שמורת טבע מוכרזת – שמורת נחל דולב, הכוללת כשליש משטח הסקר. כ-12% משטח הסקר הם שטח בנוי או מפותח באופן אחר – רובם הגדול בתחום היישובים (בר גיורה, נס הרים ומחסיה) ושתי מחצבות גדולות (הר טוב והר חרוז). כ-6% משטח הסקר משמש לחקלאות. במקרים מסויימים, שולי השדות מאפשרים קיום מגוון מיני חי וצומח שחלקם משגשג ולעיתים תלוי בסביבה החקלאית. בשיתוף פעולה עם החקלאים ניתן יהיה לשמור על ערכי הטבע הללו בטווח הארוך.

מטרות:

מטרות הסקר היו לאפיין את ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור ולהעריך את חשיבותם. האפיון וההערכה בוצעו על ידי מיפוי רציף של כלל תצורות הצומח וטיפוסי הצומח שבתחום הסקר, תיאור דגמי תפוצתם ואומדן ערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; כמו גם איתור ומיפוי אתרי מורשת האדם ואפיון מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. הסקר מתייחס לדרום-מערב הרי ירושלים כרצף גיאוגרפי אחד – יערות, שמורות טבע ושטחים שאינם מוגנים, ומניח בסיס מידע לתכנון וניהול רב-תכליתיים של השטחים הפתוחים עבור כל הגופים המנהלים את השטח באזור. כך יוכלו התכנון והניהול להתבצע באופן שיתרום הן לשמירת איכותם האקולוגית והנופית של השטחים הפתוחים, והן לרווחת תושבי האזור והמבקרים.

סיכום ועיקרי הממצאים

נוף ותרבות: כל תחום הסקר נמצא בחטיבת הנוף של הרי ירושלים. ושוליו המערביים נושקים לחטיבת הנוף של צפון שפלת יהודה. תחום הסקר חולק לחמש יחידות נוף, ובהן חלוקה משנית ל-82 תת-יחידות. כל יחידת נוף אופיינה מבחינה גיאוגרפית, בוטנית, הידרולוגית ותכסית. כמו כן, תועדו ומופו 354 אתרים נקודתיים, מהם 36 אתרים שבהם תופעה גיאולוגית/גיאומורפולוגית, 59 אתרים הידרולוגיים, 170 אתרים ארכיאולוגיים, 28 אתרים היסטוריים, 11 אתרי הנצחה, 2 אתרי נוף ותצפית, ו-30 אתרים אחרים (בפרט חניוני קק"ל). פרט לאתרים הללו, תועדו גם 18 אתרים בוטניים בעלי עניין לחובבי טבע, וכן כמה עשרות נקודות של מפגעים. מבחינת חשיבות; 32 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 75 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית ו- 247 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית בלבד. בדירוג הערכיות הנופית של תת-יחידות הנוף, דורגו 19 תת-יחידות נוף בערכיות המירבית, 24 תת-יחידות דורגו בערכיות גבוהה מאד, 18 תת-יחידות – בערכיות גבוהה, 11 – בערכיות בינונית, 4 – בערכיות נמוכה, ו-6 תת-יחידות נוף סווגו כבנויות.

שני מכלולי נוף זוהו כערכיים במיוחד: 1. "הליבה השמורה" – השטח שבין נחל אזן בדרום לנחל דולב בצפון, בו עוברים שניים משבילי הטיול הבולטים במרחב, אתרי עתיקות ומורשת (מערת התאומים, בית עיטאב) ומעיינות קטנים; 2. מורדות נס הרים – ראש המתלול היורד לנחל שורק, ובו תצפיות נוף מהיפות ביותר בהרי ירושלים.

צומח: בסקר הבוטני, חולק שטח הסקר ל- 161 יחידות דיגום, מתוכן: 18 סווגו כשטח בנוי/מופר, 23 סווגו כשטח חקלאי פעיל ו- 120 סווגו כשטח פתוח שאינו חקלאי פעיל. 33 יחידות דורגו בערכיות הבוטנית המירבית, 28 יחידות דורגו בערכיות גבוהה מאוד, 45 יחידות – בערכיות גבוהה, 9 יחידות – בערכיות בינונית, 5 יחידות (בנוסף לשטחים החקלאיים הפעילים) – בערכיות נמוכה ו- 18 יחידות כשטח בנוי/מופר (ללא ערכיות בוטנית). בתחום הסקר תועדו שני מיני צמחים בסכנת הכחדה, 29 מינים נדירים ברמה ארצית, 3 מינים נדירים ברמה האזורית, 33 מינים תת-אנדמיים ו-15 מינים פולשים/זרים. תצורות הצומח השולטות בתחום הסקר הם חורש פתוח (כ-30% משטח יחידות הצומח) ויער תמיר פתוח (כ-19% משטח יחידות הצומח). המינים השליטים הנפוצים ביותר הם אלון מצוי בחורשים ואורן ירושלים ואורן קפריסאי ביערות. בשיחיות ובבתות המינים השליטים העיקריים היו אלת המסטיק, קידה שעירה וסירה קוצנית (הנוכחים גם בחורשים וביערות).

בעלי חיים: בשטח הסקר תועדו 25 מיני יונקים – מהם 10 מינים הנתונים בסכנת הכחדה (כולל היחמור הפרסי מין הנמצא בתהליך השבה לטבע). בנוסף, תועדו יותר ממאה מינים של עופות – מהם 27 מינים בסכנת הכחדה, 17 מיני זוחלים – מהם 2 בסכנת הכחדה, ומין אחד של דו-חיים שנמצא בסכנת הכחדה.

רציפות וקישוריות השטחים הפתוחים: תוצאות חישוב רצף השטחים הפתוחים מדגישות את היותו של אזור הסקר שטח פתוח רצוף – שאינו מופר על ידי בינוי, תשתיות או מתקנים. אזור זה מתחבר עם שטח פתוח באגן נחל זנוח. מצפון וממזרח לתחום הסקר יש את נחל שורק המהווה גם הוא גוש של רצף שטחים פתוחים המקושר לתחום הסקר למעט קיטוע מסויים ע"י כביש 2866 והישובים נס הרים ובר גיורא. כמעט כל שטחם של אזורים פתוחים רציפים אלה הוא טבעי או נטוע, והשטחים החקלאיים מעטים.

בתהליך יצירת מפת הערכיות האקולוגית הוגדרו חלקים גדולים של האזורים הללו כשטחי ליבה. הגושים הפתוחים הרציפים מופרדים זה מזה על ידי כבישים אזוריים ו/או נוכחות של יישובים או מחצבה. במקרים שבהם גורם הקיטוע הוא כביש, ניתן למזער את השפעתו על ידי מעבר מבונה, עילי או תחתי. במפת רצף השטחים הפתוחים סומנו מספר שטחים המקשרים בין שטחי הליבה והמהווים מעברים הכרחיים ('צווארי בקבוק') שחשוב לאפשר בהם מעבר בטוח לבעלי-חיים. שטחים אלה סומנו במקומות הבאים: בין מושב מטע למושב בר-גיורא, בין מושב בר-גיורא למושב נס הרים, בין מחצבות הר טוב והר חרוז ושלושה מקטעים בתוואי נחל שורק וכסלון המתנקז אליו (מחוץ לתחום הסקר). במפת המסדרונות האקולוגיים הארצית של רט"ג, ניכר כי רוב שטח הסקר הנוכחי, למעט הישובים הקיימים והמחצבות, נמצא בתחום מסדרון אקולוגי ארצי.

סיכום: נספח הסיכום וההמלצות של הסקר מדגיש את חשיבות הנושאים הבאים: שמירת הקישוריות של השטחים הפתוחים שהוזכרה לעיל, שימור האיכויות הנופיות במכלולי הנוף הבולטים,  שמירת ערכי הטבע הנמצאים בשולי שטחים חקלאיים באמצעות שיתוף פעולה עם החקלאים, שמירה וטיפוח של המורכבות האקולוגית בשטחי היער (הגבוהה יחסית באזור זה), ממשק לשימור שטחי הבתות (הנדירים יחסית), שימור מכלולי אתרים ארכיאולוגיים, מעיינות ומערות, וטיפול במיני צמחים פולשים ובמפגעים.